במקומות הנכונים: סוג השחקן שמכבי ת"א תחפש

רצף עשרת הניצחונות של מכבי תל אביב מרגיש כמו היסטוריה. הצהובים של רובי קין עדיין בראשות הטבלה ועדיין המועמדים המובילים לאליפות, אך עם שתי נקודות בלבד משלושה משחקים לפני ה-2:4 הגדול על הפועל תל אביב בדרבי, משחק בו החלטות שיפוט שנויות במחלוקת היו יכולות להוביל גם לניצחון אדום.

זה מרגיש כאילו מאבק האליפות נפתח מחדש. הפער בין מכבי תל אביב למכבי חיפה עומד על שלוש נקודות בלבד והצהובים מתכננים להתחזק, כשיש להם מקום פנוי אחד של זר לפחות על חשבון איבן מאסון (ועשוי להיות אחד נוסף בהתחשב בהשאלתו האפשרית של אורלנדו מוסקרה).

כבר נגענו כאן בעבר ברוטציה הקצרה של הצהובים, שמשפיעה עליהם באופן משמעותי בהתקפה כבר עכשיו. ערן זהבי ללא שער ב-6 המשחקים האחרונים, הקבוצה מתקשה ללא פליסיו מילסון והמחליפים השונים - מקיקו בונדוסו, דרך אושר דוידה ועד יונתן כהן - לא מצליחים לספק את הסחורה.

כשנשארו לקבוצה עוד תשעה משחקים עד סוף פברואר, וכשיש לה עוד שלושה משחקי ליגה לפחות ללא פליסיו מילסון, יכול להיות שהחיזוק יגיע דווקא בהתקפה. אז מה הם צריכים? ואיך? בואו ננסה לענות.

זהבי. לא יכול לבד (אלן שיבר)

הטאץ' שחסר
מכבי ת"א אמנם הבקיעה שבעה שערים ב-4 משחקיה האחרונים, אך זה כולל רביעייה מול אשדוד ושני שערים מול ריינה שהחזירו מפיגור. מול חדרה הם החזיקו בכדור ב-77% מהזמן ובעטו שמונה פעמים למסגרת, מול חיפה הם החזיקו בכדור ב-64% מהזמן ובעטו שלוש פעמים למסגרת.

במקרה של ריינה - 72% מהזמן עם הכדור, שלוש בעיטות למסגרת. אלה המשחקים בהם פליסיו מילסון לא שיחק, ואלה המשחקים בהם הקבוצה לא הצליחה לייצר מספיק בעיטות לשער. היא אמנם כבשה, וייתכן שיום טיפה יותר חד של ערן זהבי היה מספיק בשביל להעניק לקבוצה מעט יותר נקודות, אבל הצהובים הם קבוצת כדורגל שלמה. לא רק שחקן אחד.

מבחינה מספרית, יש לציין, זה מרגיש כאילו הם קבוצה של שחקן אחד. זהבי בעט 29 פעמים למסגרת ערב הדרבי, כאשר מקומות 2-4 בקבוצה (דור פרץ, דור תורג'מן ודן ביטון) עם 34 בעיטות משותפות. במכבי חיפה, לשם ההשוואה, יש שלושה שחקנים שבעטו 15 פעמים ומעלה. למכבי יש רק את זהבי.

השחקן הטוב בישראל הבקיע 9 שערים, יותר מכפול מדור פרץ ותורג'מן במקום השני, ומוביל את הקבוצה גם בבישולים (לצד דן ביטון) עם 4 כל אחד. הקישור של מכבי מצליח להניע כדור, אבל חסרים לה שחקנים שיכולים לעשות את הפעולה המכריעה. זה בולט במיוחד בזמן אליפות אפריקה ובהעדרו של מילסון.

מילסון. חסר (מאור אלקסלסי)

דריבל הוא לא בהכרח הדרך הטובה ביותר לקדם התקפה, וגם מילסון נוטה לדריבלים לא מוצלחים (47.5% הצלחה לעומת 72.9% של ביטון), אבל הוא מימד יצירתי שחסר לקבוצה. חלק מהמועמדים האפשריים שהוזכרו ויוזכרו בהמשך הם שחקנים בסגנון דומה, כדוגמת איברהים קיין על 3.2 הכדרורים המוצלחים שלו בערב, במה שיוכל לאפשר למכבי לשחק עם שני "תואמי מילסון" בשני הצדדים של זהבי.

זה רק צד אחד, אך חלק נוסף בפאזל יהיה שחקן נוסף שיכול לאיים על השער. זהבי יחזור להבקיע, יכול לסיים את העונה עם 20 או 25 שערים, אבל לא בטוח שזה מספיק. הוא רק שחקן אחד ורק בן 36. הם צריכים שחקן שיעניק להם מימד נוסף.

