כמה טוב שהן בבית. קצת יותר משבוע חלף מאז חזרו משבי החמאס אוהדת מכבי ת"א אמילי דמארי ואוהדת מכבי חיפה דורון שטיינברכר, ולימדנו אותנו בפעם המי יודע כמה בשנה וחצי האחרונות, את הכוח של ספורט לצד פרופרוציות נכונות. רגע לפני ששתי הקבוצות נפגשות הערב (שני) למשחק צמרת גורלי, התפנה אביה של דורון, רוני שטיינברכר, לראיון מרגש בחמש באוויר, בו סיפר על הקשר המיוחד שפיתח עם אנשי מכבי חיפה, על החזרה המרגשת של ביתו וגם על הקשר למשפחת דמארי. האזינו לראיון המלא בנגן הוידאו למעלה>>
"הגיהנום נגמר, אנחנו בתחילת דרך חדשה ואני שמח שזה נגמר ככה", פתח דורון את דבריו. "יש בחיים רגעי אמת, ואותם אתה מגלה לא בשגרה אלא במצוקה או צרה. מה שקרה לי עם מכבי חיפה? אנחנו היינו אנשים אנונימיים לגמרי, אוהדים רגילים שבאים למשחק, קונים כרטיס ויושבים ביציע כמו כולם. מאז השבעה באוקטובר, הפרופוציות השתנו לגמרי. זה לא שהם המשפחה הנוספת שלנו הם פשוט המשפחה המורחבת שלנו, קיבלנו יחס לאורך כל הדרך, בעיקר היה חשוב לנו זה שהם השאירו את נושא החטופים חי בכל רגע נתון. גם היחס שלהם למשפחות הנרצחים לא מובן מאליו. אנחנו היינו בסוג של גיהנום ואם הייתה איזושהי קרן אור שיכולתי להיאחז בה זו הייתה מכבי חיפה, וברור שאני מגיע למשחק הערב".
זה שהבנות חזרו זו סגירת מעגל מטורפת, תנסו לשים את עצמכם חמש דקות בתוך דבר כזה, לחשוב שאתם מעבר לגבול, אני הייתי שני קילומטר ממנה בכפר עזה ולא יכולתי לעזור לילדה שלי. אתה מקבל פרופורציה לחיים, לא מאחל לאף אחד את מה שעברתי, 66 ערבי שישי ישבו בלעדיה, בשישי האחרון ישבנו כל המשפחה ולא האמנתי שהגענו לרגע הזה. הייתי מגיע לכל משחק עם תמונות של דורון על דלת האוטו, והשומר אמר לי שהוא מחכה לרגע שאני אגיע איתה ואמרתי לו - 'זה יקרה, אל תדאג'".
במשחק בסמי עופר יערוך המועדון מהכרמל טקס חשוב לכבוד חזרת החטפות מהשבי, ולקראתו פרסמה מכבי חיפה איור מרגש ומאחד.
המפגש הראשון עם דורון
"אני פגשתי אותה בבית החולים, היה מרגש מאוד, לא האמנתי שזה קורה אבל זה קרה. כל הזמן אמרתי שאני לא אאמין לכלום עד שאני אגע בה וזה קרה. אבל חשוב לזכור שהמאבק עוד לא נגמר".
לפני השבת השחורה, כמה דורון הייתה קרוב למכבי חיפה?
"דורון הבן שלי ואני היינו נוסעים מכפר עזה לקרית אליעזר ואז לסמי עופר. לפעמים היה לוקח לנו ארבע שעת אבל היינו נהנים. דורון לא ידעה בכלל על כל המעטפת שקיבלנו ממכבי חיפה. היא שמעה על זה רק מסיפורים בשבוע האחרון. אנחנו כבר אחרי, אבל אסור לנו לשכוח שיש לנו עוד חטופים בעזה, יש לנו חובה, לכל אזרח במדינת ישראל. אני בשבת האחרונה ירדתי לעצרת בצומת הקשתות, אנשים לא האימנו אבל מבחינתי זה היה מובן מאליו. המאבק לא נגמר עד שהאחרון לא יחזור. אני לא מאחל לאף אחד להיות במצוקה שהיינו אבל הבנות גיבורות.
דורון שאלה על כדורגל ועל הקבוצה מאז שחזרה?
"היא נמצאת במצב שלה, מה שהיא לא שואלת אותי אני לא עונה, יגיעו הזמנים שהיא תשאל. סיפרנו בכללי על מה שקרה עם מכבי חיפה, היא טרודה במשימות אחרות, היא יצאה מחושך לאור ואנחנו לאורך כל הדרך כמשפחה חיפשנו רק את האור ולא החושך".
אילו אירועים מיוחדים זכורים לך מהשנה האחרונה מצד המועדון?
"כל משחק כמעט הוזכר הסיפור של החטופים, יצא לי להיות בכמה טקסים, הענקת חולצה לדורון, הדלקת נרות בחנוכה", המשיך רוני. "כל ההטמעה של עניין החטופים והנרצחים בתודעת הציבור. אני מתעלם מהתוצאות, לא משנה לי אם יהיה ניצחון, כמובן שאני רוצה את טובת הקבוצה שלי ואוהב את המועדון ויש בו אנשים יקרים. זה DNA של מועדון ודרך, והדרך הזו מתאימה לי, יכול להיות שבמועדון אחר היה אחרת אבל מה שקרה לי איתם - אם היו אומרים לי תבנה חלום עם מכבי חיפה, לא הייתי מגיע לעשירית ממה שיש לי ביד עכשיו".
על הקשר עם משפחתה של אמילי דמארי
"אמילי ודורון גרו באותה שכונה, ההורים של אמילי ואני ורעייתי חברים מאוד טובים ובקשרים מאוד טובים, אולי האחים של אמילי או נציגים מהמשפחה יגיעו גם הערב. זו סה"כ ירביות ספורטיבית, כל אחד והעולם שלו".