הסיפור של מיכאל אוחנה מסמל את העונה ההפכפכה והמסוייטת שעברה על בית"ר ירושלים. הוא התאושש בקושי מהפציעות, רחוק מהמגרש ומהיכולת הרגילה. ואז - הגיע השינוי עם יוסי אבוקסיס. בסיום העונה, למרות שכבש שער אחד בסך הכל, הוא היה הלב ההתקפי של הירושלמים וסייע לה לעשות את הריצה בפלייאוף התחתון - זו שתשאיר אותה עונה נוספת בליגת העל. עכשיו הוא מתפנה לסכם עונה טובה, עם הפנים לקיץ שכולו אי וודאות.
עונה של רכבת הרים מקצועית וכלכלית הסתיימה חזק, מבחינתך לפחות.
"אני שמח שברוך השם בסופו של דבר אחרי עונה כזו לא פשוטה.. סיימנו אותה כמו שצריך. מבחינה אישית אני שמח שהצלחתי לעזור לקבוצה. הוכחנו שיש לנו מה להראות על המגרש".
לא שיחקת רוב העונה והתחילו שמועות שיש בעיה מנטלית, וגם על כך שלא תשחק כדורגל ברמות הגבוהות.
"שמעתי הכל, זה לא המקרה. עברתי בשנים האחרונות בכלל פציעות לא פשוטות. בחרתי להסתכל על הדברים האלה בצורה הכי חיובית, ברמה שאני מודה על שעברתי את זה. אני אומר תודה כל יום לבורא עולם. זה חישל אותי. זו לא קלישאה. זה הכין אותי להיות אדם חזק הרבה יותר פיזית ומנטלית. גם כשחקן כדורגל וגם בכל דבר אחרי שאני אעסוק בו בחיי. זה עזר לי מכל הבחינות".
מה קרה מבחינה רפואית?
"קרעתי רצועה צולבת בהפועל ב"ש לפני כמה שנים, אחרי זה חזרתי לכמעט חצי עונה ואז נפצעתי שוב בבית"ר. השיקום בבית"ר... תוך כדי הייתה הקורונה. בגלל זה לא הייתי יכול להישאר בחו"ל והשיקום לא היה הכי אחיד והכי טוב שהייתי יכול לעשות. בשיקום הראשון נשארתי בלונדון שלושה חודשים. חזרתי לביקורת ואז נשארתי שוב שלושה חודשים. הייתי אך ורק ממוקד בשיקום".
"בקורונה עשיתי את הניתוח בלונדון, חזרתי אחרי שבועיים בגלל מגבלות של קורונה. רציתי לחזור לשם... וכל זה כשאתה בתהליך שיקום.. זה לא פשוט. לטוס, לחזור, לא להיות מפוקס אך ורק בשיקום. זה מנע ממני להשתקם טוב. זה הוביל לזה שחזרתי לא הכי מוכן. זה גרר את הפציעה השלישית, שזה כל מיני דלקות ובצקות ודברים בגידים שנבעו מחוסר הכנה של הגוף לעומס שהייתי בו".
היה לך רגע בו חשבת שזה הולך לכיוון לא טוב?
"היו לי רגעי שבירה. שהיה לי באמת קשה. מעולם לא חשבתי להפסיק לשחק או שלא אחזור. תמיד האמנתי בלב שאני אחזור ואהיה הכי טוב שאני יכול. זה רק מחשל אותי. היום אני שחקן טוב יותר ממה שהייתי חמש שנים. אני בטוח בזה, מכל הבחינות. הרבה בגרות, חוסן נפשי ומנטלי, הבנה של הגוף".
עכשיו, גם בהתחשב במצב הכלכלי של בית"ר, היכולת שלך עזרה לך להיות מבוקש יותר.
"אני כל הזמן עסוק בלהוכיח את מי שאני על המגרש. בית"ר זה מועדון שגדלתי בו, מועדון שמחובר לי ללב. אני מחובר לאוהדים, לצוות, להנהלה, לכולם. המצב במועדון לא הכי זוהר עכשיו, אבל אני אדם סבלני ואופטימי. אני בטוח שזה יסתדר".
