"פראיירים". רק כך, במילה אחת, אני מסכם את משחקה של מכבי ת"א.
באחד המשחקים הטובים שלה העונה, כשהיתה יכולה להוביל בקלות 0:3, היא מסיימת בתיקו 1:1 בדקה ה- 93 משער של צ'ארון שרי באשמתו הישירה של שוער מכבי ת"א דניאל פרץ. הסיבות ליכולת הטובה של מכבי ת"א הן לא מעטות. קודם כל, קרדיט למאמן מלאדן קרסטאיץ' על ההכנה למשחק, אבל רק עד הדקה ה- 75. הצהובים הציגו סוף סוף יכולת טובה מאוד בהגנה, הרבה בזכות ג'וסוואה סה, שחר פיבן ומי שהיה הכי טוב על המגרש - אנריק סאבוריט. אל אלו ניתן להוסיף לחץ בלתי פוסק של צמד החלוצים ג'ורג'ה יובאנוביץ' וסטיפה פריצה, משחק נהדר של גבי קניקובסקי בקישור ומעל כולם, הילד אוסקר גלוך. אך מי שבלטה יותר מכל שחקן של מכבי תל אביב, היתה החולשה של מכבי חיפה. כשלמעט השוער ג'וש כהן, כל שחקני האלופה היו מתחת לרמתם.
למרות ההכנה הטובה של קרסטאיץ', הוא גם זה שאשם באיבוד הנקודות, כשהראיון אחרי המשחק לכתבת שלנו שירי אלג'ם היה לא פחות מבושה. לא ייתכן שמאמן מביא את כל העצבים של המשחק לראיון שאחריו, שהוא חסר סבלנות ונראה היה שעוד מעט הוא גם היה מאשים את שירי אלג'ם באיבוד הנקודות, שכשברור שלו יש חלק גדול בכך. כשמאמן מכבי חיפה גיא צרפתי הכניס את כל הכלים ההתקפיים שלו ופשוט ויתר על ההגנה, שם נותרו לו רק שניים - עופרי ארד ושון גולדברג, החניכים של קרסטאיץ' הלכו לאחור. הוא החליף את כל השחקנים היצירתיים שלו ופשוט נתן לחיפה לשלוט בחלק האחרון והמכריע של המשחק. וכשנותנים לאלופה לשלוט במשחק, היא צריכה רק כמה דקות טובות כדי לכבוש, וכך היה.
זהו המשחק השני של המאמן הסרבי נגד מכבי חיפה שהוא טוב בו עד לדקה ה- 75; הוא היה חייב ללמוד מהמשחק הקודם, לא לחזור על הטעויות שגרמו לקבוצתו לאבד נקודות שהיו ביד. בסמי עופר הוא איבד 0:2 להפסד 3:2 בדקות האחרונות וכך היה גם אתמול. כשמכבי חיפה נשארת על המגרש בלי הגנה, לא יכול להיות שכל שחקני ההתקפה הטובים שלך כבר בחוץ, ועם עובדות אי אפשר להתווכח - כשהם היו בחוץ ומכבי ת"א לא ניצלה את האין-הגנה הירוקה, הגיע השוויון. באופן כללי, אפשר לומר שאין ספק שקרסטאיץ' שינה הרבה במכבי ת"א, עד למשחקי הפליאוף שם איבד כבר 6 נקודות והפער צמח שוב ל-10 ממכבי חיפה.
צפו בראיון של קרסטאיץ'>>>
מלאדן קרסטאיץ'. שוב הוא מפשל במאני-טיים (דני מרון)
משחק בין מכבי ת"א למכבי חיפה הוא תמיד מעניין. זו יריבות בין שני המועדונים הגדולים בישראל, עם שנאה לא קטנה וקנאה בין מחנות האוהדים. אבל כאשר מכבי חיפה חוגגת תיקו בבלומפילד כאילו היא זכתה שם באליפות או בגביע, היא נתנה לעצמה גול עצמי. גם כשכובשים שער שוויון בדקות האחרונות והשמחה מהגול עצומה, תמונות השמחה היו מוגזמות. נכון, בעונה עד עכשיו מכבי חיפה טובה יותר ממכבי ת"א ומגיע לה לזכות באליפות, אבל ב"קרב" הזה בין שני המועדונים ובגלל המראות האלה, לדעתי ידה של מכבי ת"א על העליונה מבחינה מנטלית. היא פחות "סופרת" את מכבי חיפה, לעומת מכבי חיפה שמאוד סופרת אותה. וגם משום שהיא לא הפסידה למכבי חיפה בבלומפילד כבר 11 שנים, וזה מאוד מפריע לירוקים לדעתי מבחינה מנטלית.
