הפועל חדרה עברה בקיץ שעבר לידיהם של אנשי העסקים יקיר שוורץ ויוסי מאור. שוורץ הוא חדרתי ששיחק במועדון ואביו הוא גדול שחקני הפועל חדרה בהיסטוריה, שולם שוורץ ז"ל, שהקבוצה גם נקראת על שמו. למועדון הם הגיעו כשהקבוצה תחת חובות וצריך להגיד את האמת שלא היו גם יותר מדי קופצים. כעת השניים מנסים להחזיר את המועדון למסלול מבחינה פיננסית ואם אפשר גם לשמח את האוהדים.

שוורץ בראיון פתיחת עונה מיוחד ל"ערוץ הספורט": "הייתה שנה מאתגרת, קשוחה עם המון דפיקות לב, המון חשש, אני יכול לסכם את זה שבסוף עמדנו במשימה. נשארנו בליגה, כל קבוצות הנוער נשארו בליגת העל, הגענו לגרעון, הצלחנו להתייצב, יש לנו הרבה מה ללמוד. שנה אחת זה לא מספיק. ידענו לאן אנחנו נכנסים, ידענו שזה מועדון שסובל מגרעון גדול. התבררו לנו עוד דברים תוך כדי, אנחנו כבר בפנים אז נתמודד".

"אני באתי בראש ובראשונה כי המועדון הזה זו אחת האהבות הגדולות שלי, בלי קשר לזה שהוא נושא את שמו של אבא שלי. בנאדם חכם אמר פעם שאפשר להחליף הכל בחיים, רכב, עסק, אפילו אישה, אבל אתה לא יכול להחליף אהבה לקבוצה. זה או לראות את הדבר הזה מתפרק לרסיסים, או לנסות להציל את המועדון. מגיע לעיר כמו חדרה שיהיה לה מועדון בליגת העל".

אתה מצטער שנכנסת לזה?
"המחיר האישי הוא כבד מאוד, אני לא מתיימר להיות טייקון, יוסי ואני מכניסים כספים כדי שהמועדון יתנהל בצורה תקינה. אני עושה את זה באהבה גדולה. מרבית הזמן זה המון תסכול ודפיקות לב, הרגעים של הנחת שווים את זה. הראייה היא לטווח ארוך, אנחנו יודעים שזה תהליך. אנחנו רוצים לראות את המועדון הזה בעוד 3-4 שנים במקום הרבה יותר מכובד".

מה היו המטרות שלכם?
"אנחנו צריכים להבריא את המועדון כלכלית, אם כל שנה אני משלם חובות עבר במקום שזה יוקצה לשיפור מחלקת הנוער, הבאת רכש וקידום המועדון אז זה יקח עוד שלוש שנים עד שנביא את המועדון לפעילות חיובית ובריאה. השאיפה שלנו היא לבנות מחלקת נוער שתצמיח שלד עיקרי לקבוצה הבוגרת. למכבי פ"ת יש מחלקת נוער נהדרת, גם ממכבי נתניה יש הרבה מה ללמוד ממנו".

מדוע החלטתם לסיים את ההתקשרות עם ניסו אביטן?
"ההחלטה לפטר את ניסו אביטן לא הייתי שלי בלבד, ישבנו יחד וכולם נתנו את דעתם. הרוב אמר שצריך לעשות שינוי, זה היה אחד הדברים הכי קשים שהיו בחיי, אני מאוד מעריך אותו, הוא בנאדם טוב, בנאדם עם נתינה מאוד גדולה. החיבור שלו לחדרה הוא לא רגיל, יש לו מניות גדולות מכך שהקבוצה בליגת העל. רצינו לסגור מעגל ולשחזר את העונה המיתולגית שהסתיימה בחצי גמר גביע, זה לא קרה. הוחלט לבצע זעזוע, זה לא סותר את העובדה שאני מכבד אותו כאיש מקצוע".

“החלטה קשה“. אביטן (מאור אלקסלסי)

רגע השיא שלכם העונה היה המכירה של אלעד מדמון
"כולם יודעים שאלעד הוא כשרון יוצא דופן, פוטנציאל מטורף, מכורח הנסיבות לאחר ה-7.10 שחקנים עזבו את הארץ, הוא נזרק לדשא בלי מצופים והוא הצליח. הוא עשה עונה מדהימה, בשנים שלנו בליגת העל לא היה שחקן שעשה מספרים כמו שלו והוא היה בן 19. הוא גילה בגרות, אחריות, לקח קבוצה שלמה על הגב".

ללא המכירה אולי הייתם יורדים ליגה
"אם לא היה לנו את הכסף מהמכירה של מדמון זה היה מערים עלינו קשיים כלכליים, כי הבחירות המונציפילות נדחו וגם הכספים מהעירייה. הבאנו בכסף הזה את דוניו, ממדו ואדניי. אלה זרים שלא היו בחדרה ברמת השכר והכשרון".