אוחנה חוגג. עונה מורכבת (דני מרון)
למצב של בית"ר בטוח הייתה השפעה עליכם.
"אין ספק שזה השפיע עלינו. חוסן של מועדון נמדד בעיקר ברגעים הקשים. אנחנו עוברים רגע לא פשוט בתור מועדון, אבל המועדון הזה כ"כ חזק שאני מאמין שאחד הסיבות העיקריות להצלחה, אם לא העיקרית, היא החוסן של המועדון. אני לא נכנס לחיים האישיים של חוגג ואני מקווה שהוא ייצא מכל הפרשה הזו בצורה הכי טובה שהוא יכול והכי נקי... ואני מקווה שהמועדון הזה יגיע לימים טובים כי מגיע לו. זה מועדון ענק".
הבנת במהלך העונה שבית"ר עלולה לרדת ליגה?
"אין ספק שחשבנו על הדברים, ואני אדם שמאוד מאמין שצריך להסתכל לדברים בעיניים, ולא לברוח. לא להגיד שאנחנו מועדון גדול וזה יסתדר. אם הצוות וההנהלה לא היו מאמינים ותומכים בנו וחושבים שזה יסתדר, זה לא היה מסתדר. ידענו שיש סיכוי שנרד ליגה, אבל שנעשה הכל כדי שזה לא יקרה, אבל כולם כאחד הוכיחו שאנחנו ווינרים ואנחנו עמדנו במשימה הלא פשוטה הזו. אני שמח שהצלחתי לעזור לקבוצה בפן המקצועי וגם בפן החברתי".
כמה זה מספק לחזור ולשחק אחרי התקופה שעברת?
"מי שמכיר אותי אישית יעיד שהכדורגל זה הדבר העיקרי בחיים שלי, ובפער. אני כ"כ אוהב את זה... בלי קשר אם אני משחק או לא, אני אוהב את הכדורגל. זה היה מאוד חסר לי, אבל זה מה שעזר לי לחזור ולא להיכנע ולא להתייאש ולהגיד שאני אחזור לרמה הכי גבוהה שיש. לא להגיד כדי להגיד שחזרתי, אלא לרמה הכי גבוהה שאני מיועד אליה. האהבה שלי למקצוע זה משהו שאין לו תחליף".
יש בכלל חלומות בתקופה כזו?
"מאז שאני ילד, לפני השינה כל לילה הייתי חולם להיות השחקן הטוב בעולם, כמו כל ילד. להיות ברמות הגבוהות. לשחק בברצלונה, בריאל. אתה מתכנן את תכניות ולאלוהים יש תכניות אחרות. במהלך השיקום, לא חשבתי אם אגיע לברצלונה וריאל, אלא איך אחזור ליהנות מהדבר שאני כ"כ אוהב. לא משנה אם אני בבית"ר, בריאל או בליברפול, אני נהנה מהמקצוע הזה. ברמה המקצועית, לא חשבתי לאן אני אגיע".
מה יהיה עם בית"ר? העתיד לא ברור.
"אני לא יודע מה יהיה, אבל אני בטוח שיהיה טוב, שהמועדון בסופו של דבר ייצא לדרך טובה והאוהדים יראו תקופות יפות. אני בטוח בזה. השאלה מתי ואיך".
לאחרונה התקרבת לדת, פרט בבקשה.
"בכדורגל האמונה מאוד הועילה לי. כל אדם עובר קשיים וצריך לדעת להתמודד איתם. האמונה עזרה לי מאוד להתמודד עם הדברים. גם הטוב לא נשאר כל הזמן וגם הרע".
מה הלאה מבחינתך?
"אני מתמקד בבית"ר ירושלים ובקיץ שיבוא ובמשחק הקרוב. שנסיים את העונה בכבוד. מה יהיה הלאה? אלוהים גדול".
