בתור ימים ספורים בית"ר ירושלים צריכה להגיש לבקרה את התקציב לעונת 22/23, עם בטחונות שהיא אכן תוכל לעמוד בהתחייבויות שלה. אם זה לא יקרה, היא תורד לליגה הלאומית ואם גם שם לא יוסדרו העניינים הכספיים, הדרך לליגה א' קצרה ולאור מצבה לא מדובר בתרחיש דימיוני. ראש הבקרה התקציבית לשעבר, יאיר רבינוביץ', ניסה להסביר ל-"5 באוויר" איך אחד המועדונים המובילים של הכדורגל הישראלי הגיע למצב הזה.
"התקנון קבע שאין מצב שלקבוצה יהיה גירעון, ולו של שקל אחד", אומר רבינוביץ', "מאז שפרשתי, גם התקנון שונה ואיפשר צבירת גירעון, בניגוד לכל הגיון, וגם הבקרה פחות הקפידה. לפי התקנון בתקופתי, הקבוצה צריכה לרדת ליגה אם היא לא מסוגלת להעמיד תקציב ראוי ובטחונות ראויים. בתקופתי, לא היה מצב שמקבלים נכס כבטוחה. עד סכום של מיליון וחצי ש"ח אפשר לקבל שיק שנבדק ומעבר לזה - ערבות בנקאית".
רבינוביץ' טוען כי לבקרה אחריות למצב של המועדון: "סומכים על הבקרה שתדע כמה סביר שהקבוצה תמכור כרטיסים, כמה סביר שהיא תקבל פרסום לפי חוזים קיימים, כמה סביר שהיא תקבל מהטוטו, כמה סביר שהיא תקבל מההתאחדות. כל זה באחריות הבקרה. אם יש פה טעות, זו טעות של הבקרה. מעבר למה שהבקרה רואה כסביר, היא צריכה לקבל ערבויות ניתנות למימוש, ולא ניירות ונכסים".
"אני גם קורא עיתונים כבקרה ויודע את הלך הרוח ויודע להעריך אם מספר המנויים שיימכרו סביר או לא סביר", המשיך רבינוביץ', "אני לא מנותק ממה שקורה. זה התפקיד שלי כבקרה. ממנים כראש הבקרה רואה חשבון עם ניסיון כדי שיוכל להעריך את התקציב. הערכות זה חלק מתפקידה של הבקרה, כמו תפקיד של חשב באוצר או בכל מפעל עסקי. ואם הוא לא יודע להעריך נכון ונכשל, הוא צריך ללכת הביתה. במקום מסודר היו מקימים ועדת חקירה כדי לבדוק מה קרה, ולא רק על בית"ר ירושלים, מה עם הפועל ת"א?".
ומה הלאה עבור בית"ר? "הם צריכים לפטר שחקנים. לשחק בהרכב שהתקציב מאפשר. בתקופתי, עד שקבוצה לא הוכיחה שהיא מסוגלת להעמיד תקציב ראוי, להעמיד בטחונות מספיקים וראויים להעמיד קבוצה, היא לא קיבלה היתר לשחק. לא היה מקרה אחד שהבטוחות לא היו ראויות ולא הצלחתי לממש את הבטוחה. מדברים על זה שהאוהדים יקחו את הקבוצה - איזה בטוחות הם יכולים להעמיד? גם אם הם יאספו כסף".
כבירי. "מה עם הפועל ת"א?" (אלן שיבר)