1. מכבי ת"א. ביום שישי האחרון, פרסמתי כאן את "בסימן שאלה" - שניסה להציג את שני הצדדים לגבי הכהונה של ז'רקו לאזטיץ'. שם, הייתי מחויב להציג את שני הצדדים, אבל בטור הזה - לא. והאמת הפשוטה היא שעם כל הכבוד להדחה מהגביע, ואפילו לאיבודי הנקודות נגד טבריה או חדרה, העונה הזאת של מכבי תל אביב - בגדול - היא הצלחה.
אנחנו באמצע חודש ינואר, מכבי תל אביב עדיין תחרותית באירופה (בניגוד למה שאפשר היה לחשוב), וגם בליגה היא בשוויון נקודות עם הפועל ב"ש - כשכל הלחץ עליה. להערכתי, כפי שנכתב כאן בעבר, לדעתי למכבי תל אביב יש את עמדת הזינוק - ואת הסגל הטוב ביותר כדי בסופו של דבר לזכות באליפות. זה לא השתנה, גם בפנצ'רים שבדרך.
וצריך להודות שהמשחק שמכבי ת"א הציגה אתמול נגד מכבי נתניה שם בפרופורציות גם את המחאה של האוהדים ביום שישי נגד המאמן, ואת שריקות הבוז, ואת הקריאות "תתפטר" במשחק נגד מכבי פ"ת (כמובן - כשפ"ת הובילה 0:2. בסוף המשחק, כשמכבי ת"א ניצחה 2:3, לא שמעו את הקריאות האלה). כי בסופו של דבר, גם אם יש לה אי אלו בעיות ומהמורות בדרך, מכבי תל אביב היא קבוצה חזקה מאוד, עם הרבה מאוד כישרון ויכולות, וגם יכולת קבוצתית לעבור משברים.
מי שמצפה בתנאים שמכבי תל אביב מתמודדת איתם לעונה חלקה א-לה איביץ' ב-2019/20, טועה ובעיקר לא מבין נכון את המצב. מכבי ת"א נמצאת, עדיין בעיצומו של מרתון שאין ליריבות שלה - וזה גובה מחיר, גם בפציעות (למשל בזו של גבי קניקובסקי) וגם במקרים שבהם היא מאבדת נקודות פה ושם. אבל כאן צריך להסתכל על התמונה הגדולה - ובתמונה הזו, מכבי ת"א נראית מצוין. עם כל הבעיות.
נראים מצוין (ברני ארדוב)
2. בית"ר. אולי דווקא מתוך ההשלמה שכנראה העונה הזאת לא תיגמר באליפות אינסטנט, הייתה תחושה שבבית"ר ירושלים רצו ליהנות מהמשחק אתמול. בית"ר כמובן מפנטזת להתקרב לחבורת הצמרת, ואולי לנצל איזו מעידה בלתי צפויה, אבל מעל הכל יש תחושה בלתי מודעת שהם כבר עכשיו מכינים את עצמם הלאה. בודקים אפשרויות לבניית הקבוצה שתאיים על האליפות באמת בשנה הבאה.
ובאספקט הזה - היה מאורע חשוב שלא קשור בהכרח ליכולת המצוינת של אצילי או לשליטה האבסולוטית של שועה על הדשא, וזו הכניסה של עדי יונה - והשער שכבש. יונה עובר עונה לא פשוטה, הווירוס שממנו סבל בהחלט פגם ביכולות שלו, והוא רחוק מלהזכיר את השחקן הנמרץ והמגניב שהיה לבית"ר בעונה שעברה. אבל לפעמים, רגעים קטנים כאלה - כמו השער שהבקיע וחגג הערב מול ק"ש - יכולים לשנות מומנטום.
בהקשר הזה, לדעתי בית"ר צריכה להוריד מהפרק את השמועות על מכירה של יונה - אלא אם יש הצעה יותר מדי טובה על הפרק. יונה צריך את בית"ר ירושלים הנוכחית, כדי לצבור את הדקות שלו לאט לאט, ומעל הכל כדי לשוב ולהאמין בעצמו וביכולות שלו. מהלך דרסטי של מעבר עכשיו למכבי תל אביב (שלא ברור איך בכלל הוא ישתלב שם), לא יעשה טוב גם ליונה עצמו. קצת כמו בית"ר כמועדון, גם על יונה מתחיל לעבור תהליך חיובי, וחבל שהוא ייגדע באיבו. ייתכן מאוד שאתמול, בית"ר הרוויחה עוד אס שהיא תוכל לשלוף במהלך העונה.
בית“ר הרוויחה אס? יונה ויצחקי (אלן שיבר)
3. סכנין. יכול מאוד להיות שסאגת סטפן אומאונגה תיגמר בלא כלום. שזו היתה טעות טכנית, שתוקנה - ובסופו של דבר הכל בסדר. טעויות יכולות לקרות. אבל האמת, שזה לא ממש משנה.
כי סכנין, באופן שיטתי בשנים האחרונות, נקלעת ליותר מדי אירועים מהסוג הזה. פעם היא שוכחת להביא מאבטחים (ושולחת אוהדים הביתה במשחק אליפות), פעם משחק בית שלה היה עלול להיפתח ללא קהל - כי המאבטחים לא באו בזמן. שלא לדבר על מקרים חמורים יותר.
