הבדל קיצוני: ההשפעה של פליסיו מילסון על מכבי תל אביב

המשפט הידוע אומר שהשלם גדול מסך חלקיו, וגם בכדורגל הוא בא לידי ביטוי. הקבוצות הטובות ביותר הן אלה שלא מתבססות על כוכב אחד בלבד, אלא מורכבות משילוב של כשרון ועבודה קשה, משחקנים שיכולים לעשות קסמים עם הכדור וכאלה שמטרת העל שלהם היא לסכל כל התקפה של היריב.

על פניו, מכבי תל אביב מודל 2023/24 היא גם כזו, וזה מה שהציב אותה בראש הטבלה למשך רובה המוחץ של העונה עד כה. זו לא רק הקבוצה של ערן זהבי, כמו שנהגו לטעון בעבר, אלא כזו שיש בה הכל מהכל: מסוסי עבודה דוגמת יוריס ואן אובריים ורוי רביבו לשחקנים עם מגע זהב כמו דן ביטון. עם זאת, ניתן לחלק את העונה של הצהובים לשני חלקים ושניהם קשורים להיעדרותו של שחקן אחד - פליסיו מילסון.

מכבי ת"א ספרה תשעה ניצחונות ליגה רצופים מאז החזרה מהפגרה שנכפתה על הכדורגל הישראלי ועד ליום בו מילסון ארז את המזוודות, וטס לחוף השנהב כדי להצטרף לחבריו לאנגולה באליפות אפריקה. זה היה נראה שאליפות צהובה היא שאלה של לא אם אלא מתי, כשהפער עמד על עשר נקודות וגם היכולת שהציגה הייתה גבוהה. חודש עבר, הכל השתנה וכעת החלוץ חוזר למציאות אחרת בקריית שלום, בה כולם תולים בו תקוות.

אי אפשר באמת להגיד שמכבי ת"א היא של מילסון בלבד ועליו היא תקום ותיפול, אבל בפועל ההיעדרות שלו פגעה בה מאוד. בחודש בו חימם את הספסל באנגולה, הצהובים הפסידו פעמיים למכבי חיפה, סיימו בשלוש תוצאות תיקו וניצחו שלוש פעמים בלבד. הכדורגל שהציגו הצהובים תחת רובי קין בתקופה הזאת היה רע, בלשון המעטה, ואין ספק שעם מספר 17 שלה התקופה הזאת הייתה אמורה להיראות אחרת לגמרי.

זמן לנתונים. מכבי ת"א כבשה העונה 40 שערי ליגה, 27 מהם נכבשו ב-12 משחקי הליגה בהם מילסון שותף, כלומר: ממוצע של 2.25 שערים למשחק לעומת 1.65 שערים למשחק בשמונת המשחקים מהם נעדר. אם זה לא מספיק, מתוך 27 השערים הללו, רק שניים נכבשו כשמילסון לא היה על כר הדשא ורק גול אחד מהם היה כזה שהיה שווה לצהובים נקודות (ה-1:2 של אושר דוידה מול הפועל ירושלים בסיבוב הראשון). כלומר: כשהאנגולי על המגרש, הקבוצה של רובי קין כובשת. והרבה.

אם במקרה לא שמתם לב, מילסון דריבליסט טוב מאוד. 82 כדרורים יש לו עד כה העונה (חמישי בליגה), 39 מהם מוצלחים (שישי בליגה) וזאת למרות העובדה שהוא לא לקח חלק ב-40 אחוזים מהמשחקים של מכבי ת"א עד כה. למרות שיש לו רק שלושה שערים ושלושה בישולים, הוא השחקן שייצר הכי הרבה מצבים גדולים במכבי ת"א (שבעה, כמו ביטון וזהבי) וגם ממוקם שני במסירות מפתח בממוצע למשחק עם 1.9, ושוב, הוא לא שיחק כמעט חצי מהמשחקים של הצהובים בליגה.

אז הבנו שמילסון הוא שחקן טוב, אבל איך יכול להיות שמכבי ת"א השתנתה כל כך מאז העזיבה שלו? בראש ובראשונה העובדה שהוא משך כל כך הרבה אש. הדריבל המחשמל והמגוון שלו מייצר הרבה מאוד עבודה לקבוצות היריבות שמנסות לעצור אותו ולא סתם האנגולי הוא שחקן הצהובים עליו ביצעו הכי הרבה עבירות ובמקום השישי בליגה (33).

