ליגה של קבוצה וחצי

דווקא מחזור הסיום של הסיבוב הראשון היה הכי משמעותי בכל הקשור לצמרת. למרות שנותרו לשתי הגדולות, מכבי ת"א ומכבי חיפה, את המשחק הגדול ביניהן ב-10.1 בבלומפילד, שתי התוצאות אמש (ראשון) של השתיים הביאו לכך שפער הנקודות עומד עכשיו על 8 לטובת מכבי ת"א, ומה שיותר חשוב, פער של שלושה משחקים ביניהן ולא שניים כמו שהיה ערב המחזור. לרדוף עכשיו סיבוב שלם עם פער 8 נקודות זה קשה, עד בלתי אפשרי.

מכבי חיפה הגיעה אתמול לבלומפילד אחרי שחזרה לעצמה בשבועות האחרונים עם 5 ניצחונות רצופים ומעדה דווקא מול הקבוצה שהיא עם היריבות הכי גדולה של מכבי ת"א, היריבה העירונית הפועל ת"א. בסיום המשחק אמר המאמן של מכבי חיפה מסאי דגו ש"התיקו הוא כמו הפסד". ההפסד כולו הוא על מסאי דגו. המאמן החיפני בחר לעלות למשחק עם 5 שחקנים מאחור, כשארבעה מהם הם בכלל מגינים. מאור קנדיל, דניאל סונדגרן, עילאי פיינגולד ופייר קורנו. על מה ולמה? דווקא אם יש מצוקת בלמים בסגל, עולים עם שניים. כאשר שני מגינים משחקים בתור בלמים זה מערער את כל הקבוצה ומתי פיינגולד, שהוא רק מגן ימני, שיחק בלם משמאל? מה זאת ההמצאה הזאת? מחצית ראשונה שלמה שבה מכבי חיפה הייתה לא טובה.

דגו הבין את הטעות ובמחצית השניה שילב את שון גולדברג כבלם ואת ענאן חלאיילי בהתקפה בצד ימין במקום קנדיל ופיינגולד, וככה הייתה צריכה לשחק מכבי חיפה נגד הפועל ת"א בתחילת המשחק, אבל מי מחליף בדקה ה-84 את דין דוד בסוף פודגראנו? אם יש שחקן היום במכבי חיפה שמכלום ברחבה יכול לעשות גול, זה רק דין דוד. חילוף תמוה ולא מובן.

מעבר לכך, הבעיה של מכבי חיפה הייתה שאתמול הפועל ת"א הייתה טובה ומחוייבת, והאדומים הבינו אחרי מחצית אחת שהשד לא כזה נורא ואם היו גם מעיזים יותר ומדייקים יותר ברחבה, היו גם יוצאים עם 3 נקודות, שאתמול לא היו מפתיעות אף אחד. צריך גם להגיד למאמן הצעיר של הפועל ת"א בורחה למה שצריך לפעמים לקחת סיכונים. אם הוא בעצמו אמר בסיום המשחק "לעולם הפועל ת"א לא תסתפק בתיקו", אז זה הזמן למעשים ולא לדיבורים. אתמול הייתה הזדמנות בלתי רגילה לקחת ממכבי חיפה 3 נקודות. יכול להיות שהמאזן ה"מטורף" של מכבי חיפה, עשרה משחקים אחרונים בין השתיים, עשרה ניצחונות, הביא לחשש הגדול.

באופן כללי, היעדרותו של עבדולאי סק, שיצא לאליפות אפריקה, מערערת את כל ההגנה, כי סק הוא עמוד התווך של הקבוצה. יפה שמכבי חיפה חשבה להביא שני שחקני חיזוק החל מהחודש הקרוב, גדי קינדה שהוא שחקן נהדר וקני סייף, אבל הם לא הביאו בחשבון את המצרך הכי מבוקש עקב היעדרותו של עבדולאי סק, שזה בלם. ורק נזכיר שבעונה שעברה בתקופה הזאת היו גם סק וגם דילן בטובינסיקה, שגם עשו את שון גולדברג יותר טוב. היום אין לקבוצה את השניים, גולדברג אחרי פציעה קשה לא בכושר טוב ושימיץ' לא ברמה גבוהה. בעיה גדולה.

