זעזוע כן, שום רעידת אדמה. כל מי שחי את הכדורגל ובעיר ב"ש בפרט, ידע שהוא יקום בוקר אחד עם פיטורי רוני לוי. רעידת אדמה הייתה לו יעקב שחר היה מפטר את ברק בכר. פיטורי רוני לוי לא מפתיעים אף אחד. האווירה בקבוצה שבאה בעקבות מחאת האוהדים והיתה בלתי פוסקת הובילה לסיום דרכו. כמה אפשר לשמוע מאלפי אוהדים שריקות בוז לעבר הקבוצה ו"תתפטר" לעבר רוני לוי?
הבעלים אלונה ברקת, בזכות יכולתה הכלכלית, שינתה העונה את פני הקבוצה. היא השקיעה כסף רב אחרי שעזבה בתקופת הקורונה. על אלונה אפשר להגיד שהיא לא אוהבת "ניוטראל". כשהיא בפנים, אז היא בפנים. רק הצלחה מוליכה אותה. היא לא רצתה לדשדש בליגה. היא השקיעה כסף רב כדי להסתכל על יעקב שחר ומיץ' גולדהאר בלבן של העיניים ולהתמודד איתם על תואר האליפות והיא יודעת איך עושים את זה, כי היא עם ברק בכר היא עשתה זאת שלוש שנים ברציפות.
עד לשבועות האחרונים לא היתה לה בעיה שהקבוצה לא משחקת טוב. היא ראתה בטבלה צבירת נקודות ומקום ראשון וניסתה כל הזמן הזה גם לשכנע את האוהדים שהכל בסדר, גם אם משחקים פחות יפה ממכבי חיפה. אבל בשבועות האחרונים אי אפשר כבר היה להתעלם מרחשי הקהל. כשהשחקנים עולים למגרש עם משקולות על הרגליים וכל טעות שלהם מובילה לבוז גדול ואחרי כמה דקות "תתפטר, תתפטר" לרוני לוי ובנוסף איבוד נקודות ועוד מעט גם איבוד המקום השני, זה כבר היה לה יותר מדי.
אוהדי ב"ש. האווירה מהיציע חילחלה לקבוצה (דני מרון)
צריך לזכור שאלונה ברקת, פרט לרוני לוי, פיטרה בעבר שני מאמנים באמצע העונה - יוסי אבוקסיס, שעזב עם קולות צורמים וביקר את אלונה ברקת, וכמובן ברק בכר, שהיא לא שמרה לו חסד על 3 אליפויות רצופות וכשהקבוצה קירטעה היא הראתה לו את הדרך הביתה, כך שהמהלך לא צריך להפתיע איש. אני לתומי חשבתי שיש שתי אפשרויות שרוני לוי יעזוב - האחת ההגיונית יותר, בסוף העונה, כי לא האמנתי שאלונה תיתן לו חוזה לעונה נוספת אחרי מה שעבר על הקבוצה בעונה הנוכחית, או הדחה ע"י מכבי פ"ת ברבע גמר גביע המדינה. הדחה כזאת, מול האחרונה בטבלה, בוודאי שלא היתה עוברת בשקט. אלונה ברקת חשבה אחרת. היא לא חיכתה. היא הבינה שלקראת המאני טיים של העונה בליגה ובגביע, היא צריכה זעזוע, וזה מה שעשתה.
לדעתי, לפטר בעיתוי הזה את רוני לוי זה לקרוץ לאוהדים ובעצם להגיד להם "אני איתכם, אני מקשיבה לכם, אני מבינה מה אתם עוברים במשחקים ולכן אני עושה את הצעד הזה". כשנסעתי לאיצטדיון טרנר לצפות במשחק נגד מכבי נתניה, נתקלתי בלא מעט אוהדים ולא האמנתי למשמע אוזניי. יותר מחצי שעה לפני פתיחת המשחק לא מעט אוהדים אמרו לי "נתניה מנצחת בטוח". עזבו את זה שהם צדקו, זה לא העניין. איך אלפי אוהדים מגיעים לקבוצה האהודה שלהם עם ידיעה מראש שהקבוצה מפסידה? כבר מתחילת המשחק היו שריקות בוז וקריאות "תתפטר" לרוני לוי. כאן ירד לי האסימון שאין שום סיכוי לקבוצה כזאת להצליח, באטמוספירה שנוצרה סביב המועדון, רוני לוי לא יכול היה להצליח.