כמה מכבי חיפה הייתה רצינית בקשר אליו?
"מכבי חיפה הייתה מאוד רצינית בנוגע למדמון, נפגשנו עם יעקב שחר ואיציק עובדיה. גם אם זה לא הסתייע לעסקה, היחסים בין המועדונים השתפרו מאוד, הפער בין ההצעה של מכבי ת"א למכבי חיפה היה משמעותי. לא יכולנו לוותר על הכסף".

מה דעתך על הסגל שבניתם?
"עשינו הכל כדי להשאיר את השלד מהעונה שעברה, הגדלנו את תקציב השחקנים והצוות ב-25%. שכר שחקנים 10.5 מיליון שקלים, לא היה דבר כזה בחדרה. יש מציאות, הייתי שמח לראות שחקנים כמו אוראל דגני ועדן שמיר, זה לא קרה אבל זה לא ריאלי להפועל חדרה במצב הנוכחי".

אתה בין הבעלים היחידים שכותב לאוהדים בקבוצת הפייסבוק
"חדרה היא עיר של 115 אלף תושבים, אני מכיר את גרעין האוהדים הותיק של האוהדים וגם את הצעירים. זה שחדרה לא מביאה קהל, זה לא אומר שאין לה אוהדים. אין לנו אצטדיון ביתי, הקבוצה קצת איבדה את הזהות המקומית, יש מעט קבוצות בליגת העל שמשחקים בה שחקנים מקומיים. עד לפני שנה הייתי אוהד ביציע, המטרה שלי שהם יהנו כמו שאני הייתי רוצה להנות, אנחנו לא מאריות הליגה, התקציב שלנו לא כזה גבוה. אבל מנסים לעשות הכי טוב שיש, אנחנו לא רוצים שיודו לנו שהצלנו את הפועל חדרה".

"אוהדים רוצים רכש, אבל אנחנו לא מוכרים כמעט מנויים, אנחנו תורמים באהבה. הציפייה מהקהל שיהיו איתנו בטוב וברע, אני מסתכל על הפועל ת"א רואה קבוצה שירדה ליגה ובגביע הטוטו הם מביאים אלפים, הייתי שמח לראות אלפיים אוהדים שלנו בכל משחק. זה גם היה תורם לנו כלכלית, אני פעיל ברשתות החברתיות, עשינו מפגשי אוהדים. אני מסביר להם את ההתנהלות, אין פה מטה של כסף שביום אחד חדרה תתחרה על תארים".

“יש אוהדים לקבוצה“ (אלן שיבר)

איך אתה מסכם את התקרית של דוניו ואדניי?
"כשאתה מביא שחקנים ברמה כזאת שהרבה קבוצות בארץ זו, זה מאכזב, אתה מצפה מהם שהיו יהוו דוגמא, שיהיו מקצוענים. בטח אתה מצפה משחקן שידע שהזרמת לבקרה התקציבית מיליון וחצי שקלים כדי שהוא יוכל לשחק, הם עשו מעשה פזיז, בלי מחשבה. הם לקחו אחריות, התנצלו, הבינו את המשמעות של מה הם צריכים להוות. אותו קנס כספי הוא לא מעניין, אם ההתנהגות לא תחזור גם הקנס יחזור אליהם. אני רוצה שהם יחייכו, כשהם מחייכים גם אני מחייך. אני מעדיף לחלק בונוסים ולא קנסות".

איך אתה רואה את העונה הקרובה?
"אני מקווה שזו תהיה שנה ללא חרדות, שהמועדון ימשיך להתפתח ולהתקדם, אנחנו רוצים לגרום הנאה לאוהדים, אם אפשר לעשות פלייאוף עליון אז אשמח. המטרה הראשונית היא לא להיקלע למאבקי התחתית, אני מבטיח שאם נהיה בין פלייאוף עליון לפלייאוף תחתון אז נעשה את זה, כי זו אמירה מבחינתי. לא רוצים להסתפק במועט הוא לחשוב כמו עני".

אתה חושב שאבא שלך גאה בך?
"אם אבא שלי היה בחיים הוא היה נותן לי שתי סטירות, הכדורגל זה משהו כפוי טובה. צריך להיות מזוכיסט כדי להיות בעלים של קבוצת כדורגל. אני לא מתחרט, אני גאה בזה. נכנסנו לפרוייקט בראש צלול ועיניים פקוחות, אנחנו חיים במדינה שבו פרגון זו מילה גסה. אני מסתכל על יעקב שחר, זה בנאדם שצריך לבנות לו פסל בכניסה לסמי עופר ולקרוא לרחובות שלמים על שמו, לפני שהם לקחו אליפויות הניפו שלטים "יענקלך" כי הם לא לקחו אליפות. הוא שם אותם בטופ הכדורגל הישראלי, הביא כבוד באירופה. בסוף גומלים לו עם שלטים, זה הכדורגל בארץ וזה מגעיל. זה מושרש בכל החברה הישראלית, אם הכדורגל הישראלי היה יותר נקי היינו מגיעים ליותר הצלחות".

״אם אבי היה בחיים, היה נותן לי סטירה״