לוחות הברית: השלב הבא ביריבות בין מכבי ת"א למכבי חיפה

בכדורגל הישראלי נשארו שתי שחקניות בלבד שרבות על ההגמוניה, אבל הסיפור הגדול הן דווקא כל היתר, כולל מועדונים גדולים אחרים שנותרו מאחור. בשוק ישראלי מצומצם, שתי המוליכות עשויות עוד לייצר מערכת בריתות עם מועדונים ברחבי הליגה, שיאפשר להן קדימות ברכישת שחקנים על יריבתה. על הסיטואציה שעלולה להוביל מהפכה בכל מה שהכרנו. טור דעה

Getting your Trinity Audio player ready...

בכדורגל הישראלי נשארו שתי שחקניות בלבד שרבות על ההגמוניה, מועדונים כמעט תאומים ביכולות הכלכליות ועם המון עוצמה פיננסית, תהליכית ותשתיתית. אבל הן לא הסיפור הגדול פה, כי הסיפור הגדול פה הוא כל השאר, כולל מועדוני הענק, שנשארו מאחור וכמובן מועדוני האמצע והפריפריה הטבלאית.

נתחיל מההתחלה. מכבי חיפה שלטה בכדורגל הישראלי בשנים שלמכבי ת״א הייתה בעלות מוחלשת, היא הייתה מועדון האלפא ואז הגיע מיטש גולדהאר. בשנים הראשונות של הבעלים הקנדי הוא ניסה לפעול דרך הפעלת כוח בעיקר, כדרכו של בעל הון כבד הוא הניח שהשקעה גבוהה תספיק, אבל היא לא הספיקה. היום זה מצחיק, אבל לקח למיטש שנים לא מעטות לנצח דרבי תל אביבי או לעשות מהלכים משמעותיים באירופה.

מיטש פתר את הנושא לא דרך כוח אלא דרך הפעלה אסטרטגית. המודל הבינלאומי שהביא הכניס למכבי יתרונות שכסף יכול להביא אבל אינו מספיק. הוא הכניס סדר, ארגון, משמעת והמון ידע.

מכבי ת"א הייתה הראשונה להרים בדור הנוכחי אקדמיה חדשנית עוצמתית בנוער, הראשונה לבנות צוותי אימון גדולים, הראשונה להרים קבוצת בת גם כשאסור היה לקרוא לזה, אבל מכבי ת"א מצאה את הפירצה במודל של בית״ר רמלה.

התוצאה הייתה עוצמתית ומהירה, חיפה לא הבינה את הסיטואציה וניסתה לעשות את מה שעשתה בעבר עד שיום אחד היא בנתה מודל זהה רק כזה שמדבר עברית, בנוער, בעפולה, בצוותי האימון ובקדנציה מופלאה של ברק בכר וגל אלברמן. היא מחקה את היתרון האסטרטגי והשאירה את הזירה לקרבות כוח בכוח וניצלה מספר סיטואציות בשוק כדי לסגור את הפער. יש שיגידו שגם פתחה פער זמני משלה.

היום ברור לי שבשני הצדדים מבינים שהפעלת הכוח תישאר אך היא מספיקה רק כדי ליצור פער על השוק, כדי להשיג יתרון על המתחרה הישיר צריכות אחת משתי האלפות לעשות חשיבה אסטרטגית ולמצוא את היתרונות האסטרטגיים מחדש.

הראשונה להרים בדור הנוכחי אקדמיה חדשנית עוצמתית בנוער (ברני ארדוב)

סיפור ליאור קאסה משקף באופן חריג תחרות של שתי הגדולות על שחקן אחד שבמהלך הזה הוכיחו שהם יעשו הכל, אבל הכל, כדי להתחמש בעוד כישרון ישראלי, במיוחד במציאות הנוכחית שבה היכולת למשוך עוצמה זרה יורד, יורד אך לא נעלם, אבל אין ספק שבגדולות התקבלה ההבנה כי בשנה הקרובה יהיה קשה יותר להביא פתרונות מבחוץ.

במציאות הזאת מי שתנצח היא זו שתמשוך יותר כשרון מקומי אליה ופה בניגוד לחשיבה של חלק מהקהלים זה לא נטו כסף, כי הכסף שיש לשתי הגדולות די זהה. אז ההבנה הזו חילחלה לשוק, מי שתצליח להוציא יותר מהגדולות האלה תנצח, מי שתמכור להם שחקנים, מי שתקבל מהם שחקנים, מי שתייסד בריתות חזקות תשיג יתרון עצום. אנחנו עוד נראה פה דברים שלא חלמנו, כולל מכירות שחקנים של קבוצות שלא חשבנו שימכרו להן שחקנים, כולל שיתופי פעולה שנראו דמיוניים בעבר.

ליאור קאסה ייזכר בהמשך לא רק בזכות מה שיעשה על המגרש, אלא בעובדה שהיה הראשון בתהליך חימוש יוצא דופן ומי שעל גבו נולדה התחרות בשוק הישראלי מחדש. האם זה יהיה ברק בכר שישבור את הווטו על מאמן ישראלי? האם זו תהיה הפועל ירושלים שתגדיר מחדש את מערכת היחסים בין גדולה לפחות גדולה, האם הקרב על הכישרונות יילך גם לקרבות רגולציה במנהלת ובהתאחדות? האם מחלקות הנוער יהפכו לזירת החימוש הבאה? האם הפועל ב״ש תהיה זו שתשבור את המחסום ותחל במכירות כוכבים לגדולות, גם כאלה שאיש לא חשב.

הערכתי האישית שזה יקרה דרך הפעלת תכנית הבריתות שניסיתי לתאר פה, מי שתאסוף לצידה יותר מועדונים חזקים שיעבדו איתה בשיתוף פעולה תנצח. בעבר חשבתי שאחת מהם תחבור לגורם בינלאומי חזק שיכניס לה מימד מנצח, אבל במצב הנוכחי אני מאמין שדווקא אסטרטגיית הבריתות תוביל.

מה שמיוחד כרגע בשוק זה שהמוכנות של רוב הליגה, סליחה, הכמיהה של רוב הליגה למערכות בריתות שכאלה היא נקודה חריגה במטריקס שיכולה להוביל למימוש שכזה. האם הרגולציה תאפשר לגדולות לייסד כללי משחק חדשים שכבר עלו כרעיונות בעבר ונפסלו כמו קבוצות בת ועוד? עידן חדש בכדורגל הישראלי וכזה שכשהעננה תתפוגג ישרטט את הכדורגל הישראלי לעשור קדימה.