כינויים, בטח כאלה שבשימוש רחב, יכולים ללמד אותנו המון על האדם. זה מצב בו שם תואר הולך לפני אותו אדם ולא רק שמו עצמו. "העיט" לימד אותנו על היכולת של אמיליו בוטרגניו ומוטי קקון להסתער על שערים, ואף אחד לא זוכר שהרכז האגדי של הלייקרס נקרא בכלל ארווין ג'ונסון, אלא מג'יק. הקשר החדש של מכבי חיפה, מנואל קאפומאנה, מחזיק גם בכינוי כזה – "שואו".
הצטרפו עכשיו לליגת החלומות של גולדסטאר
קאפומאנה, אנגולי בן 24, סיפר שהוא קיבל את הכינוי הזה לאחר שסבו אמר לו ש"הוא עולה להופעה בכל פעם בה הוא עולה על הדשא". כשהוא חתם כשחקנה של ליל, הוא הוצג עם השם שואו על חולצתו, וגם כיום חלק מהתקשורת הבינלאומית מציגה אותו רק כ-Show ולא כקאפומאנה. בדומה לכל שואו טוב, קאפומאנה הוא שחקן שקשה לפספס.
כבר בגיל 18 הוא הפך לשחקן הרכב בדה אגוסטו האנגולית מהליגה הראשונה, בזמן שהיא זכתה במספר אליפויות. הוא מצא את עצמו פותח בחצי גמר ליגת האלופות האפריקאית, פעמיים לצד קשר אחורי נוסף ב-4:2:3:1. אמנם אנגולה לא מדינה שמזוהה יותר מדי עם כדורגל, בשונה מגאנה או חוף השנהב למשל, אבל הוא הצליח לגרום לכמה קבוצות לסובב את הראש לעברו. אחת מהן, ליל, גם הסכימה לפתוח את הארנק.
הקבוצה הצרפתית הוציאה לא פחות מ-2 מיליון יורו, סכום עצום במונחים אנגוליים (1.817 מיליארד קואנזה אנגולית), כדי לצרף את הקשר הצעיר. "הוא רק בן 20, אבל כבר עכשיו חזק מאוד, יודע לתקל, חכם ומוסר טוב. יש לו עוד לאן להשתפר וניסיון כשחקן בינלאומי", אמר עליו בזמנו מארק אינגלה, המנהל הספורטיבי של ליל. הקבוצה הצרפתית, בכנות, לא נתנה לשואו לעלות על הבמה. לפני עונתו הראשונה הוא הושאל לבלנשש מהליגה הפורטוגלית הראשונה, וכשבועיים לאחר ששב מההשאלה הושאל למועדון אחר במדינה, הפעם בואבישטה.
בשני המקרים שואו השתלב בצורה לא רעה. הוא רצה להמשיך בבלנשש, כפי שהעיד בעצמו, אחרי עונה בה היה שחקן הרכב קבוע. למרות זאת, הוא עבר לבואבישטה, שם נע בין ההרכב לספסל בקבוצה שסיימה במקום ה-13. ההבדל המשמעותי ביותר בין העונות האלה, אגב, היה הכרטיסים הצהובים - אחרי 10 כרטיסים צהובים ב-1,864 דקות אצל בלנשש, הוא ירד ל-3 ב-1,475 דקות. הוא עשה עבודה לא רעה, אבל לא מספיק כדי לשכנע את כריסטוף גאלטייה.
ליל זכתה באליפות צרפת כששואו בקבוצה אחרת, וכשהקישור האחורי שלה נחל הצלחה הודות למערך עם שני מספרי 6, בובקארי סומארה ובנג'מין אנדרה. כשיש גם את רנאטו סאנצ'ס ושאקה לא היה מקום לקאפומאנה, ולודוגורץ קפצה על ההזדמנות. אלופת בולגריה השתתפה בשלב הבתים של הליגה האירופית ב-6 השנים האחרונות, ולמעשה מאז 2013/14 פספסה את הכדורגל האירופי רק פעם אחת כשהיא רשמה כמה הופעות בצ'מפיונס ליג. גם אם היא שולטת בליגה בה זכתה ב-12 האליפויות האחרונות, שואו העדיף לעבור לשם בזכות הבמה באירופה.
זה, אגב, סימן מעולה עבור מכבי חיפה. נתניאל צ'אלובה העדיף להישאר בכדורגל האנגלי, לורן אברג'ל, לאמין דיאק ויאנגה אמבוק העדיפו את הכדורגל הצרפתי, ומרקו אילאימהריטרה אמנם שיחק בליגה חלשה יותר מ-5 המובילות באירופה, הבלגית, אך ליגה חזקה מהישראלית. אי אפשר להגיד את זה על הליגה הבולגרית. חיפה, בשונה מלודוגורץ, כבר הבטיחה שלב בתים אירופאי. יכול להיות שיהיה קל יותר לשכנע שחקן להגיע מבולגריה לישראל, בטח אחרי שזאת המדינה השלישית בה עבר כשחקן זר (יחד עם צרפת ופורטוגל).
