דקה 48 בטדי. בית"ר ירושלים בפיגור 1:0 מול מוליכת הליגה מכבי תל אביב. היא עם שחקן פחות אחרי ההרחקה של ז'אן מרסלן. כשנדמה היה ששום כח בעולם לא יכול להחזיר את הקבוצה מהבירה למשחק, טימוטי מוזי קיבל כדור קצר מדור מיכה, הניף את רגל ימין מ-25 ושלח כדור אדיר לרשת של רועי משפתי. טדי כולו באוויר, והסוף ידוע.
לא מדובר במשהו יוצא דופן עבור מוזי העונה. הקיצוני של בית"ר מוכיח משחק אחרי משחק שיש לו משהו מיוחד ברגליים. השער מול חדרה בשבת האחרונה היה החמישי שלו העונה, אחד יותר מהמאזן שלו בכל העונה שעברה. הוא הוסיף גם בישול ונראה שהוא הציוות המושלם לצד ירדן שועה בהתקפה הבית"רית.
הסיפור של מוזי שונה לחלוטין מזה של רוב שחקני הנוער הישראלים. הוא בן לאם חד הורית, דרום אפריקאית ולמעשה אף פעם לא הכיר את אביו הקונגולזי, שנעלם עוד לפני שהוא נולד. הקשר עם האמא מורין חזק מאוד והיא כל עולמו של הכישרון. הוא נולד בישראל, עבר ברית ובר מצווה ובגיל 18 קיבל דרכון ישראלי ואף רשם שתי הופעות בנבחרות הצעירות. יחד עם אמו (שהוסיפה לו את השם ליאור לתעודת זהות) הם נדדו מתל אביב, חדרה ורעננה עד שבגיל 12 הגיע המעבר למכבי חיפה.
"אמא שלו באה לעבוד פה לפני 28 שנים מדרום אפריקה", סיפר סוכנו ג'קי דהן ל"חמש באוויר", "היא הכירה מישהו והוא נולד בנתניה. הוא קיבל אזרחות בגיל 18 והתגייס. יש לו שני דרכונים - ישראלי ודרום אפריקאי. דרום אפריקה רצו אותו לפני שנה, הם דיברו איתי מהנבחרת והוא לא רצה ואני לא הסכמתי. שלחו לי מיילים והכל. המקום שלו זה ישראל. הוא אוהב את ישראל, הוא נולד פה. אני מגדל אותו מגיל 11. הוא אחד השחקנים המהירים באירופה. ב-GSP מדדו לו מהירות של 36.6 במשחק נגד הפועל חיפה בעונה שעברה. השיא של קיליאן אמבפה הוא 36.4. הוא עבר את כל המגרש ב-8 שניות וכבש".
עם אימו, שחר וג`קי דהאן בחתימת החוזה המקצועני הראשון (האתר הרשמי)
בגיל 12, כאמור, עבר מוזי למכבי חיפה, אך את הפריצה שלו הוא עושה דווקא בבית"ר ירושלים ולא במועדון הירוק. דהן: "יענקל'ה אוהב אותו מאוד, אבל מי שקובע שם זה הצוות המקצועי. כבר בגיל 16 הוא ערך הופעת בכורה במכבי חיפה מול הפועל ב"ש והוא נעצר. לא נתנו לו קרדיט. הוא הושאל 3 שנים ברציפות, לכפ"ס, נוף הגליל וקרית שמונה. הגענו למצב שהוא צריך ללכת כי זה לא זה. לא נתפס במכבי חיפה. הוא נמכר לבית"ר ירושלים, שרצתה אותו מאוד. היא שילמה עליו 800 אלף ש"ח. הוא התחבר מאוד לאוהדים, לשחקנים. אוהבים אותו. הוא לא ילד בעייתי, הוא ילד טוב. בהתחלה השתמשו בו כמגן".
ומה לגבי העתיד? דהן: "יש לו חוזה לעונה שנה וחצי בבית"ר, עד 2026. בישראל הוא שיחק באחת הקבוצות הגדולות בארץ ועכשיו הוא משחק בעוד קבוצה בין הגדולות - לאן הוא יכול ללכת בישראל? הוא היה צריך להתפוצץ ממזמן, אבל הוא התבגר ולאט לאט מצא את המקום שלו. המחיר שלו? צריך לשאול את ברק אברמוב. הוא מצא את המקום שלו והוא מתחיל לממש את הפוטנציאל שטמון בו. הוא לא עשה עדיין כלום. אני מקווה שהוא ימשיך ויעבוד קשה בשביל להצליח".