אלון אזוגי עבר עונה מטלטלת. בהפועל תל אביב החליטו לממש עליו אופציה בקיץ, אבל מהר מאוד הוא הבין שלא כל הנוצץ זהב. בינואר המגן הימני חזר למכבי פתח תקווה ונדמה שהגלגל הסתובב מבחינתו, כשהוא מוערך ומצליח תחת רן קוז'וך. כרגע הוא עסוק בהחלמה מקרע בירך האחורי אותו ספג אחרי הדרבי של המלאבסים, כשהוא מקווה לשוב לאימונים עם החזרה מפגרת הנבחרת.
הייתם מאוד קרובים לפלייאוף, כמה אתה מאוכזב שזה לא קרה בסוף?
"תחושה מאוד מאכזבת מצד אחד, אבל מצד שני אני לוקח את זה בפרופורציות כי כשהגעתי לקבוצה היא היתה רק עם 15 נקודות ובסכנת ירידה ממשית. אם היית אומרת לי כשהגעתי שזה יהיה המצב, יכול להיות שהייתי קונה את זה. כשחזרתי למכבי פתח תקווה בינואר, נכנסתי לאבי לוזון לחדר ואמרתי לו שהמטרה שלי זה פלייאוף עליון והוא הרים גבה. אפילו אמרתי לו להכניס מענק של פלייאוף עליון, כי באמת האמנתי בזה, כולנו האמנו בזה. גם רן עשה איתי שיחה לפני שהגעתי ואמר לי את זה. לצערי זה לא קרה בגלל שאיבדנו נקודות בדרבי ובעוד כמה משחקים שכן היינו יכולים לקחת יותר נקודות, אבל הכל מלמעלה והמטרה כרגע זה להבטיח את ההישארות כמה שיותר מהר".
ספר לי קצת על החזרה למכבי פתח תקווה, מאיפה זה הגיע?
"האמת שזה הגיע מהפועל תל אביב. הגעתי בוקר אחד למתחם וחן סול הכניס אותי לשיחה שבה הוא סיפר לי שהוא קיבל טלפונים עלי משתי קבוצות, בני ריינה ומכבי פתח תקווה, שהוא הולך להביא מגן ימני ושאני לא אשחק יותר. לא ששיחקתי כל כך הרבה עד אז, אבל בשיחה הוא הבהיר לי את זה שזה לא ישתנה. אמרתי לו שאין בעיה, אבל אעזוב רק אם הוא משחרר לי את הכרטיס שלי, כי הייתי בשנת חוזה. הוא הסכים והחלטתי ללכת עם הלב למכבי פתח תקווה".
למה זה הלב? למה לא ריינה, שהיתה בחלק העליון של הטבלה באותה תקופה, לעומת מכבי פתח תקווה שכמו שציינת, היתה מועמדת לירידה?
"שרון מימר דיבר איתי ואמר שהם רוצים אותי ושיש שם מגן בכיר ושאני אצטרך להילחם על המקום שלי ובמכבי פתח תקווה ידעתי שמכירים את היכולות שלי ויודעים מה אני שווה. עליתי איתם ליגה ורן עקב אחרי ודיבר איתי ונתן לי את הביטחון שהוא באמת רוצה אותי ואני שלם עם ההחלטה הזו ומאוד מרוצה ושמח".
קוז'וק.
מה הייחודיות של רן כמאמן?
"אני מעריך אותו מאוד כבן אדם, הוא אישיות מדהימה. שמעתי על זה הרבה משחקנים שהתאמנו תחתיו. הוא מאמן שמשפר את השחקן שמתאמן תחתיו. רציתי להיות שחקן של קוז'וך ואני מרגיש ממשחק למשחק כמה חשובים לו הפרטים הקטנים וכמה הוא שם דגש על כל דבר. אני מרגיש שהוא שיפר אותי פלאים וזו רק ההתחלה. אנחנו עוברים דרך כולנו כקבוצה ורואים את זה במגרש".