משום שהמעלות העיקריות שלו באות לידי ביטוי במצבים של אחד על אחד, פעמים רבות הוא מקבל שמירה צמודה שכוללת את המגן שנמצא באגף שלו יחד עם שחקן הכנף או אחד משחקני הקישור. וכמובן, כששני שחקנים או יותר מתמקדים באיזור מסוים, זה יוצר חלל אליו אפשר להיכנס ולמכבי ת"א יש מספיק שחקנים שיודעים לנוע לשטחים פנויים על מנת להוות אופציית מסירה. אחד מהם הוא ערן זהבי, איתו למילסון היה שיתוף פעולה לא רע בכלל והוא למעשה השחקן היחיד שבישל למספר 7 יותר משער אחד העונה בליגה.

דוגמא טובה לכך אפשר לראות מהמשחק מול הפועל חיפה ובשתי התמונות שנמצאות מתחת. מילסון מקבל את הכדור בתוך הרחבה, שחקן קישור אדום מגיע לעזרת המגן כדי לייצר יתרון מספרי מול מילסון בזמן שגם אחד הבלמים מתרכז בו. זה משאיר את ערן זהבי פנוי לגמרי בין קווי ההגנה, את דור פרץ מול שומר אחד ואת יונתן כהן, שמצטרף ללא אף שומר (1). בפעולה חדה אחת האנגולי ממשיך את התנועה לרוחב שמוציאה את ההגנה מאיזון ובהמשך כל אחד משלושת השחקנים הללו מאיים על השער באותו המהלך (2).

אז מה קרה במשחקים האחרונים? מכבי ת"א תקפה במהלך העונה בעיקר דרך האגף השמאלי בו משחק מילסון - 39.37%, אבל שיחקה דרכו פחות ורק 22 אחוזים מההתקפות שלה הלכו לאגף השמאלי. ברוב הפעמים בחר רובי קין לשחק יחד עם דור תורג'מן באגף השמאלי. הכשרון והפוטנציאל של החלוץ הצעיר אינם מוטלים בספק, מה שפיתה את מאמן מכבי ת"א לתת לו את הבמה, אבל ההחלטה לשחק איתו על הקו לא ממש השתלמה.

תורג'מן ומילסון שחקנים שונים מאוד במהותם ומשחקן אגף ישנה דרישה לרווח את המשחק, מה שפחות קרה בזמן שתורג'מן שיחק על הקו, משום שהנטייה הטבעית שלו היא להיכנס לרחבה עם או בלי הכדור. שחקני בני ריינה, למשל, לא ממש התקשו לעצור אותו בכל פעם שהוא ניסה להיכנס עם הכדור מצד שמאל כמו שתוכלו לראות בתמונה שמתחת (3).

נסיון אחר של קין היה לעבור למערך של 3-5-2 על מנת להרוויח את תורג'מן בעמדת החלוץ לצד זהבי, אבל מלבד ה-2:4 בדרבי התל אביבי זה לא ממש הוכיח את עצמו. מול הפועל פתח תקווה במושבה ומכבי חיפה בסמי עופר מכבי ת"א לא מצאה את הרשת, כשבמשחק האחרון תורג'מן לא מסר לזהבי אפילו כדור אחד. במערך הזה, לצהובים תמיד היה שחקן אחד בלבד באגפים, בדרך כלל רוי רביבו ואבישי כהן והמשחק שלהם התרכז בעיקר בקישור וככה קשה מאוד לייצר מצבים.

עם כל הכבוד לכל מה שנכתב, מילסון לבדו הוא לא הסיבה היחידה לירידה ביכולת של מכבי ת"א. העומס והעייפות הם גורמים נוספים והם נבעו בעיקר משום שהצהובים הסתמכו על חלק מצומצם מהסגל ושחקנים כמו זהבי, יוריס ואן אובריים, דור פרץ ורוי רביבו שיחקו כמות נכבדת של דקות. קיקו בונדוסו למשל שהיה יכול לשחק באגף השמאלי במקום מילסון, פתח בשלושה משחקים בלבד, בשניים מהם הצהובים ניצחו והיה לו בכך חלק חשוב (גול מול אשדוד ומשחק מצוין נגד הפועל ירושלים). עם זאת, הוא לא קיבל מספיק הזדמנויות ובסמי עופר מול מכבי חיפה הוא אפילו לא שיחק.

במשחק מול בני סכנין מכבי תל אביב תקבל את מילסון בחזרה, בתקווה שזה מה שיוציא אותה לדרך חדשה, אבל הוא לא אמור להיות השחקן על פיו תקום הקבוצה או תיפול. עם חלון החורף הפעיל שעבר על הצהובים, האופציות המגוונות בחלק הקדמי אמורות לקחת אותם קדימה ולהפוך את מאבק האליפות למרתק אפילו יותר.