כשהאמרון מאחורינו וטירספול מלפנינו, ניתן היה לחשוב שהמשחק מול בית"ר ירושלים יהיה בגדר קוץ בישבנה של מכבי חיפה, סרח עודף ומיותר שיש רק לדפדף אותו מבלי להתחשב בתוצאה. ייתכן ואלו היו פני הדברים אם את מכבי חיפה היה מאמן עדיין ברק בכר, אבל מסאי דגו, בבכורה שלו מול קבוצה ישראלית, לא יכול היה להרשות לעצמו להפקיר את הקבוצה ולזלזל אפילו במשחק חשוב הרבה פחות מזה שמחכה לו ביום רביעי. די ברור שלמשחק הזה היתה חשיבות מוראלית ומנטלית לקראת המשך הדרך.
מעבר לזה - כל משחק שמניפים בסיומו תואר הוא לא דבר של מה בכך, על אחת כמה וכמה כשהיריבה היא בית"ר ירושלים. ונראה שכל מי שהגיע אתמול לסמי עופר, מהצד הירוק ומהצד הצהוב, הפנים את זה היטב. זה היה משחק יולי עם אווירת גמר גביע (שזה, בערך, מה שזה בתכלס). כבר מהחימום הקהלים הרעישו עולמות, והתפאורה שנפרשה על גבי היציעים הירוקים לכבוד 20 שנים לייסוד הקופים הייתה של משחק אליפות, לא של משחק על ואזה וחצי גמר גביע טוטו.
באותו ההקשר, נראה לי שאפשר כבר להשכיב את מיתוס "אוהדי בית"ר עושים לנו בית ספר כל פעם שהם בסמי" לישון. באמת שצריך להיות חסר אובייקטיביות באופן קיצוני כדי לא לראות עד כמה הירוקים מהכרמל היו עוצמתיים יותר מהצהובים של הבירה ביציעים, כבר מהחימום וכמעט לאורך כל תשעים הדקות.
הפערים האלו, למרבה הצער, לא ממש באו לידי ביטוי על הדשא במהלך המחצית הראשונה. מכבי חיפה שלטה בכדור אמנם די אבסולוטית, אבל נפלה כפרי בשל לטריק הידוע של יוסי אבוקסיס, "התש את היריב עד שישקול לעבור ענף", בשליש האחרון. בית"ר הגנה חכם, אנחנו תקפנו טיפש, ובלאגן הגנתי מוחלט במצב נייח (בתוספת מיקום איום ונורא של איתמר ניצן) הביאו לשער היתרון של פריידיי ממש לפני הירידה למחצית.
אני מדגיש את עניין איתמר ניצן כבר עכשיו, למען הסדר הטוב - אין למכבי חיפה פריבילגיה לשחק עם שוער נטול משחק גובה כשוער ראשון. זה לא הגיוני שכל הגבהה לאיזור תיבת החמש תהפוך לאירוע לב עבורנו, וזה לא סביר בעליל ששוער לא ייצא לשום כדור גובה. מכבי חיפה חייבת לתת לשריף כיוף את הצ'אנס בהקדם (או לחטוף באישון ליל את ג'וש בחזרה לארץ הקודש ולהלביש עליו אפודה עוד במטוס), כי מה שלא עלה אתמול ביוקר, עוד יעלה בהמשך בריבית דריבית. אפשר לדבר עד מחר על גיבויים ועל זה שסומכים עליו, כל מי שעיניו בראשו מבין שזה פשוט לא מספיק טוב לשוער ראשון במכבי חיפה.
אוהדי חיפה (אלן שיבר)
למזלנו ולשמחתנו, בכל מה שקשור לחלק הקדמי יותר, יש דווקא שפע מבורך של אפשרויות, כשאפילו הזכות למקום בסגל הופכת למלחמה של ממש. הדמות הבולטת והראשונה ברוטציה היא, כמובן, זו שהביאה את שינוי האווירה והמהפך אתמול - ליאור רפאלוב.
החששות מההגעה של רפאלוב, שמא הוא מעבר לשיאו, היו יותר מלגיטימיים. כבר נכווינו בעבר עם אגדת מועדון סטייל בניון, שחזר עם שק אגו גדול יותר מסט היכולות שלו. לפחות נכון לרגע זה, אין דבר הפוך יותר, מבחינת התנהלות, אנרגיה ויכולות, ממה שמציג ליאור בכל דקה שלו על הדשא.