ומה קרה בהפועל תל אביב? למה לא קיבלת שם דקות משמעותיות?
"לא הייתי מוערך בהפועל תל אביב, והאמת שזה התחיל עוד לפני שהתחילה בכלל העונה. כשהחליטו לממש עלי אופציה, חן סול התקשר אלי והבהיר לי שאני הולך להיות שחקן משמעותי ושאני אמור לקבל יותר דקות מהשנה הראשונה שהייתי בהפועל תל אביב. שמחתי מאוד כי זה מועדון גדול ורציתי להוכיח את עצמי, אבל שבוע אחרי השיחה עם חן סול, קיבלתי טלפון מהסוכן שלי שסיפר לי שהפועל תל אביב רוצה לעשות עלי טרייד ולהביא שחקן אחר. הייתי בהלם. אם אתה רוצה לעשות עלי טרייד, למה לממש עלי את האופציה בכלל? אבל אף פעם לא פתחתי את זה מול חן סול או הוא מולי. בסופו של דבר נפגשתי עם אותה קבוצה מליגת העל וזה לא הסתדר מהצד שלי כי כן רציתי להישאר בהפועל תל אביב ולהראות מה אני שווה".
ואתה מרגיש שהצלחת להראות מה אתה שווה?
"פתחנו את העונה ואני חושב שהייתה לי פתיחת עונה מעולה. היה לי חיבור טוב עם מייקל ולקאניס, שאהב אותי ונתן לי את הדקות שלי בתחילת העונה. עשינו רצף לא רע בכלל, מלבד הדרבי, ואז התחילה המלחמה וכשחזרנו בורחה לאמה אימן אותנו. פתחתי את המשחק הראשון מול הפועל חדרה וקיבלתי כרטיס אדום, ומאז פשוט נשרפתי. קיבלתי דקות מעטות בלבד ואני לא יודע באמת מה הסיבה. אני חושב שבגלל שהייתי מגן ימני יחיד בסגל, לא היה מישהו אחר כדי לדעת להעריך אותי. לא הייתה לי תחרות כמו שהייתה לי בעונה הראשונה, כשהתחרתי עם בן ביטון".
וגם בשלב הזה לא דיברת עם חן סול?
"אני לא אחד שמדבר עם מאמנים או אנשי צוות. לא ציפיתי שבצורה כל כך דרסטית לא אקבל דקות, אבל ככל שעבר הזמן הבנתי שככל הנראה מראים לי את הדרך החוצה לקראת ינואר. היו שחקנים חולים ועדיין לא פתחתי, בישלתי ועדיין לא פתחתי, אז הבנתי שזה פחות מקצועי ויותר אישי".
כמה זה היה מאכזב, מתסכל או מעצבן מבחינתך?
"מאוד. זה פגע בי ברמה האישית ביומיום. בשבועות האחרונים בהפועל תל אביב הייתי מגיע למתחם לא שמח. ברגע שאתה מגיע לעבודה ולא שמח, אני חושב שזה משפיע במגרש וביומיום עם המשפחה והכל. ברגע שחן סול קרא לי לחדר, הייתי שלם עם זה. אמרתי שהגיע הזמן למשהו חדש, משהו אחר".
סול.
למה לדעתך הפועל תל אביב התדרדרה ככה?
"האמת, לא ציפיתי שזה מה שיהיה. יש שם סגל שחקנים מאוד טוב שבאמת חשבתי שיעשה יותר מזה. יכול להיות שיותר מידי שחקנים הוחלפו, כמו שקורה בכל שנה בהפועל תל אביב, ולדעתי זה דבר לא טוב. צריך שלד מסוים לרוץ איתו. קטונתי מלהציע דברים, אבל אני חושב שזה לוקח זמן לשחקנים להתאקלם ויש הרבה לחץ במועדון כמו הפועל תל אביב ולא כל שחקן יודע להתמודד עם זה".
