עידו פרץ ז"ל נרצח ב-7.10, אותה שבת שחורה בעת שבילה במסיבה ברעים. פרץ הותיר מאחוריו אח והורים שבורים. פרץ, היה מנוי למכבי תל אביב ונהג לפקוד את בלומפילד בקביעות כשגם היכל מנורה מבטחים לא היה לו זר. עכשיו, יותר מחודש אחרי, אמו אסנת התפנתה לדבר על בנה ועל אהבתו הגדולה: הספורט.
מה קרה באותה שבת שחורה?
״חבר הכי טוב של עידו הוא צייר והוא הקים תערוכה בסמוך לרעים. עידו לקח את האוטו הפרטי שלו כי לחברו לא היה, והלך לעזור לחבר להקים את התערוכה שלו. הוא העמיס את התערוכה ולקח את ניב, חברו. החבר הזמין אותו למסיבה. וכאחד שאף פעם לא אמר 'לא', הוא הלך".
"הם נסעו לעבוד, לתערוכה של ניב אבל לפני עצרו במסיבה. כשהם שמעו את האזעקה- ממש על ההתחלה, הם נכנסו לאוטו. הוא הספיק לנסוע 20 קילומטרים ולהתרחק מאזור המסיבה, אבל אז כשהכל היה נראה תקין, וכשהיה נדמה שהגיע ל״חוף מבטחים״ הוא נורה. השוטר שחילץ אותו אמר שלא היה לו סיכוי כי המחבלים הגיעו מכל הצדדים. היה שם קלצ'ניקוב והם נרצחו ישר".
היה לכם קשר עם עידו לאורך האירוע?
"ב-07:13 אנחנו דיברנו איתו. הוא אמר לנו שהוא כבר מגיע לאזור בטוח, שתוך 4 דקות הוא שם. החברה שלו גם דיברה איתו במקביל בטלפון, הוא הספיק להגיד לה ״ביי בר״ ומיד אחר כך סגר את הטלפון. הוא לא ענה אחר כך אבל היא הספיקה לשמוע יריות קשות, הכל בלייב. הם נורו במקום הוא וחברו. חברתו הייתה בטראומה ולא הצליחה לדבר איתנו מספר ימים אחרי המקרה".
מישהו יצר אתכם קשר באותה שבת?
"כלום. גם מספר ימים אחר כך שום דבר. אנחנו עשינו את החיפושים. שילמנו לקב״ט, הכנסנו מישהו לאזור המסוכן, שלנו, פרטי. הוא ראה חגורות חתוכות. כפפות חד פעמיות אז הבנו שחילצו אותו בגלל החגורות שהיו חתוכות. הלכנו לכל הבתי חולים ולא מצאנו אותו. רק 48 שעות אחר כך התקשרו ואמרו לנו: בואו לזהות את הגופה. כשאמרו לי את זה, כל האזור מגורים שלנו שמע את הצעקות שלי".
חולצות מכבי ת"א בחדרו של עידו פרץ ז"ל
במעבר חד, הדבר האהוב על עידו היה הספורט.
"גם כדורגל וגם כדורסל. עבור עידו מכבי זה דרך חיים. הוא היה כדורגלן בצעירותו, מכדרר הכי טוב בתיכון בליך. אחר כך הוא שבר את הרצועה בברך ופחות שיחק בשנים האחרונות, אבל תמיד היה בחוג כדורגל. ספורטאי בכל רמ״ח איבריו, מכביסט בכל רמ״ח איבריו".
"הוא לא הפסיד אף משחק של מכבי תל אביב בכדורגל גם כשהיה לוחם היה דואג ללינקים לחיילים. אתמול היה משחק של נבחרת ישראל, חברים שלו היו אצלנו, התחילו לחקות אותו, לחשוב מה הוא היה אומר. הוא היה אוהב להעביר פרשנויות".
מכבי תל אביב היו אתכם בחודש וחצי הקשים האלו.
"מכבי תל אביב הגיעו בימים הראשונים, ובכלל עוטפים אותנו בחודש הזה. ערן זהבי, שהיה השחקן האהוב על עידו, מיד הגיע. הוא הולך להרבה חיילים, אבל הודה שמשפחות שכולות קצת יותר קשה לו לבקר. הוא אמר שיצא מחוזק. עידו תמיד אהב ודיבר על הווינריות של ערן זהבי. הפגישה איתו בשבעה הייתה סגירת מעגל עבורנו. אני יודעת כמה ערן היה מודל עבורו".
אתם פועלים בכל דרך להנציח את עידו.
"כמובן, בכל דרך. צריך להודות הכל עדיין טרי אנחנו עדיין מבולבלים נורא. אני עובדת בבית ספר ברמת גן. כל הנושא של הספורט ואהבה שלו לכדור אלו דברים שלא יוצאים לי מהראש. אנחנו חושבים על להנציח בכל תחום בספורט. ראש העיר שלנו בקשר רציף איתנו והבטיח שנושא ההנצחה דרך הספורט יהיה משמעותי. לרמת גן 22 נופלים עד כה במלחמה, 7 מתיכון בליך, התיכון של עידו. אבידה ענקית, משתדלים להיות חזקים".