מה עשה את ההבדל בין בית"ר לשאר הקבוצות בתחתית?
"ההגעה של יוסי אבוקסיס זה משהו שהרים אותנו בצורה בלתי ניתנת לתיאור. מהיום הראשון הוא הקרין בטחון, ידע, שמחה, אמונה עצמית. מעבר לפן הטקטי, מה שהוא בחדר ההלבשה זה משהו עצום וגדול ומגיע לו את כל הקרדיט על זה".
אם לא יסתדר בבית"ר, לאן אתה רוצה להגיע?
"בית"ר מחוברת לי לעורקים. אני מאוד רוצה להישאר, אבל המצב לא פשוט. אף אחד לא יודע מה יקרה מחר ובטח לא עוד חודשיים. אני באמת לא יודע מה הלאה. אני מקווה שאוכל להישאר במועדון".
היית רוצה להיות חלק מהנבחרת?
"אני מקווה שגם זה יגיע, כל דבר בעיתו. אני מאוד אוהב את המדינה, מאוד ציוני. החלום הכי גדול שלי לשוב ולשחק בנבחרת ישראל".
מה אתה חושב על משחקים ללא קהל?
"כדורגל זה בשביל האוהדים. השחקנים לא נהנים לשחק ללא קהל. בקורונה, אפילו בטלוויזיה לא הייתי נהנה לראות משחקים. אותו משחק, בלי הקהל, לא כיף לראות. הענישה פחות צריכה לגעת באוהדים".
מתנגד למשחקים ללא קהל. אוחנה (דני מרון)
יש לך מסר לשחקנים שעוברים פציעות כמוך?
"תאמינו בעצמכם. אל תפחדו, הכל עובר והכל לטובה. אני באמת מאמין שאם לא היו לי את הפציעות האלה, הייתי פחות טוב. לא אומר את זה כקלישאה. גם אם קשה לראות את זה כשאתה נשבר, אבל זה לטובה. זה עשה אותי שחקן ובנאדם טוב יותר".
תאר לנו את רגעי השבירה.
"זה לא פשוט. זה לא לקחת את הדבר העיקרי מבחינתך ולהרחיק אותך ממנו. אם אני הכי אוהב כדורגל, אני לא יכול ללכת או לרדת מדרגות. אז אתה אומר לעצמך 'איך אני אחזור לשחק כדורגל?'. זה קשה נפשית ופיזית. אני יכול להגיד אחרי שאין דבר טוב מלהרוויח משהו ביושר, משהו שעבדת קשה בשבילו. אין לזה תחליף".
מה לא התחבר בבית"ר העונה?
"אני לא יכול לשים את האצבע על הבעיה. אני יכול להגיד שיש לנו סגל שחקנים טוב ובסוף העונה הוכחנו את זה. כולם הוכיחו שאנחנו לא פראיירים".
איך מגיעים למצב שיש בטוחות וכשהבעלים נמצא בבעיה, השחקנים משלמים את המחיר?
"צריך לחוקק חוק או לעשות משהו שזה לא יקרה. אני לא יודע מה. המצב הזה לא אמור לקרות ואני מקווה שלא יקרה להבא. רוב הקבוצה עם התחייבויות גדולות, אני לא אכנס לכיס שלהם. זה שמציבים עובדה שהמשכורת תקוצץ ב-25 אחוז... זה משהו שלא אמור לקרות. אני מקווה שלא יקרה. מה צריך לעשות? אני לא יודע. אולי צריך להפקיד בבקרה את המאה אחוז ולא חלק מהסכום".
איך זה מרגיש כשמקצצים לך בלי אפשרות לערער על כך?
"באופן אישי, בגלל שחזרתי מפציעה ואין דבר שאני אוהב יותר מכדורגל, הראש שלי היה פחות בדבר הזה. כמה שזה לא נעים, יש לי מטרה עיקרית - לחזור ולהיות פקטור בכדורגל. השקעתי פחות מחשבה בדברים האחרים".