עוד טענה קשה כלפי המאמן מצד האוהדים, וכנראה שגם זה חילחל לאלונה ברקת, זה חוסר האמון כלפי דור מיכה. ברקת הייתה מעוניינת במיכה עוד כשנזרק ממכבי ת"א ושיחק בקפריסין. היא ציפתה בכיליון עיניים לסיום הליגה בקפריסין כדי להנחית אותו בבירת הנגב. זה עלה לה המון כסף ובמחשבות שלה ראתה את דור מיכה מוביל את הקבוצה לאליפות יחד עם איתי שכטר, איתן טיבי וניקיטה רואקביצה, שיחד עם הקפטן מיגל ויטור יודעים כולם מה זאת אליפות.
ברקת. קרצה לקהל (מאור אלקסלסי)
רוני לוי. לא הצליח להסיט את הספינה (דני מרון)
חלף שבוע ועוד שבוע ורוני לוי לא הצליח להכניס את דור מיכה לעיניינים. עד עכשיו זאת עונה גרועה למיכה. רוני לוי, מצידו, ניסה לתת לו את ההזדמנויות ולדעתו מיכה לא סיפק את הסחורה ובנוסף הוא נתן התפקיד של מספר 10 לרמזי ספורי, שבעונה מצוינת. אבל כולם הבינו במועדון, שדור מיכה הגיע למצבו רק בגלל שרוני לוי לא נותן לו יותר. אלונה ברקת הייתה יושבת עם בעלה אלי מדי משחק ביציע ובטח שאלה את עצמה "האם בשביל זה הבאתי את דור מיכה? האם בשביל זה שילמתי לשחקן הרבה כסף?".
בשורה התחתונה, אולי להרבה אנשים יראה מוזר מהצד שמאמן שיכול עדיין לזכות בגביע, ואולי קצת פחות באליפות אבל עדיין מקום שני, מפוטר. עם זאת, בתוך המועדון הבינו כל הזמן שהבעלים רוצה הצלחות, היא נותנת לקבוצה את כל מה שהיא צריכה. זה עולה לה הרבה מאד כסף, אבל הצרכן הגדול אלה האוהדים. גם ברגעים הכי קשים אלונה ניסתה להיות אוזן קשבת ולהרגיע את הרוחות, גם במקרה שבאיצטדיון בנתניה אוהדים טענו בפניה שרוני לוי קילל אותם, היא הלכה על דרך השלום, על דרך השקט למועדון, עד היום.
אין אחת בעולם שמכירה את המועדון על כל היבטיו כמו אלונה ברקת. אם היא החליטה יום לפני משחק הגומלין בגביע נגד מכבי פ"ת שזהו, אז זה זהו. מעבר לקהל ש"הרג" אותו, אלונה, ההנהלה והשחקנים הבינו שעם רוני לוי הספינה טובעת וככה אי אפשר להמשיך. גם את הראיונות בסיום משחקים לא אהבו, בחודש האחרון רוני לוי איבד את זה. ואני מדגיש את החודש האחרון משום שאותו רוני לוי יחד עם הפועל ב"ש לא הפסיד את 17 המשחקים הראשונים בליגה. היום את אף אחד זה כבר לא מעניין, ברגע שאלונה ברקת הבינה שככה אי אפשר להמשיך, היא חתכה.
מיכה. לא בא לידי ביטוי (אלן שיבר)