עזבו רגע את המסירות החכמות, שינויי התנועה והארסנל ההתקפי. במצב של 1:1, הוא הוציא לתומא כדור של גול מהרגל בירידה רצחנית אחורה. המלחמה חסרת הפשרות שלו הביאה למסירת מפתח גם בגול השני וגם בגול השלישי. בשלישי זה כבר בכלל היה עוצר נשימה, עם תיקול כפול ושליחת רגל שהוציאה את שרי לרעות בשדות ביתרים חופשי ומאושר. באופן כללי, מכבי חיפה יצאה מחדר ההלבשה קבוצה שונה במאה שמונים מעלות מהמחצית הראשונה, הרבה מאוד בזכות הרוח של ליאור רפאלוב. מודה - גם לי היו את הספקות שלי, אבל אני פשוט מאושר לראות את ליאור חזרה במדים הירוקים, ועוד יותר מאושר לראות את היכולת, הגישה והרוח שהוא הביא איתו.
ושרי.... תגידו, זה הגיוני מה שהלך שם בבעיטה הזו? שלושה שוערים לא עוצרים את זה, איזו פצצה. זה היה אחד השערים הכי מרהיבים שיצא לי לראות בסמי עופר, וזה אחרי שלוש שנים של עומר אצילי. בלי קשר, האנרגיה ומסירות הפס ששרי פיזר, בייחוד במחצית השנייה, מוכיחות לנו שהעולם עדיין לא שייך לצעירים. עדיין לא.
אם בצעירים עסקינן, כוכבו של ענאן חלאילי זוהר במיוחד מתחילת העונה. שני שערים בשני משחקים, ובעיקר פיזיות וחוכמת משחק של שחקן בוגר הרבה מכפי גילו. עם זאת, מסאי דגו ציין דבר חשוב מאוד במסיבת העיתונאים בסיום המשחק - למרות ההתלהבות המוצדקת מיכולותיו והפיזיות של ענאן, עוד מוקדם לקשור כתרים ולהרים לו את האף גבוה מדי. ברור לכל שכבר היום, מדובר לכל הפחות בשחקן רוטציה לגיטימי במכבי חיפה, אבל חוששני שהקמפיין הנלהב מדי שהתקשורת החיפאית מנהלת בעניינו מוקדם ומוגזם.
יש שחקן ממש ותיק וטוב במכבי חיפה, דיברתי עליו לא מעט גם בטור הזה, שיוכל לספר לחלאילי מה יכולות להיות ההשלכות של כניסה לסיחרור בעקבות הכתרות מוקדמות ומוגזמות, ומחמאות שעולות לראש. בכל מקרה - חוזה חדש וזריז. להעיף את הבדיחה הזו של סעיף שיחרור בן מיליון יורו לכל הרוחות.
עוד אס מהספסל היה דין דוד, בביצוע קליני של שער המהפך ותוספת בישול לחלאילי במסמר. דין התחיל את העונה הזו טוב מאוד, והשמועות על היעלמותו בסבך הרוטציה של מכבי חיפה היו מוקדמות. באופן כללי, האיכויות הטכניות של דין דוד הן די אנדרייטד, ואני לא פוסל סנריו שבו הוא יהיה החלוץ המוביל של מכבי חיפה, לפחות בחלקים מסויימים בעונה. עקביות נדרשת, בהקשר הזה, כמובן.
רפאלוב ושרי (אלן שיבר)
דווקא ההרכב הפותח, שכולנו שמחנו לראות, לא ממש סיפק את הסחורה. פרנטזי פיירו עשה הכל, כמאמר שירו החדש של חנן בן ארי, חוץ מכדורגל, נפלנו על הבסל של היום עסל יום בסל איתו, ג'אבר היה פושר מאוד והוחלף בצדק (אם כי היה בסדר גמור הגנתית והרבה יותר פיזי מהמשחקים הקודמים), חזיזה היה יחסית רגוע ודיא סבע עדיין לא הסתגל לעמדת הקיצוני הימני.
בנוגע לסבע, נראה שהוא כרגע לחוץ ועצור, ואני מניח שמעבר לשינוי העמדה שפחות מחמיא לו, גם תג המחיר וגודל משחקים תפקיד ביחד עם הרצון להוכיח ולהצדיק את ההשקעה בו. אם יורשה לי להשיא עצה אחת לדיא, אתן לו את אותה העצה שנתתי לאצילי בעונה שעברה, בסיטואציה דומה מאוד - לא בכוח. זה יבוא, ולאחר שזה יבוא, יגיע המבול. הכל בסדר, כולנו יודעים וסומכים על סט היכולות המרשים של סבע, ואין לי אישית ספק שהוא יהיה האס שלנו, וימצא את הדרך להוציא מעצמו יותר בכל עמדה שבה יוצב.
