לשם שינוי ולמען טיהור האווירה, נתחיל בסקירה המקצועית למשחק: יותר משאהבו בני ישראל את התורה, אוהב ברק בכר את ההמצאה. תכנית המשחק המקורית איתה עלתה מכבי חיפה הבטיחה בעיקר מיצוי יכולות מינימלי עבור כל שחקן ירוק. ראשית, השערורייה המרכזית בהקשר זה היא הצבתו של מחמוד ג׳אבר כקשר שמאלי. אני מניח שזה נעשה מתוך רצון לעזור לקני, שהפגין במשחק הזה, לפחות במחצית הראשונה, נינוחות של דג בשמן עמוק על האגף השמאלי. אלא ששניהם יחד על אגף שמאל לא שווים לאפקטיביות של אחד חזיזה, וכך יצא שאגף אחד היה משותק כליל במשך 45 דקות.
גריעתו של מחמוד ג׳אבר ממרכז השדה הותירה את איתן אזולאי לבדו, ולצד נטייתו התמידית לצאת קדימה וללחוץ בהתלהבות יתר, שלא לומר בהפקרות, הוא גם נתן אתמול משחק רע מאוד. כמעט כל מסירה לא הלכה לכתובת, הוא לא הצליח לקדם את כובד המשחק קדימה ובאופן כללי, היו לו כבר ימים טובים מאלו בקריירה.
מכבי חיפה שיחקה מחצית שלמה בלי אגף שמאל ובלי מרכז שדה המניחים את הדעת. ההתקפות ברובן התרסקות על דופן אוטובוס הקסמים של קוסטיקה. כשכבר הגענו למצבים, דרך מסירות טובות של דיא ודולב חזיזה, דין דוד דאג לספק לנו עוד כמה היילייטים לרפרטואר ההחמצות המזעזעות שלו. מדובר באחד החלוצים הגדולים ששיחקו במכבי חיפה, אמרתי בעבר ואומר זאת גם עכשיו, אבל אלוהים שיעזור לי כמה שהבחור הזה אוהב להחמיץ.
ומה קורה כשאתה מחמיץ? אתה נענש, בטח בשנה הזו. תרדמת כללית באגף השמאלי של ההגנה ובשמירה מהקו השני (אזולאי, כאמור), ומנשה זלקה חוזר מהמילואים לתפור את שריף בפאלש. בעיטה יפה, אבל במיקום שאליו הלכה, שריף היה צריך לקחת.
הירידה למחצית לוותה באווירת נכאים. לך תצא מזה עכשיו, עם סף השבירה הנמוך והחולשה המנטלית של הקבוצה הזו, ועם חוסר האונים שראינו על הדשא. הפסד נקודות אתמול היה הופך את המשבר שאנחנו חווים לשבר מוחלט.
ולכן, מגיעה מילה טובה לכלל השחקנים ולצוות האימון על המחצית השנייה. מהרגע הראשון, ראינו מכבי חיפה אחרת לגמרי, והשוויון המוקדם הקפיץ אותנו וגרם לגלי מומנטום ולריח חזק של מהפך - בערך עד דקה 67. מאותה הדקה, פלוס מינוס, מופע ההשתטחויות של שחקני חדרה הפך להיות מוגזם בצורה חולנית. התופעה הזו היא באמת בלתי נסבלת, וצריך לתת עליה את הדעת. מופעי אכילת השעון האלו הם משהו שצריך לעבור מן העולם.
לשמחתנו, הפעם, לחטא ההשתטחות היה גם עונש, בדמות ראש הזהב של עבדולאי סק. מבין העננים, נגיחה של סק מוצאת את הרשת, כשלאחר מכן, דין דוד סוגר עניין בהתאם ליחס הרגיל שלו, של 3 החמצות מזעזעות לשער אחד. נאמר שמסירה הצידה לאחד השחקנים הפנויים שלידו הייתה מתקבלת בהבנה, במצב בו הוא היה, אבל מהו חלוץ בלי מעט אגואיזם בריא. כל עוד הוא בריא, הכוונה.
מה זה חלוץ בלי קצת אגו בריא? (אלן שיבר)
פרסונלית, כמובן שהמצטיין הוא איש הכסף של מכבי חיפה, דיא סבע, עם דאבל דאבל במחזור 20 של העונה. מה עוד יש לומר עליו. אה, כן, יש מה לומר: דיא, מה זה הצהוב המטופש הזה? איזה חוסר אחריות, דווקא מצד השחקן הכי חשוב שלנו העונה, לקבל צהוב על ויכוחים בירידה לחילוף. ניאלץ להסתדר בלעדיו בדרבי הקרוב, וזו בהחלט מכה מקצועית לא פשוטה. שכל וקבלת החלטות נכונה זה לא משהו שצריך להגביל רק לתחומי המגרש, דיא, פשוט קטע לא מתאים.