איך אתה התמודדת עם הלחץ?
"לחץ זה דבר טוב. זה גורם לך להיות בשיא שלך באופן יומיומי ולדחוף את עצמך קדימה. גדלתי במועדון עם לחץ להישגים בכל עונה ועונה. אני חושב שאני מתמודד עם זה די טוב. השנה, ב-5 משחקים הראשונים כן הלך טוב, אבל אחרי זה התוצאות לא היו טובות והלחץ גדל. צריך בחדר הלבשה לחזק אחד את השני ומי שמתקשה יותר לעזור לו. בסופו של דבר, ללא ספק הקהל של הפועל תל אביב זה עוד שחקן וזה לטוב ולרע, כשרוב הפעמים זה לטוב כי הוא תומך בכל מקום וזמן".
והרגשת שחדר ההלבשה מחזק ועוזר?
"ללא ספק. חדר ההלבשה טוב בהפועל תל אביב. מהצד שלי לפחות, הייתי חבר של כולם וגם כשלא שיחקתי, לא היה בי רעל ותמכתי בכל שחקן שעלה, גם אם זה על התפקיד שלי. ידעתי לתמוך, לתת מילה טובה וביטחון לשחקן, וזה לא רק אני, כולם ככה".
החמישיה בדרבי, כמה זה פגע בך אישית?
"לא הגענו מוכנים לדרבי. קרסנו טקטית ובסופו של דבר, כשמקבלים חמישייה, יבואו בתלונות על ההגנה, אבל אני חושב שהמשחק שלנו כקבוצה לא היה טוב וכמובן שגם לי לא היה משחק טוב. לקחתי את הדרבי מאוד קשה, וגם שילמתי על זה מחיר מאוד כבד. אולי היחיד ששילם על זה מחיר כבד כשהודחתי מההרכב אחרי זה. שמה סוג של שרפו אותי, זו ההרגשה שאני קיבלתי. זה פגע בי, בביטחון שלי כשחקן. הרגשתי שמבחינת הצוות המקצועי הם מסמנים לי שאני אשם ולא כל הקבוצה. בסוף ניתחנו את המשחק וראינו שהיו הרבה דברים שלא עבדו על הדשא. אבל אני אחד שלוקח אחריות ואין לי בעיה ואני אמשיך לעבוד קשה ולהוכיח את עצמי בכל אימון".
אפשר להבין את הקושי, לא פשוט לשמור על מילסון
"הוא שחקן מעולה, קודם כל. התכוננו למכבי תל אביב כקבוצה ושמנו דגש על מילסון וידענו שנצטרך לשמור עליו בדאבל-אפים, אבל זה לא קרה במשחק בפועל. הוא מאוד טכני מהיר וזריז וכן היה לי קשה איתו, אבל כששיחקתי מולו במכבי פתח תקווה, כבר הייתי יותר טוב ברמה האישית. אומנם קיבלנו רביעייה וכקבוצה היה משחק לא טוב, אבל ברמה האישית התמודדתי איתו בצורה טובה יותר. כל שחקן עושה טעויות כל עוד אתה לומד מזה. אתה מתפתח ומתקדם".
לצד מילסון.
אתה מרגיש שאתה עדיין צריך להוכיח את עצמך בליגת העל?
"אני תמיד מרגיש את הצורך הזה. כשחקן כדורגל, אתה נמדד על פי השבוע האחרון. ככה זה בהפועל תל אביב וככה זה בכל מקום. אני דואג להוכיח את עצמי. אני חושב שעשיתי קפיצת מדרגה במשחקים האחרונים עם בישולים ומצבים שהגעתי אליהם. אני באמת מאוד אופטימי וממשיך לעשות את העבודה ולהשתפר, אם זה עם רן ואם זה עם הצוות המקצועי, שכל הזמן נותנים לי הערות ומנסים לשפר אותי בעוד דרגה".
