מכבי חיפה יצאה בקיץ לקניות, אבל עוד לפני ששמה משהו בעגלה, היא מכרה את כל מה שהיה לה בבית. פייר קורנו, דניאל סונדגרן ופרנזי פיירו נמכרו ברגע האחרון של חלון ההעברות וזה כמו להגיע לסופרמרקט בערב שבת, רגע לפני שסוגרים את הקופות. אתה כבר לא יכול לבחור את הסחורה הכי טובה ומוריד מהמדף את מה שיש, ואז מה אם העגבנייה לא משהו ועולה עשרה שקלים לקילו.
אז מכבי חיפה שמה בסל את מתיאל נהואל וקסנדר סברינה במחיר מופקע וגילתה שזה אולי הדבר היחיד שראתה על המדף, אבל הוא לא באמת משדרג אותה. עם ויטל אנסימבה היה ברור שזה המוצר הכי טרי, אבל עדיף שיהיה משהו במקום לחזור בידיים ריקות לעמדת המגן השמאלי. אלא שהבנייה הלקויה יחד עם המכירה של מה שהיה בבית, יצרו חוסר אדיר ולברק בכר אין כמעט דרך להרכיב משהו שיישב על הצלחת ויראה כמו שצריך.
מי שנמצא על הדשא בכפר גלים מבין שזו לא רק הנראות, אלא הטעם נוראי, בטח אחרי הפסד כמו אמש מול בית"ר ירושלים. במצב שאליו נקלעה מכבי חיפה, שהיא צריכה לעשות קניות של הרגע האחרון, לפעמים צריך ללכת לדראגסטור השכונתי, שם זה בטוח יותר יקר, אבל לפחות אתה מביא את מה שצריך. כך קרה שאמש הירוקים עלו עם חלוץ מהנוער, עומר דהן, כי מה לעשות שדין דוד הוא החלוץ הבכיר היחיד בסגל.
צעקתי בקיץ תחת כל עץ רענן שצריך להביא את גיא מלמד. זו לא רק האיכות שיש בו, ולראיה 17 שערים ב-17 מחזורים בהפועל חיפה, אלא גם הצורך לרענן לפעמים, ובוודאי כאשר דין דוד פצוע וצריך מחליף שאתה יודע שהוא חומר גלם טוב ולא מה שנשאר על המדף. שיהיה ברור, אין טענות לעומר דהן. הוא עשה את המקסימום שלו וגם כמעט כבש שער במחצית הראשונה, הוא פשוט בוסרי ולא בשל.
לכל אלה מכבי חיפה שילבה דבר נוסף, והוא חוסר הבנה שעם חלק מהגלם שהיה לה בעונה שעברה, אי אפשר להגיע למטרות שאליהן היא מכוונת. הדוגמא הטובה ביותר, עם כל הצער שהדבר, הוא השוער שריף כיוף. אתה לא יכול להחליט מראש שאתה הולך עם משהו, בידיעה שלא בטוח שיהיה מספיק טוב בעמדת מפתח. שוער הוא הבסיס בקבוצת כדורגל, לא כזה שאתה הולך ומביא מהסופר ברגע האחרון. הוא הגלם, זה שיש לך בבית תמיד בהישג יד ואתה יודע שישדרג אותך בכל מצב, לא משנה מה הבאת או שמת לצידו.
כעת, חלון ההעברות של ינואר נפתח ומכבי חיפה נכנסת לסופרמרקט כשיש לה במטבח בלאגן לא נורמלי. ארון מזווה מבולגן ומלא במצרכים שאין בהם צורך, חלקם כבר הרקיבו וצריך לזרוק לפח. אין דבר כואב יותר מלזרוק אוכל, בוודאי אם הוא עלה לך 2.5 מיליון יורו כמו מתיאס נהואל או 1.5 מיליון יורו ששולמו עבור קסנדר סברינה. לא בטוח שאפשר לעשות סדר בבלאגן בחלון כל כך קצר ותוך כדי עונה, אבל זה המחיר שמכבי חיפה משלמת על כך שעשתה הכל ברגע האחרון.
מכבי חיפה צריכה שוער ברמה המיידית, אולי להחזיר את ג'וש כהן שמעוניין לחזור. אבל זו רק ההתחלה. בנוסף, ברק בכר חייב לצרף קשר אחורי ברמה גבוהה, להחזיר את פייר קורנו כמגן שמאלי במקום אנסימבה ושייקנה סילה, שאמור להגיע, כבר סיכם ואין מה לעשות אלא לנסות להפיק ממנו את המקסימום. אם בסוף העסקה תיפול, את עמדת הזר שתתפנה צריך לחפש קשר 6 אמיתי שייתן יציבות לקבוצה.
בנוסף לכל אלה, אי אפשר להסתכל רק על מה שיש כרגע, אלא גם לעתיד. סתיו טוריאל מהפועל ת"א הוא פוטנציאל מצוין ושווה להשקיע בו. במקרה של טוריאל, זה לא לראות את נהואל וסברינה בתכנת סקאוטינג עם קליפ שעשה להם מנהל השיווק בסוכנות השחקנים. את טוריאל רואים מדי שבוע כאן מתחת לאף ורואים שמדובר בשחקן ששווה להשקיע בו. רק אם כל אלה יקרו, מכבי חיפה תוכל להסתכל מחדש על העגלה שלה ולהרכיב משהו טוב. מחר בבוקר, עם פתיחת חלון ההעברות, העגלה של יענקל'ה שחר צריכה להיות ראשונה בקופה והמנהל המקצועי שלו, גל אלברמן, צריך לעמוד בתור מול המדפים ולראות הכל בעיניים, כי כרגע נראה שאת מכבי חיפה הוא בנה דרך האינטרנט.
ואם לרגע שמים את מכבי חיפה בצד ובודקים מה גרוע יותר מהבנייה שלה, התשובה היא צורת השיפוט של אוראל גרינפלד אמש מול בית"ר ירושלים. אמר לוקה מודריץ' שמדובר בשופט יהיר ומתנשא, אין תכונות אחרות שיכולות להצדיק את הרחקתו של עלי מוחמד. את זה לא יתקן חלון ההעברות או השקעה כספית, זו נטו עבודה של איגוד השופטים ושל גרינפלד עם עצמו. שם כבר שנים נראה שמשהו לא טוב קורה, פס ייצור שמוציא שופטים לא טובים שמאוהבים בעצמם, גם אם הם לא מספיק טובים. קוראים לזה חוסר מודעות.