החורף אמנם לא תם (נהפוך הוא), אבל החלון החורפי כבר מאחורינו: קבוצות ליגת העל נכנסו אל מקצה השיפורים - במטרה לשפץ את מה שדרוש תיקון בסגל שלהן, לקראת המשך המירוץ בליגת העל. אז אחרי שה"וולקאמים" נזרקו לאוויר, והחוזים עברו בבקרה - הגיע הזמן לנסות ולסכם: איך היה החלון של חמש הגדולות? ומי מביניהן היתה הטובה ביותר?
מקום 5: מכבי ת"א - לא מילאה את החלל
האירוע המאז'ורי שהתרחש בחלון הזה במכבי תל אביב היה אמנם כתוב באוויר לא מעט זמן, אבל רק הפעם הוא באמת התרחש: העזיבה של אוסקר גלוך לאירופה. המטאור הישראלי, שרק לפני שנה היה אלמוני לרוב חובבי הכדורגל, לפתע הפך לשחקן משמעותי בשורות הצהובים. לציר שסביבו נעה הקבוצה, שכשהוא על המגרש - הסיכויים שלה לנצח עולים משמעותית. אבל מכבי ת"א ידעה שזה זמני, שהיא "לא צריכה להיקשר אליו" (על משקל הביטוי שפיני גרשון אמר פעם על דני אבדיה). שהוא כאן, אבל מתישהו הוא יילך מכוח הטבע.
האם מכבי ת"א הצליחה להביא משהו שימלא את החסר הזה? בסופו של דבר, שתי ההחתמות של מכבי ת"א בחלון הזה היו ההחזרה של אילון אלמוג מהשאלה (עם כל הכבוד, לא ממש מישהו שיהפוך ל"גו טו גאי" התקפי), והרכש החדש, רארש אילייה בן ה-19, שמסתמן כפוטנציאל לא רע, אבל לא ממש משחק על העמדה של אוסקר. למעשה, מכבי ת"א מבהירה בחלון הזה שהיא רוצה ללכת עם הסגל הקיים - לנסות ולמצוא מתוכה מישהו שייכנס לנעליים של אוסקר. האם פארפה גויאגון או גבי קניקובסקי (שני שחקנים מוכשרים מאוד) יכולים להיכנס למקום הזה? רק הזמן יגיד, אבל אני בספק.
מקום 4: הפועל ת"א - מחכים לאמריקאים
אי אפשר להתייחס לחלון של הפועל תל אביב, בלי להתייחס למה שעומד בפתח - שינויי הבעלות, וכניסתה של קבוצת המשקיעים האמריקאית שאמורה להגיע בקרוב. הצל של האמריקאים ילווה את כל מה שעובר על הפועל בתקופה הקרובה, וככזה - גם את השחקנים. בעיקר, עושה הרושם שהפועל ת"א לא חיפשה להזיז הרים בחלון הזה - למרות שחיזוק מהפכני בהחלט נדרש, לאור הביצועים הדלים של הקבוצה עד הנה. ההחתמות הן, לרוב, קוסמטיות - רווה אסייג הוא לא בדיוק החתיכה שהיתה חסרה בפאזל, את אלכסנדר בולייביץ' עוד נצטרך לראות לפני שנשפוט, והרוויה איליץ'? הוא בכלל נראה כמו החתמה שהיא לא לעכשיו, אלא לטווח יותר רחוק.
דבר אחד הפועל ת"א כן עשתה כמו שצריך - היא הביאה שוער (גם אם זובאס עוד עושה צעדים ראשונים, ברור לחלוטין שהוא שינה את כל האווירה ואת כל הביטחון שיש בהגנה, שהיה קצת מעורער כשמרינוביץ' היה שם), ושיחררה שני שחקנים שכבר לא הצליחו לבוא לידי ביטוי בסגל - סינטיהו סלליך ועידן ורד. לאט לאט, הפועל ת"א נפטרת מהשומנים בסגל שלה, ובבירור נערכת לקראת מציאות חדשה - שתתחיל, כך הם מקווים, בחלון ההעברות הבא. זה שיגיע בקיץ.