מה ההבדל בין ולקאניס לבורחה לאמה? למה היה כזה שינוי ביכולת בין השניים?
"הם באותו סגנון פחות או יותר, אז אין כל כך הבדל. אני חושב שבאמת חדר ההלבשה מאוד רצה להצליח, אבל נכנסו לתקופה פחות טובה עם בורחה. ולקאניס היה בן אדם מאוד ישר וטוב ואני חושב שגם בורחה בן אדם טוב, אבל בסופו של דבר עם מייקל דברים היו יותר מובנים וזה יותר זרם. מבחינת שיטה, זה פחות או יותר אותו דבר כי הם עבדו יחד והביאו אותם רעיונות והאימונים של בורחה גם היו טובים, אבל בגלל שהוא היה עוזר מאמן, אולי היתה לו פחות סמכות ודברים פחות הלכו. היו תקופות שהיה לנו חוסר ביטחון גדול ודברים לא הסתדרו. לצערי לא הצלחנו להעפיל לפלייאוף העליון, אבל אני מקווה בשבילם שזה יתחבר להם ושיצליחו להישאר בליגת העל. זה מועדון גדול שצריך לעשות כבר קפיצת מדרגה ולהיות במקומות העליונים".
הזכרת את המועדון בו גדלת, מכבי חיפה, אתה מאוכזב שלא הצלחת לעלות שם בבוגרים?
"במכבי חיפה הייתי עד הנוער ועונה אחת בנוער. בתקופתי, היה יותר קשה לעלות לבוגרים, זה לא כמו היום. לא ראיתי את עצמי באותה תקופה עולה ומשחק כי מכבי חיפה מביאה שחקנים מוכחים וטובים, אז הייתי צריך לצאת ולהשתפשף ולעשות את הדרך הזו, 'הקשה'. ברור שזה חלום להיות במכבי חיפה, זה מועדון ענק, וכן זה יכול להיות סגירת מעגל. אי אפשר לדעת לאן החיים יובילו, כרגע אני מסתכל על עצמי וכמה אני מתקדם ועם התוצאות, יבואו ההצעות. בכל אופן, החוזה שלי במכבי פתח תקווה עד סוף העונה כרגע. יש רצון הדדי להאריך, אבל כרגע עוד לא דיברנו על זה לעומק. זה עוד לא הזמן".
לא חששת ללכת למכבי פתח תקווה ולשחק על אותה עמדה עם שחקן בית שנמצא בעונת פריצה כמו גיא דזנט?
"קודם כל, דזנט הוא שחקן מאוד מוכשר ויש לו עתיד ורוד לפניו. ידעתי שאני מגיע על אותה עמדה, אבל לא באתי לקחת לו את המקום ולרסק אותו, אלא לבוא ולעזור לו. אם המאמן מחליט שאני משחק, אז זה מה שהוא מחליט. אני וגיא בקשר מאוד טוב והוא יודע כמה אני מעריך אותו כשחקן. אני חושב שהוא עוד צעיר ויגיע הרגע שלו גם לפרוץ עוד יותר קדימה, והוא במקום הכי טוב שהוא יכול להיות כדי לעשות את זה, אצל אבי לוזון במכבי פתח תקווה. אם אני הייתי שם כשהייתי צעיר, אולי הייתי היום במקום אחר. אני מאמין בעצמי וביכולת שלי ולא היה לי חשש על התחרות מול דזנט. גם שנה שעברה במכבי פתח תקווה הייתה לי תחרות עם הקפטן, תומר לוי, שהוא גם שחקן מעולה. אבל אני מאמין בעצמי ובדרך שלי ויודע מה אני יכול לתת".
מה החלום שלך?
"להגיע הכי רחוק שאפשר, למצות את הקריירה כמה שאני יכול ברמה הכי טובה שיש. וכמובן שהחלום שלי זה להגיע לנבחרת".