אין הרבה סמלים בכדורגל הישראלי המתקרבים למה שאורי מלמיליאן עבור בית"ר ירושלים. הנער מממילא היה חלק מעלייתו של המועדון לגדולה לצד נער צעיר שבאותן שנים החל לפרוח - אלי אוחנה. לרגל ציון יום ההולדת ה-60 לאחרון, עלה מלמליאן ב"חמש אוויר" להופעה תקשורתית נדירה וסיפק הצצה מבחוץ על ענף שפעם הוא היה חלק משמעותי ממנו.
אתה מתגעגע לכדורגל?
"אני רואה משחקים בטלויזיה, אבל במגרשים אני לא נמצא. בשביל ללכת למשחק כדורגל, אתה צריך לצאת מהצהרים ועד שתיים בלילה. אין לי את הכח לזה. אני אפילו לא זוכר שהייתי שחקן, עד כדי כך. אני לא רואה את המשחקים מהעבר. אני לא אוהב את זה".
למה אתה לא בכדורגל?
"מי שמאמן כדורגל בישראל צריך להיות מזוכיסט. אם יש לך את התכונה הזו, אתה יכול לאמן. אם לא, עזוב אותך מהמקצוע הזה. בחודשיים של ההכנה, אתה יכול להיות מרוצה. אחר כך היו"ר נותן לך חיבוק מאחורה ואחרי המשחק הוא אומר 'מה הוא עשה?. הכל מעולה. אם הייתי בכדורגל, הייתי אומר שהכל לא בסדר".
על אוחנה
"ברגע שיש חלוץ כזה ענק כמו אלי אוחנה, שאתה משחק לידו... היו כדורים שהייתי נותן לו שרק חלוצים ברמה הזו היו יכולים לקבל את הכדור עם הגב, להסתובב, לעבור שחקן. לא משנה איזה כדור הייתי מוסר לו, היו אומרים 'הבישול הגדול של אורי', אבל אם לא היה שם אלי, לא היה בישול. הוא היה אחד החלוצים הגדולים. הוא לא היה עושה חשבון לאף שחקן ולא פחד משום שחקן ומשום מגרש, גם באירופה וזו הגדולה שלו".
אוחנה. "לא פחד מאף אחד" (אלן שיבר)