כמובן שברקע תמיד מרחפות התקריות עם הקהל וביזוי ההמנון - אבל שם, קשה לבוא בטענות להנהלה על התנהגות אוהדים. הם אולי יכולים לעשות יותר, אבל כוחם מוגבל. בנושאים של התנהלות נטו, כמו ניהול נכון של אירוע, או כוחות אבטחה, או רישום נורמלי של הקבוצה למשחק - להנהלה של סכנין יש אחריות מלאה. והם, בחדלונם ובהתנהלותם השכונתית, שוב ושוב מבזים את הליגה.
מקצועית, כנראה שבני סכנין תסתדר על הדשא - יש לה מאמן טוב, ושחקנים לא רעים, ולא צריך הרבה כדי להישאר כאן בליגה. אבל לאורך זמן, אם סכנין לא תבין שהפאשלות הניהוליות האלה פשוט לא יכולות לקרות בקבוצה מקצוענית ב-2024, מתישהו הטעויות האלה יפגעו גם בה - ויותר חשוב, בכדורגל שכולנו רוצים לראות.
עוד פאשלה ועוד טעות (מאור אלקסלסי)
המנצח: עומר אצילי. כי כנראה שכל מילה כבר נאמרה על ירדן שועה (שגם אתמול כבש ובישל). הכניסה המהירה של אצילי לעניינים - שני שערים, שתי סחיטות פנדל ודקות טובות אפילו במעט שהיה לו נגד עכו בגביע - מעידה כמה לליגה שלנו, הוא עדיין ברמה גבוהה למדי. אתמול, כשהוא שיחק יחד עם שועה, מיכה וטוואמסי, זה התחיל לראות כמו מה שבית"ר חולמת עליו - למרות שזו, כאמור, רק ההתחלה.
המפסיד: ברק בכר. טכנית בכר כמובן לא הפסיד, אבל מכבי חיפה שלו הולכת ומפסידה את ההזדמנות להדביק את הפער. אם הפועל ב"ש תנצח הערב את הפועל ירושלים, הפער מהמקום הראשון יהיה כבר שבע נקודות - אבל עוד יותר מזה, חיפה פשוט לא מצליחה למצוא את הקצב שלה. וגם אם ריקרדיניו הוא התשובה הישראלית לרומאריו, וגם אם גיא מלמד יגיע - מכבי חיפה היא קבוצה שנבנתה לא טוב, ויהיה קשה לתקן את הדברים האלה - גם אם אלברמן ויענקל'ה יעשו קסמים בינואר. ובמחזור הבא מחכה לו מכבי תל אביב.
המספר החזק: 36. אם כבר דיברנו על פרופורציות, הנה מנה גדושה מהן - בית"ר השיגה אתמול, עם הניצחון על ק"ש, את הנקודה ה-36 שלה העונה ב-19 משחקים. בכך, היא משווה את כמות הנקודות שלה *בכל העונה שעברה*. כולל הפלייאוף. והיא השיגה אותן אחרי שלושת רבעי דרך. כן, התבוסה לריינה היתה כואבת וההגנה אולי לא כמו מה שציפו - אבל זו עדיין העונה הכי טובה של בית"ר ירושלים, מבחינת צבירת נקודות, מאז עונת 2019/20 - אותה היא סיימה במקום השלישי. רק פעמיים בעשור האחרון היא היתה במחזור ה-19 עם יותר נקודות מעכשיו. אז אולי זה לא ייגמר עם צלחת, אבל בהחלט אפשר להעריך את מה שיש. ויש המון.
השם החם: דור תורג'מן. כמאמר השיר, כולם מדברים על זהבי - ואף אחד לא שם לב שדור תורג'מן ממשיך בעקביות שלו. אחרי 10 שערים בליגה בעונה שעברה, יש לו כבר 9 שערים העונה - ו-13 שערים בכל המסגרות. נתונים נהדרים לשחקן שהולך ומתברר כמו כוכב כדורגל, והוכיח גם אתמול נגד נתניה - מדוע למרות הכל, הוא עדיין ראוי להרכב הפותח של לאזטיץ' במכבי תל אביב.
אל תשכחו את: הפועל ב"ש. כי מכבי ת"א התיזה ניצוצות ובית"ר נראתה נהדר, אבל הפועל ב"ש גם אחרי הערב עדיין במקום הראשון - וזה, בגדול, בידיים שלה. אם היא תנצח הערב את הפועל ירושלים, היא שוב תפתח פער של שלוש נקודות בפסגה. כל השלוש האחרות מנסות לנשוף לה בעורף, אבל בינתיים באר שבע עומדת בלחץ לא רע - עם צבירת נקודות טובה, אפילו בסיבוב שהיה אמור להיות יותר קשה. במילים אחרות, כנראה שבאר שבע של השנה באמת קורצה מחומר מיוחד. חומר שהרבה זמן לא היה לה, אולי מאז הימים שבכר עמד על הקווים בטרנר.