קובי חסן, אקס מכבי נתניה, זכור כקבלן עליות. הקשר בן ה-45 העלה קבוצות מהליגה הלאומית לליגת העל במשך שנים, אך נעלם מהשיח מאז פרישתו ב-2019. לאחרונה הוא התראיין בפינת הנוסטלגיה ב-"5 באוויר" וחשף מה הוא עושה היום.
חסן אמר: "הצטרפתי לפני שנה לרשת גולדה. אני עדיין מתעסק בכדורים, אבל כדורי גולדה. פתחתי סניף משלי. אני נוסע ונהנה מהנסיעות למגדל העמק. מאז הפרישה עבדתי בחברת ניקיון, ואחרי זה עבדתי בצהרון של אשתי יחד איתה. במשך 8-10 שנים הייתי בצהרון של אשתי, אנשים הכיר ואותי ונרשמו לצהרון. הייתי עושה להם חוגי כדורגל, אני אוהב ילדים ועבדנו עד הקורונה. הרבה אבות הרימו לי".
"לא ניסיתי להשתלב בכדורגל. משרת המאמן היא משרה לא יציבה, חבל שזה ככה פה. הייתה עונה בה היו לי ארבעה מאמנים שונים, אז פחות רציתי".
"אם הייתי נולד 5-6 שנים מאוחר יותר אולי הייתי מכניס יותר כסף. פרשתי אחרי ניתוח בגב, הגיל עשה את שלו. אני הולך עם כובע ושומר שבת. הקוקו מאחורה, כשאני בבית הכנסת אני עם קוקו ויש לי כיפה מקדימה. אני לא אומר שאני חוזר בתשובה".
חסן התייחס לחבריו לקבוצה לשעבר: "אני לא בקשר עם אף אחד מנתניה, גם לא שלו מנשה. זה נגמר, פרשנו. אני רואה משחקים אבל לא בטירוף, הייתי חולה כדורגל. אני תמיד אוהד את מכבי נתניה ואת הפועל ר"ג, קורצקי סוגר שם מעגל. אני לא מסתובב הרבה ברחוב, אז הופתעו שאני כאן במגדל העמק".
"אני לא יודע אם אלו קשיים כלכליים, אלא המהפך. פתאום אתה לא שחקן", אמר חסן. "צריך לעשות משהו. החיים מתחילים מחדש. זה העניין. אני לא יודע אם עברתי משבר, אני אופטימי. הכנתי עצמי לפני הפרישה, שנתיים-שלוש לפני. פתאום לא ללכת לאימון, להביא כסף. האמנתי שהכל טוב".
הרחובות לא ישכחו (ברני ארדוב)
"האש במכתש לא עוזבת אותי ביום יום"
"אזכור יותר מהכל את האש במכתש, הגול שלוקח אותי להרבה מקומות מול מכבי חיפה. הדקה ה-117, ההדחה של רוני לוי מהגביע. האש במכתש לא עוזבת אותי גם ביום יום".
"אני גר בנתניה. עזבתי את קריית השרון אחרי יותר מ-20 שנה, מדי פעם אני רואה את הקבוצה. תלוי בשגעון של הבן שלי, הוא קפטן בכדורעף. הייתי בין הראשונים בדור שלי בבעיטות נייחים".
"אני חושב שנולדים עם זה", המשיך חסן. "אבא לקח אותי מגיל 9-15 לפגוע לו ביד בשכונה בעשר בלילה השפיע גם. זאת השקעה וטכניקה. אני רואה בועטים ושואל איך נותנים להם לבעוט. בבעיטה של 20 מ' לא צריך כוח. הייתי מעדיף עונשין של 16-20 מ' על פנדלים לפעמים".
"למה לא חזרתי לנתניה? אין תשובה. הראיון ה-50, אני לא יודע. בפעם האחרונה שחזרתי נתניה ידה ללאומית, ירדתי לליגה בשביל אבא שלי. לא הייתי שלם עם זה. הלכתי פעם ללקוח שאהד את ר"ג כששיחקתי שם, כל היציע שר עובד ניקיון. זה בסדר. אין לי אגו".