מכבי ת"א יצאה למשחק חוץ קשה נגד הפועל חיפה בסמי עופר ושוב סימנה וי אחרי עוד ניצחון על חודו של שער אחד בלבד. עד "משחק העונה" הראשון ב-10.1 יש למכבי ת"א בדרך שתי קבוצות חלשות - מ.ס אשדוד והפועל חדרה. המוליכה צריכה לקחת משני משחקים אלה 6 נקודות ולבוא למשחק הגדול בבלומפילד בשיא הביטחון לעומת מכבי חיפה הלחוצה והרודפת. ניצחון גם במשחק הזה ואפשר יהיה להכריז על האלופה החדשה. אבל עוד חזון למועד, ובכדורגל כמו בכדורגל, יכולות להיות הפתעות בלתי צפויות. כמו שחסרונו של עבדולאי סק ממכבי חיפה יכול להיות משמעותי, כך גם חסרונו של מילסון, שגם הוא יוצא לאליפות אפריקה, יכול להיות משמעותי. אין למכבי ת"א שחקן קו כזה ברמה כזאת. עם כל הכבוד ליונתן כהן, אושר דוידה ודור תורג'מן, הם לא ברמה של הקיצוני הנהדר.

מי שנכנס מצוין לעיניינים הוא השוער הפנמי אורלנדו מוסקרה. בתחילת דרכו כשוער מכבי ת"א היה קשה מאד לדעת האם באמת הקבוצה הביאה חיזוק. לא היה ברור אם מוסקרה טוב יותר מרועי משפתי, שפתח את העונה כשוער ראשון, אבל ככל שהתקדמו המשחקים ראינו את היכולת, את הביטחון ואת העצירות, שהן המשמעותיות ביותר. כשמכבי ת"א מנצחת לא מעט משחקים בהפרש של שער אחד בלבד, העצירות של מוסקרה מביאות נקודות, וזה מה שצריכה קבוצה שרוצה מאד לזכות בתואר אחרי שאיבדה אותו 3 שנים ברציפות למכבי חיפה.

בסך הכל הסגל של מכבי ת"א מצוין. יש הבדל בין שחקני ההרכב הראשון למחליפים, אבל זה לא הפריע למאמן רובי קין לנהל את הסגל כמו שהוא רואה אותו ולראייה - 11 ניצחונות מ- 12 משחקים, הישג מדהים. כמו מכבי חיפה, גם מכבי ת"א חייבת להתחזק בעמדת הבלם בגלל ריבוי הפציעות בעמדה זו. היא חייבת מגן ימני נוסף לאבישי כהן, ולדעתי חייבת גם חלוץ מרכזי כמחליף לערן זהבי. דור תורג'מן הצעיר והמוכשר לא הוכיח עד היום שהוא מחליף ראוי לזהבי וזה ממש לא אותו שחקן שראינו בנבחרות הנוער והצעירה. לדעתי מכבי ת"א לא תעשה בסיבוב הבא 94 אחוזי הצלחה, שזה המון, ולכן חייבים לקחת בחשבון את רענון הסגל כבר בימים הקרובים לקראת פתיחת חלון ההעברות. עד היום אמרתי שיש לנו ליגה של שתי קבוצות וכל השאר, מאתמול ועד שמכבי חיפה  תוכיח אחרת, יש לנו קבוצה וחצי וכל השאר.

הקבוצה שמספקת לנו הכי הרבה דרמות ושערים היא בית"ר ירושלים. בשלושת המשחקים האחרונים שלה היא כבשה 10 שערים, שזה הרבה מאד. מאזן של יותר משלושה שערים למשחק, 0:3 על מכבי נתניה, 4:4 עם הפועל ב"ש ואתמול 2:3 על מכבי פ"ת. צדק המאמן יוסי אבוקסיס שזאת הייתה מחצית "יוצאת מן הכלל, לא היו לי כל כך הרבה מצבים כמו במחצית זו". במחצית הראשונה בית"ר ירושלים העלימה את מכבי פ"ת תוך כדי משחק נהדר ובעזרת ירדן שועה, שלקח את הקבוצה על גבו במשחק נהדר. לבית"ר יש כרגע 14 נקודות בעקבות הפחתת 4 הנקודות בתחילת העונה, 18 נקודות היא עשתה על המגרש, מה שהיה מוביל אותה קרוב מאד לפליאוף העליון. אם תמשיך לשחק בצורה כזאת בהתקפה ותשפר את משחק ההגנה, אין לי ספק שגם עם המינוס 4 נקודות, היא תגיע לפליאוף העליון.

