המשחק הכי חלש של מכבי חיפה בעידן ברק בכר

בלי מטאפורות, בלי דימויים ובלי סיפורים: זה היה המשחק הכי חלש של מכבי חיפה בעידן ברק בכר. מילא הפועל ירושלים, אני יכול עוד לקבל את נפילת המתח הזו, בטח כשכל ההרכב הראשון פתח בשני המשחקים. מה לעזאזל אפשר לומר על כזאת נפילה מחפירה, על כזה משחק של כלום ושום דבר, פשוט כתם על המועדון.

כבודה של בני ריינה במקומה, היא באה ועשתה מה שהייתה צריכה לעשות. אבל אפילו היא לא האמינה שמי שינצח להם את המשחק הזה יהיו ינון אליהו ורועי משפתי, בשתי טעויות מעוררות השתאות ברצף. ינון אחינו, תן לשלומי אזולאי להבקיע. איזו מין החלטה זו לקפוץ ככה על שחקן כשאתה אחרון, איפה האחריות שלך? ומשפתי... אני לא מבין מה הלך שם, לא רוצה להבין גם כי אין לי שום יכולת להסתכל על הדבר הזה שוב. זה לא היה קרוב בכלל לכדור מסוכן, איך זה נהיה גול פתאום...

לא שלפני או אחרי הגול היה משהו - אמנם מכבי חיפה ניסתה לשחק בסבלנות ולהניע כדור בכדי למצוא פרצה, אבל שום דבר לא הלך, ואף שחקן, אולי למעט נטע לביא, לא הופיע. יש שיפילו את התיק על מאור לוי, אבל הוא ממש לא לבד. המחליפים של מכבי חיפה הוכיחו שוב, לצערי, שפשוט אי אפשר לסמוך עליהם.

גם אם אנחנו חסרי יצירתיות באופן פושע כששרי לא על הדשא, אני בהחלט מצפה שמי שלובש את החולצה עם הסמל המאוד מחייב הזה יציג יותר כדורגל. התחושה קשה מאוד, ושחקנים שהאמנו שיוכלו לתת להרכב הראשון מנוחה בראש שקט פשוט מחרבנים באופן מעורר השתאות כל צ'אנס שהם מקבלים.

ההחלטה לא להביא שחקן חיזוק לאמצע, לפחות לעמדת הקשר ההתקפי, עולה לנו ביוקר ואנחנו מגירים דם במקומות שבהם אסור בתכלית האיסור להגיר. מחליף איכותי יותר באמצע יכול היה לעשות היום הבדל ענק בהוצאה לפועל, והעובדה שלא היה אחד כזה בנמצא, פלוס הפציעה המבאסת של חזיזה, הביאה להתפרקות הטוטאלית בה חזינו.

ברק בכר צריך לערוך חשבון נפש מאוד נוקב עם עצמו, על החלטות באמת רעות בהצבת ההרכב - ועוד יותר, עם החילופים הבאמת הזויים והעיתוי שלהם. כל ניצן מומנטום נקטע עם הוצאתו של נטע.

ליגת האלופות היא מאוד יוקרתית, כיף אדיר להיות חלק מהחוויה, אבל אם נפסיד אליפות, שום דבר מזה לא יהיה שווה. אין מקום לנפילות האלה בקבוצה שמתחרה על אליפות, אין תירוצים, פשוט אין! מה שווה ניצחון מול מכבי תל אביב, כיף ויוקרתי ככל שיהיה, אם אנחנו ממוססים אותו שבוע לאחר מכן בכזאת תצוגה עלובה וחלשה?

למזלנו, או שלא, מגיע משחק מול יובנטוס שמן הסתם, יוציא אנרגיות ובעיקר הרכב אחר לדרך בסמי עופר. אני מאוד מקווה שנשים את התצוגה הנוראית הזו מאחורינו ונציג משחק טוב מול יובה, אבל אני מקווה יותר שנצליח גם להביא משהו מהיכולת של ליגת האלופות למשחקים הכביכול פשוטים וקלים בליגה. נכון לרגע זה, אנחנו כושלים באופן מחפיר במעברים האלו, וזה יכול מאוד לעלות ביוקר בהמשך.

לראשונה מזה זמן רב מאוד, אני פשוט מתבייש בקבוצה, ואין שום מילת נחמה שאוכל לומר כאן לעצמי או לחברים. רק להוריד את הראש ולהמשיך הלאה.

בסופו של דבר, למרות הכעס, למרות העלבון, כולנו יחד עד הסוף.

חג שמח וירוק לכולם, נקווה לטור אחר לחלוטין ביום רביעי.