לאט לאט, בקצב שלו, אייטור קראנקה מתחיל להבין מה קורה פה. מי נגד מי וכמה כמה. אמירתו שמכבי חיפה לא עושה כלום ומנצחת בכל משחק מוכיחה שהשנים במחיצתו של ז׳וזה מוריניו לימדו אותו לייצר ציטוטים משעשעים על גבול הבדיחה. היא גם מבטאת את התאקלמותו בזמן הצהוב בואכה מרחב ההכחשה. לשיטתו, מה שקובע הן התוצאות במפגשים הישירים בין השלוש שכאילו נאבקו על הכתר. האמת פנים רבות לה, והטבלה הפנימית לא משקרת.
צחוק בצד: הבאסקי עם האפודה הכחולה התעורר בזמן מהסייסטה. דן ביטון קיבל ממנו את המפתחות, דור פרץ את ההשראה ויובאנוביץ׳ את ההברגה לקופסה. כשיש לך אחד כמו גויאגון על הספסל והפכת אותו ל-Game Changer מבלי לעורר אצלו את הרצון להכריז על שביתה איטלקית, סימן שאתה בעניינים. מרגע כניסתו של היהלום מחוף השנהב, שובר השוויון ריחף באוויר.
הברדות התאדו מהשטח וערן זהבי עם פנדל גבולי נכנס לספרי ההיסטוריה. איך שלא תסובבו את הסכין בגבה של באר שבע, דווקא פיו פיו חתום על שער האליפות של מכבי חיפה. מתישהו, אולי אחרי הזכייה בגביע, נשמח לשמוע אותו מדבר בגילוי לב על הסיטואציה המכבידה שנקלע אליה.
בצלה של עוד עונה מפוספסת אפשר להאמין לערן שנמאס לו להתעסק בקבוצות אחרות, במיוחד כשהן לובשות ירוק ולוקחות אליפות בלי לזוז מהכורסה.
היו ימים שהאליפות הצהובה עברה בבאר שבע דרך צומת קסטינה. בעת העתיקה מכבי ידעה לשרוד בסטייל את סופות החול המדבריות ולחלוץ את הפקקים מהשמפניות בדרך חזרה לקריית שלום. פעם עם ויקי פרץ מנוחתו עדן ובני טבק יבדל״א, ופעם עם האחים ברומר ובסיוע אלי דריקס שאחרי כל ביקור בנגב הופיע בסיוטי הלילה של אפרים דוידי ושלמה אילוז.
בשלוש השנים האחרונות הקזת הדם ההדדית של שתי היריבות המרות מתישה אותן לשווא ומשחקת לידיו של יענקל’ה. בחלומות הכי פרועים שלו הוא לא היה מדמיין שיבוא יום ושירי ההלל של שי סידי למלך שערי הנבחרת יערבו לאוזניו.
שתיים רבות, השלישית לוקחת (אלן שיבר)
הבטיחו לנו משחק אש - וקיימו. מופע האבוקות שנועד בין השאר להדליק את הניצוץ בעיניו הכבויות של פטריק קלימלה כמעט הסתיים באסון. למרבה המזל, צוותי הכיבוי חשו במהירות לזירת האירוע והצליחו להשתלט על הלהבות.
על הדשא, באר שבע נותרה כבויה. כמות בלתי סבירה של איבודי כדור והפקרות במשחק ההגנה הפעילו את מנגנון ההשמדה העצמית. העונה הנוכחית מתה. על מועד הפוסט מורטם תצא הודעה נפרדת.
מה הלאה? זו שידעה לשים את ידיה על קילרים מסוגם של טוני וואקמה, ג׳ון אוגו ואובידיו הובאן, צריכה להבין שאי אפשר להסתער על היעדים בעזרת קלשון חלוד ואקדח קפצונים.
קבוצה שמתיימרת לדגדג את מכבי חיפה לא יכולה להרשות לעצמה לעשות צחוק מהעבודה בכל מה שקשור לבחירת חלק מהזרים. אסור לה לחזור לימי כריסטיאן אוקפלה, אלוויס סקוריה ומובילה ליקה.