מקום 3: הפועל ב"ש - מחפשת שפיץ
עם כל הכבוד לשוער טום עמוס (שלא אמור להיות שוער ראשון) ולבלם אמיר אריאלי, ההחתמה המשמעותית היחידה של ב"ש בחלון הזה היא החלוץ המרכזי - פטריק קלימלה הפולני, שמגיע מניו יורק רד בול. והאמת? הפועל באר שבע לא ממש צריכה שינויים מהפכניים. היא עובדת לא רע העונה, משחקת כדורגל מצוין, מבקיעה שערים והחזירה לעצמה את אמון הקהל. מה שהיה חסר לה בעמדת החלוץ הזר, התבטא במוב העיקרי של החלון - העזיבה של סלמאני, סוג של הודאה בטעות, והחתמת קלימלה במקומו. ההצלחה או חוסר ההצלחה של קלימלה, היא שתקבע עד כמה החלון הזה ייזכר. אם היא פגעה בחלוץ המרכזי שלה, יכול מאוד להיות שהיא תוכל להשתחל חזק לתוך מאבק האליפות - מול שתי היריבות העייפות שמסביב.
מקום 2: מכבי חיפה - עניין של אנרגיה
גם מכבי חיפה, כמו מכבי תל אביב, היתה צריכה להתמודד בחלון הזה עם עזיבה משמעותית. הקפטן נטע לביא, שעבר לגמבה אוסקה. מבחינת התפקוד במגרש, היא אמנם החתימה שני שחקנים תמורתו - גוני נאור מהפועל ירושלים, ואביאל זרגרי מהיריבה העירונית בית"ר. טכנית, הם אמורים להיכנס לנעליים האלה, אבל עם כל ההערכה לשניהם, קשה לומר שמישהו מהם מתיימר להיות הסלע האיתן שלביא היה במרכז השדה הירוק. חיפה עדיין תסתמך על היכולות במרכז השדה של עלי מוחמד, מוחמד אבו פאני ובתקווה גם מחמוד ג'אבר. נאור אמור לשמש תפקיד משלים, זרגרי? אולי בשנים הבאות.
אבל היה עוד מוב אחד משמעותי - והוא זה שמשנה את החלון הזה מבחינת מכבי חיפה. ההחתמה של דיא סבע היא מצד אחד מהלך מסוכן, אבל מצד שני מספקת לירוקים עוד איכות התקפית, ובעיקר אנרגיות אחרות להמשך העונה. כל מי שראה את מכבי חיפה בחודשים האחרונים, ראה קבוצה עייפה. קבוצה שעברה פתיחת עונה מתישה במיוחד, עם קמפיין צ'מפיונס מסעיר, עם לא מעט משחקים ותלאות בדרך. חיפה שוועה למישהו שישנה את הדינמיקה בתוכה, ש"יזיז את הגבינה" כמאמר הביטוי השחוק. ועכשיו, בא לשכונה בחור חדש. סבע הוא לא רק השחקן הישראלי הכי טוב שאפשר היה להביא, הוא מישהו שמסוגל להוות תחרות טובה לכל אחד משחקני החלק הקדמי של הירוקים. והיכולות שלו, ייתכן, יעירו קצת את הקבוצה של בכר.
מקום 1: בית"ר ירושלים - עלייה בתקציב הביטחון
מעבר להפגנת עוצמה כלכלית או שינוי במאזן האנרגיה, חלון ההעברות של ינואר הוא מעל הכל - הזדמנות לתקן בעיות. ולבית"ר ירושלים היתה בעיה אחת רצינית מאוד בפתיחת העונה הזאת. התקפה יש לה - ככל הנראה, את השלישייה ההתקפית הטובה בליגה מחוץ ל"ליגת ישראל הראשונה" (וזה בא לידי ביטוי גם במספרים). אבל ההגנה היתה נקודת התורפה המרכזית שלה - היא ספגה 39 שערים (הכי הרבה בליגה), ומתוך 20 משחקים העונה שמרה על שער נקי רק בחמישה. זה הכל.
ולפחות מבחינת התשובה שרכש אמור לספק, בית"ר סיפקה תשובה מוחצת - וכשכולם יהיו כשירים ויעברו בבקרה (לא פחות חשוב), תגיע עם קו הגנה שונה לגמרי. שוער אחר (מיגל סילבה), מגן אחר (מורוזוב) ובלם אחר (בורודין). שלושה שחקנים, שאמורים להוות את החתיכה החסרה בפאזל - יכולת יציבה יותר בהגנה, שתאפשר לבית"ר ירושלים להתאזן. עד עכשיו, לאברמוב היתה את היכולת לפגוע בזרים - תומא, ניקולסקו ואספרייה הם ללא ספק שלוש פגיעות בול. אם שלושת הזרים האחרים שלה יהיו גם כאלה, בית"ר תוכל להגיע למטרה שהיא לא חלמה עליה באוגוסט: פלייאוף עליון.