בכל שלושת המשחקים העונה, מכבי ת"א הייתה לא פחות טובה, כשאפילו בדקות רבות הייתה יותר טובה, בכל שלושת המשחקים גם מכבי ת"א הובילה, מה שמראה על החשש הגדול של מכבי חיפה ממנה. במשחק גדול שכזה, האלופה היתה צריכה את כל השחקנים הטובים שלה שיופיעו, אבל אף אחד לא הגיע פרט לשוער ג'וש כהן וקצת עלי מוחמד. רק בדקות הסיום ראינו יותר את צ'ארון שרי ומאוויס צ'יבוטה במשחקו הטוב ביותר עד עכשיו. אך מי שבלט בחולשתו יותר מכולם היה עומר אצילי, שאין לי ספק שעובר עליו משהו. מהשחקן שהוכתר לטוב ביותר בישראל, לשחקן הכי חלש על המגרש ששום פעולה שלו לא צלחה. בכלל, הוא בחודשיים רעים מאוד. גם מוחמד אבו פאני, דין דוד ודולב חזיזה לא היו במיטבם ובהגנה היה זה בוגדן פלאניץ' שנכנע פעם אחר פעם לשחקני ההתקפה של מכבי ת"א, ולא בפעם הראשונה במשחקים ביניהן.
אין ספק שמכבי חיפה תזכה באליפות, היא היתה עושה זאת גם אם היתה מפסידה והפער היה עומד על 7 נקודות ממכבי ת"א ו- 6 מב"ש. לדעתי, האלופה חייבת לעשות מספר שינויים בסגל שלה לקראת העונה הבאה ולא להמשיך להסתמך על הסגל הקיים, גם כי מכבי ת"א תתחזק מאוד וגם כי יש אצלה את "עייפות החומר", כשמספר שחקנים הגיעו לתקרת הזכוכית שלהם. לא מובנת ההתעקשות על חוסה רודריגס בעמדת המגן השמאלי, סאן מנחם טוב ממנו. מיקאל אלפונס המגן הימני לא מראה משהו מיוחד, נטע לביא לא חזר לעצמו ומבאס לראות איך הוא משחק. וכמובן, נדרש שינוי בהתקפה. אין כמו ברק בכר שיידע לעשות את השינויים הנדרשים, הוא יודע מצוין מה צריכה הקבוצה שלו, אין לו פרות קדושות ורק הצלחת מכבי חיפה עומדת לנגד עיניו. זה הזמן גם להשתתף בצערו על מות אחיו.
צפו בחגיגות הירוקות>>>
במכבי ת"א ברור וידוע שיהיו לא מעט שינויים. שינוי אחד החל אתמול כשאוסקר גלוך נכנס להרכב בגיל 18, ישר מקבוצת הנוער, משהו שלא היה שנים במועדון. במקום ללכת לבית"ר ת"א/בת ים, הוא שיחק אתמול מול קהל ענק ומול הקבוצה הטובה בארץ ולא איכזב. ראינו 'שחקן-שחקן' שקודם כל לא חושש, לוקח על עצמו, משתתף בהתקפות, אמיץ, שחייב להמשיך באותה יכולת.
לגבי עמדת המאמן, היה כאן השבוע ולדימיר איביץ', שנכון שהוא הגיע לאירוע משפחתי של אחד מעובדי המועדון, אבל אין לי ספק שבשיחות הרבות שניהל כאן, הוא גם נשאל על עתידו. מאחר ואיביץ' לא קיבל הצעות מאנגליה אחרי שפוטר מווטפורד, ושם הוא חולם לאמן, מכבי ת"א היא אופציה מצוינת עבורו. הוא יכין אותה לעונה הבאה הרבה יותר טוב מפטריק ואן לוון וברק יצחקי, ההכנה של השניים בתחילת העונה היא זו שגרמה למכבי ת"א להראות לא טוב במרבית העונה, וכך גם הפער ממכבי חיפה. עם איביץ' וערן זהבי (אם יסכים לחזור לישראל), זאת תהיה מכבי ת"א אחרת והמועמדת מס' 1 לאליפות. במקרה שאיביץ' לא יאמן, רק קרסטאיץ' צריך לעמוד על הקווים של מכבי ת"א. הוא כבר במועדון, הוא כבר יודע אילו שינויים צריך והוא כבר מכיר את הליגה. דבר אחד בטוח - למכבי ת"א אסור בהחלט ללכת להרפתקה עם מאמן זר חדש שלא מכיר את הליגה הישראלית ולא מכיר מבפנים את המועדון, זה רק איביץ' או קרסטאיץ'.
כעת, ואחרי שסיפור האליפות גמור, יש למכבי ת"א את האפשרות לזכות בגביע, כשבדרך יתכן ויגיעו עוד שני מפגשים נגד מכבי חיפה. אנחנו יודעים שהבעלים מיץ' גולדהאר אמנם יושב בקנדה, אבל מחפש הצלחות ולא מתפשר - אז כדאי לקרסטאיץ' לסיים עם תואר. עוד משחק בין שני המועדונים הגדולים הסתיים, תמיד מעניין. אלו השנתיים של מכבי חיפה, אבל תמיד מכבי ת"א תזמזם לה באוזן כמו יתוש בלילה.