סיכם הסיבוב הראשון
שחקן הסיבוב - ערן זהבי
כל מילה מיותרת על "מפלצת" השערים, שחקן שלוקח על גבו קבוצה שלמה, לא רק בזכות היכולת ההתקפית המדהימה, אלא גם ביכולת המנהיגותית. זהבי "נפגע" בעונה שעברה כשהקבוצה לא הצליחה לזכות באליפות ורואים עכשיו את הטירוף שלו בכל משחק ומשחק על מנת להוביל את הקבוצה לאליפות. בינתיים, והדגש על בינתיים, אחרי סיבוב אחד הוא בהחלט מצליח. הוא יהיה חייב להמשיך ביכולת הזאת גם בסיבוב השני ובפליאוף ואז לא תהיה שום שאלה מי תהיה האלופה. מה שבולט הכי הרבה אצל זהבי במכבי ת"א, שהוא השחקן היחיד בליגת העל שאין לו מחליף.

מאמן הסיבוב - רובי קין
מאזן של 34 נקודות מ- 36 אפשרויות, כניסה ישירה לשמינית גמר הקונפרנס ליג, זה מאזן של אלוף. ניהול הסגל, היכולת שהציגה הקבוצה ואי אפשר שלא לראות את המקצוענות, כל זה מביא אותי לבחור ברובי קין כמאמן הסיבוב. 3 מאמנים שאני חייב לתת להם קרדיט הם סלובודן דראפיץ', שעושה בסכנין יש מאין. שרון מימר עם ההפתעה הכי גדולה של הסיבוב הראשון, בני ריינה ורוני לוי, ששינה מקצה לקצה את הפועל חיפה העונה והוביל אותה לצמרת. למרות שהפועל חיפה לא סיימה טוב את הסיבוב, יש לה 21 נקודות וזה מאזן טוב מאד.

מאכזב הסיבוב - אני בחרתי בשניים, ושניהם ממכבי ת"א - יונתן כהן ודור תורג'מן. כשבוחרים מאכזבים, בוחרים שחקנים שיש מהם ציפיות. היו לי ציפיות גדולות מהשניים בתחילת העונה. הסיבוב הראשון לא היטיב איתם, הם לא לקחו את הצ'אנסים שקיבלו מרובי קין ואיכזבו. יש להם עוד סיבוב שלם להוכיח ולהשתפר.

הזר של הסיבוב - פליסיו מילסון ממכבי ת"א. לי באופן אישי יש את התענוג לצפות במילסון, כי אני הכי אוהב דריבליסטים ומילסון הוא כזה. קיצוני שמאלי ברמה גבוהה ביותר עם יכולת אדירה לחלוף על פני שחקנים ולהיכנס לרחבה. הוא אחד הבולטים במכבי ת"א, שכאמור היא הקבוצה הטובה ביותר של הסיבוב.

תגלית הסיבוב - אלעד מדמון מהפועל חדרה. לדעתי, כוכב כדורגל שפשוט לא משחק בקבוצה הנכונה. יש לו את כל האיכויות של שחקן התקפה וממש תענוג לצפות בו. שחקן שמשחק בקבוצה חלשה וכובש 7 שערים מתוך עשרה שכבשה הקבוצה כולה, אין מילים. שחקנים צעירים נוספים שבלטו בסיבוב הראשון - רביד אברג'יל מ.ס אשדוד, עילאי חג'ג' ממכבי חיפה, עדי יונה מבית"ר ירושלים ואמיר גנאח מהפועל ב"ש. שחקנים כמו ענאן חלאיילי ועידן טוקלומטי לא נכנסו לקטגוריה כי הם כבר מוכרים וידועים וכבר הוכיחו את עצמם.

התופעה הבולטת - השוערים הצעירים.  כזה דבר לא היה שנים. לא מעט שוערים שלא היו אמורים לשחק בהרכב הראשון, הם היום השוערים הראשונים ושלחו לספסל ותיקים. שריף כיוף ממכבי חיפה, שלקח את מקומו של איתמר ניצן, ניב אליאסי על אופיר מרציאנו בהפועל ב"ש, גיא הרמן על אוהד לויטה בהפועל חדרה, מוחמד אבו ניל בבני סכנין. נצרף אליהם את תומר צרפתי ממכבי נתניה ובדרך ממתין רוי ששון מבית"ר ירושלים, ויש לנו אוסף של שוערים ממש צעירים בליגת העל.

הערך המוסף - ליאור רפאלוב ממכבי חיפה. ללא תחרות בקטגוריה הזאת. הוא החל בעצלתיים אצל מסאי דגו, שלא ראה ברפאלוב שחקן להרכב הראשון. לאט לאט הוא הבין שאי אפשר לוותר על השחקן הותיק והנהדר. רפאלוב למכבי חיפה זה משהו מיוחד, מעבר ליכולת על המגרש, המנהיגות, הנחמדות, הראיונות, הבעיטות החופשיות והמסירת, ומעל הכל בן אדם נדיר.

שופט הסיבוב - אין