לכן, מעבר לכך, אני יכול לראות סיטואציה בה מכבי מנסה להביא שחקן בגישה קצת שונה, אולי אפילו תואם פרנטזדי פיירו. מכבי ת"א לא תשנה את שיטת המשחק, אבל נוכחות של שחקן נוסף ברחבה שתשחרר את זהבי ותמנע ממנו להתמודד עם כמה מגנים. קשה לראות את רובי קין משנה את ה-4:3:3, אבל זאת חשיבה מחוץ לקופסה שיכולה לרענן את ההתקפה הצהובה. ה-3:5:2 בדרבי עם דור תורג'מן וערן זהבי עבד בצורה לא רעה בכלל, ויכול להיות שינוי מרענן להמשך.

דוידה, בונדוסו, כהן וקניקובסקי שחקנים טובים, אך ברמה מסוימת דומים אחד לשני בעיקר בשל יכולת יצירת המצבים. כנ"ל אבישי כהן ורוי רביבו שחסרים את היכולת של הדריבל הזאת, מעין יצירת יש מאין שחשובה במיוחד גם לקבוצה שמחזיקה בכדור כשעה בכל משחק. בין אם זה הדריבל או פיזיות שתהפוך את החיים של זהבי לקלים יותר.

קין. המטרה היא להקל על זהבי (אלן שיבר)

הולכים אחורה?
מצד שני, אפשר לטעון שמכבי תעדיף להתחזק בהגנה, גם לאחר צירופו המסתמן של עדן קארצב. דרק לוקאסן לא פתח את העונה בהרכב הצהוב והמשיך מחוסר ברירה, כשיחד עם הפציעה של ניר ביטון יכול להיות שהם ירצו עומק נוסף. בלם משמעותי בסדר הגודל של עבדולאי סק או מיגל ויטור (ולוקאסן עוד לא שם) יכול להיות משמעותי, כשבסוף הקבוצה שולטת בכדור גם ככה. אם הם לא היו סופגים שני שערים מול ריינה, או שער מוקדם מול חדרה, המשחקים היו נראים אחרת.

בלם בסדר הגודל של סק ברמה הפיזית יכול להיות משמעותי גם במצבים נייחים, נקודה מעניינת נוספת במקרה של קבוצה כמו מכבי ת"א. אם הצהובים הופכים לקבוצה קצת יותר מסוכנת, בהתחשב בזה שהם מגיעים גם ככה למצבים ושזהבי יהיה חד יותר. השליטה בכדור לא תשתנה, ויכול להיות שהאופציה להתחזק דווקא בהגנה תעשה את ההבדל. היא גם יכולה לאפשר למכבי ת"א לעלות בקישור מעט יותר התקפי או לשלוח את רביבו וכהן קצת יותר קדימה.

כאן נכנס גם השוק הישראלי. אם שגיב יחזקאל יוכל לשחק בקבוצה שלישית העונה ויוכל להגיע לארץ, להציב אותו כמגן ימני יעניק למכבי את היוצר הנוסף ואת הדריבל. יחזקאל הבקיע 6 שערים העונה בליגה טובה, בשנה שעברה הבקיע 7 ובישל 5 עבור ב"ש חלשה ממכבי תל אביב של השנה ויכול לשחק לאורך כל הקו.

יחזקאל. משנה משחק (אלן שיבר)

בסוף מאוד סביר שהשוק הישראלי יגרור אחריו את שוק הזרים. שחקן ברמה של יחזקאל (או של רמזי ספורי, למרות שלא נראה סביר כרגע שהוא יחזור לישראל) הוא שובר שוויון במונחי ליגת העל, אולי אפילו יותר מגדי קינדה שחתם במכבי חיפה. אם מכבי יכולה להביא אותו אז היא תוכל להשקיע בזר מכיוון אחר, בטח בהתחשב במצב ששוק הזרים דליל ושחקנים לא ימהרו להגיע לישראל בהתחשב במצב.

רובי קין הוא מאמן בעל שם, מכבי יכולה למצוא את עצמה בקמפיין אירופי ארוך בקונפרנס ליג (לאחר שהעפילה אוטומטית לשלב שמינית הגמר) וכבר יצאו מהקבוצה שחקנים לזלצבורג, באיירן מינכן ובאזל בשנה האחרונה ובסכומים נאים. כל זה היה אמור למשוך שחקנים, אבל ישראל מדינה שנמצאת במלחמה וזה מרתיע שחקנים רבים מלהצטרף. לכן צירופו של זר ברמה גבוהה יכול להיות פחות משמעותי, אך הקבוצה בהחלט חייבת את העומק הזה.

יתרה מכך, זה כנראה אומר שהצירוף יכול להיות עניין של שבועות ולא ימים. הצהובים ירצו שחקן מתאים וזה לא פשוט בשוק הישראלי. "הסבלנות והזמן טובים יותר מהעוצמה והכעס", לפי ז'אן דה לה פונטן, ובמקרה של מכבי תל אביב יכול להיות שילוב של השניים - סבלנות וזמן שיובילו לעוד עוצמה. אם זה לא יקרה, ואם רובי קין לא יקבל עוד שחקן ברמה גבוהה שיתניע מחדש קבוצה שנראית כאילו היא מעט אחרי השיא באמצע ינואר, אולי עוד יגיע הכעס.