בשנתיים וקצת בלודוגורץ הוא לא נראה רע בכלל. הוא פתח בהרכב מול בראגה ומיוטילן בליגה האירופית בעונתו הראשונה, זכה באליפות וקושר למארסיי. התקשורת הבולגרית דיווחה בזמנו על כך שמועדון הפאר הצרפתי בעקבותיו כחלק מרשימת קשרים, אך בסופו של דבר הוא מצא את עצמו בשנה נוספת בלודוגורץ. בפתיחת 2022/23 זה נראה נהדר, כשהוא פתח בהרכב ב-1:2 על רומא ובהפסד 3:2 לריאל בטיס, אך לקראת סיום העונה הוא איבד את מקומו בהרכב. הוא פתח 4 פעמים בלבד מאז פברואר האחרון, אך עשה זאת בשני משחקים חשובים: מול צסק"א סופיה בקרב ישיר בליגה ובגמר הגביע. השנה הוא הספיק לפתוח בהרכב במשחק אחד בלבד, הראשון של לודוגורץ העונה מול בלקני במוקדמות ליגת האלופות, והוחלף במחצית בפיגור 1:0. מאז הוא לא קיבל דקות משמעותיות פעם נוספת ולא נמצא בתוכניות של איביילו פטב, מאמן לודוגורץ מאז מרץ האחרון.
קראבליו. המודל לחיקוי (Getty)
יהיה הפתרון של חיפה? (Getty)
מבחינה מקצועית, אפשר למצוא את הדמיון בין שואו לבין רוב השחקנים שקושרו לחיפה. בהתחשב בגיל (24, לא רחוק מדיאק למשל), במימדים הפיזיים וביכולת האווירית שחזרה אצל כל השחקנים שדוברו בהקשר של הכרמל, די ברור מה הם מחפשים. מספר שש שיוכל להחזיק את מרכז השדה בליגה ובאירופה, ואולי לשחק גם לצד עלי מוחמד בהרכב הגנתי יותר.
אפשר להאמין ששואו יהיה כזה. התקשורת הצרפתית הגדירה אותו כשחקן שמתמחה בקרבות אוויריים וגם באחד על אחד. הוא הושווה מספר פעמים לוויליאם קרבאליו, מושא הערצתו, הודות לקבלת ההחלטות והוורסטיליות שיכולה לאפשר לו לשחק גם בתפקיד קדמי יותר בעת הצורך. בכל אופן, חשוב להדגיש שהוא לא יוכל לשחק בפלייאוף מול יאנג בויז אם הירוקים ישמרו על היתרון מהמשחק הראשון מול ברטיסלבה.
הוא ניצח ב-64% מהקרבות הקרקעיים על הכדור בליגה האירופית (וב-5 מ-8 נוספים במשחק מול אנדרלכט בו שיחק בקונפרנס ליג), כולל 3 מ-5 מול רומא ו-2 מ-3 מול ריאל בטיס. בעונה האחרונה בפורטוגל, הליגה האחרונה בה יש נתונים על השחקן ב-Sofascore, הוא ניצח ב-54% מהקרבות. אלה נתונים טובים מאוד מול קבוצות פיזיות יותר ממה שיש לישראל להציע, ומה שיכול להעניק למכבי חיפה יתרון פיזי על כל קבוצה בארץ כשמתחשבים גם בעלי מוחמד ועבדולאי סק.
המופע של שואו מורגש בעיקר בהגנה. הוא אמנם הבקיע שער גדול ברבע גמר הגביע הבולגרי השנה, זה שסייע לקבוצתו לזכות בטרבל, אבל הוא ממעט להבקיע ולהניע את הכדור קדימה. הוא רושם אחוזי הצלחה גבוהים במסירותיו, אך רובן בתוך חצי המגרש שלו (לפי הנתונים מהשנים האחרונות באירופה ובליגה הפורטוגלית). כשיש מגנים תוקפים כמו דניאל סונדגרן ופייר קורנו, וכשיש שחקני כנף כמו דולב חזיזה וענאן חלאילי שיכולים לתרום לשערים, יותר חשוב להשיג את הכדור ולשמור עליו. הוא אמנם נוטה לסיכונים לא הכרחיים ועדיין עושה עבירות במצבים בעייתים, אבל יכול להיות כוח משמעותי בהגנה כל עוד מסאי דגו יהיה מספיק סבלני.
זה, כנראה, יהיה המדד לפיו שואו ימדד. היכולת להחזיק את מרכז השדה, בין אם כמספר 6 יחיד לצד מחמוד ג'אבר וצ'ארון שרי או לצד מוחמד במשחקים גדולים יותר, וזאת הסיבה שמכבי חיפה תצטרך להוציא עליו בין מיליון למיליון וחצי יורו. הירוקים מכרו בכל אחד מהחלונות האחרונים קשר אחורי בסכום גבוה בדמות נטע לביא ומוחמד אבו פאני, ובגיל 24 יכול להיות שגם שואו יעבור בסכום גבוה יותר בעתיד. בהתחשב במצבו המקצועי, הליגה ממנה הוא מגיע, המחיר, הגיל והחוזה (שמסתיים ב-2024), הוא המועמד הריאלי ביותר עד היום למכבי חיפה מכל הקשרים שהוזכרו.