אי אפשר בלי כמה מילים על מסאי דגו: לפחות בינתיים, ניתן לשאוב עידוד מיכולות ניהול המשחק והבנת הסיטואציות על הדשא שהוא מציג. יוסי אבוקסיס כבר טרף מאמנים גדולים ממנו, וגם בכדי לנצל את הסגל והאיכויות הקיימות שיש לו, צריך לדעת לעשות את החילוף הנכון בתיזמון הנכון. אתמול היו לו שלושה כאלו, עם ליאור, דין דוד וחלאיילי, ומכבי חיפה תחתיו מייצרת את אותו הלחץ ואותו הקסם שייצרה בעונה שעברה, ואפילו בשלב מוקדם יותר (ועם יותר אופציות מעניינות מקדימה לחילוף).
דרך ההתנהלות שלו, על המגרש ומחוצה לו, הענווה והכנות שהוא משדר וכמובן, המקצועיות שלו, גורמים לקהל ולתקשורת להתחבר אליו כבר בשלב ההתחלתי. חובת ההוכחה עדיין עליו בענק, ועוד יהיו למסאי דגו ימים קשים במכבי חיפה, לא הכל ינצוץ וירקוד, אבל וי אחד גדול של טבילת אש, שיחזור יכולת המהפכים של בכר מהעונה שעברה ותואר ראשון בבוגרים עבורו כבר ניתן לסמן.
כן, הייתה גם השלכת אבוקות במשחק. כבר הבהרתי את דעתי בנוגע למהלך המטומטם הזה, שאין לו שום צידוק, על אחת כמה וכמה כשהשלכות כל כך קשות עומדות מנגד עבור כלל הקהל והמועדון. עזבו את זה שעונש הפחתת נקודות במקרים האלו הוא דרקוני ומטופש (לא רוצה לחשוב בכלל על תסריט כזה), אפילו אם לא יופחתו נקודות - גם סתם יציעים סגורים הם נזק עצום עבור כולנו.
אבל האמת צריכה להיאמר - בהתפרעות של אתמול, חברי הארגונים היו שחקני המשנה. עוד לפני המשחק, היה ברור שתודלק פירוטכניקה קרה ביציע. הגורמים הרלוונטיים ידעו ונעשו מאמצי עליון לייצר תפאורה מרהיבה עם שלטי פריסה. אלא שאז משטרת ישראל נכנסה ליציע והתחילה לריב עם אוהדים כדי למנוע את פריסת השלטים. אין לזה שום סיבה, ולא רק שזה לא מנע את הדלקת האבוקות, די ברור שההשלכה שלהן לדשא לא הייתה מתרחשת אם לא ההתערבות המזיקה הזאת.
סבע. כרגע נראה לחוץ ועצור (אלן שיבר)
תלכו אלף פעם מסביב, תריבו, תנהלו מלחמות חורמה נגד טחנות רוח, אבל התשובה לשאלת ה"אלימות" בכדורגל הישראלי תמיד תהיה אחת: הסדרה ולגליזציה של פירוטכניקה ביציעים, קביעת גבולות ברורים וענישה מוסדרת למי שיחרוג מהכללים. אין ולא יהיה פיתרון אחר ללופ המייאש והמטופש הזה.
בכל אופן, אני מאחל המון מזל טוב לאירגון הקופים הירוקים על 20 שנים להיווסדו. מדובר באירגון שאחראי על שידרוג חוויית הצפייה והעידוד במשחקי מכבי חיפה עוד מימי קרית אליעזר, ותרומתו לא תסולא בפז. יש כאלו שמאמינים שאני "אובססיבי" כנגד הארגונים בשל ביקורת שאני משמיע על חלק מצעדיהם, אבל זה כמובן לא נכון.
אני לא חייב להסתכל בהערצה על כל צעד שהם עושים, בטח אם אני חושב שהוא הרסני וטיפשי, ואין סתירה בין ביקורת לבין הערכה כללית על פועלם כאירגון. מאחל לקופים ולארגונים כולם שימשיכו לצמוח ולפרוח, שימשיכו לארגן תפאורות מרהיבות עין ותצוגות עידוד עוצמתיות וגם שיגלו יותר תבונה והתחשבות בשאר חבריהם ליציע ולמגרש בפעולות שהם בוחרים לנקוט.
אז מזל טוב לקופים, מזל טוב למסאי ומזל טוב לנו, מכבי חיפה, על עוד תואר בארון. קטן, גדול, מה זה משנה, איזה כיף זה להניף, תנו לי קונפטי ושרי עם ואזה ביד ואנא מבסוטה. יאללה, הפנים קדימה למולדובה. דוואי. בלי הקהל שלנו, זכר למאורעות האמרון ובלי קשר 6 (מה יהיה עם זה נו), זכר ללבטי צ'אלובה, זה הולך להיות קשה בטירוף. תיקו בהחלט לא יהיה רע, כל תוצאה שתעביר את ההכרעה לאמבטיית השמן במבואות חיפה תתקבל בברכה.