יחד איתו, האחראי לתחייה והאיש שהוא-הוא הרוח של מכבי חיפה בששת השנים האחרונות, דולב חזיזה, עשה משחק מצויין, גם אם לא תמיד מדויק בפעולה האחרונה. בישול גאוני בשער הראשון, סכנה תמידית על האגף וכמובן, הריטואל הקבוע של תפיסת הירך והרמת היד לחילוף בסביבות דקה 86. רק תהיה לנו בריא, דולב, זה הכי חשוב.
על מלמד וריקארדיניו לא נדע לספר יותר מדי. הראשון עם משחק פושר מאוד, קצת השתפר במחצית השנייה, עת נזכרנו שאנחנו קבוצת כדורגל, אבל לא מבריק. ריקארדיניו עושה רושם של קרציה לוחמנית בכל מה שנוגע ללחץ מקדימה, וזה סבבה, אבל לא באמת יצא לנו להתרשם מיכולותיו עם הכדור. נמשיך לעקוב ונקווה לטוב.
השאר נתנו משחק שנע בין פושר לבין פלילי (אני מדבר אליך, שון גולדברג. מה נסגר עם כמות המסירות הלא מדויקות האלו?), ובשורה התחתונה - סיבכנו (שוב!) משחק פשוט על הנייר מול חדרה החלשה, אבל ידענו גם לצאת מזה בהמון נחישות ואופי. הפנים קדימה.
וכאן, מגיעות מספר מילות תוכחה קשות מאוד לכל הנוגע בצוות הניהולי והמקצועי של מכבי חיפה: לא יכול להיות שאנחנו בתחילת פברואר, ומצבת המגנים של מכבי חיפה נראית כפי שהיא נראית. לא באיוש ולא מבחינה מספרית. חלון העברות שלם עובר ואין פתרונות על האגף. פשוט התנהלות שערורייתית של מכבי חיפה מפתיחת העונה וביתר שאת בחלון הזה ברכש. אחלה שהגיעו שני חלוצים, הגם שאחד מהם היה צריך להיות שחקן ירוק בערך 3 שבועות מוקדם יותר. איפה הדאגה למגנים? איך יכול להיות ששחקן משוחרר, שחקן הרכב, ואנחנו בנויים על אלתורים ופלסטרים כמו איזו להקת ג׳ז של זרוקים.
אוי למי שיבקש במכבי חיפה להיתלות בכל הסיפור עם הקהל כאיזושהי אמתלה לא לחזק את הקבוצה כפי שהיא צריכה. מכבי חיפה חייבת שני מגנים נוספים לאלו שנמצאים אצלה, לכל הפחות אחד, בכדי להפוך את החלון הזה משערורייתי בצורה מוחלטת לסתם חלון רע. ההתנהלות בחלון הזה משדרת מסר רע בכל מה שנוגע לשאפתנות המקצועית ולמיומנות של מי שאמורים לסגור עניין מול שחקנים.
ועכשיו, נדון ברשותכם על ענייני היום הקשים: לאחר הבגידה מחפירה של הפורעים ביום שני השחור, שמענו מגוון הצעות בנוגע למה צריך להיעשות. ההצעות נעות בין הצעות לא טובות (איסור כניסה למשחקי חוץ עבור כלל האוהדים) לבין הצעות מטופשות באופן קולוסאלי (החזרת המשטרה ליציע). הגדילו ועשו כתבים ואנשי תקשורת ברדיו המקומי לאחר המשחק, כשפצחו במופע חנופה מלטף ומביך מול אנשי המשטרה לאחר המשחק, כאילו המשטרה עשתה את תפקידה נאמנה ולא הייתה, למעשה, ממחוללי האירוע.
שלא יובן לא נכון - אותם הפורעים אחראים באופן כמעט בלעדי לחרפה שנחתה עלינו, אבל גם המשטרה, בשורת החלטות שערורייתיות, שפכה מאה ליטר שמן על המדורה ובשורת החלטות הזויה, דאגה להלהיט ולהתסיס את הרוחות לפני המשחק. שלא לדבר על אוזלת היד באיתור האבוקות טרם המשחק, למרות כלל האמצעים הדרקוניים בהם נקטה.
סק. הגיע בזמן (אלן שיבר)
צריך לומר - מכבי חיפה ראויה לעונש על האירועים האלו. הגם שהמועדון עצמו משקיע משאבים עצומים באבטחה ושיטור, זוהי בסופו של דבר אחריותו, גם ברמה התקנונית (אולי כדאי לתקן את הבעיה הזו, אם כבר הזכרנו אותה). מצד שני, פגיעה בלתי פרופורציונלית בקבוצה ובקהל, כמו ההצעות שגלעד ברגמן מעלה עכשיו בכל מקום (איסור קהל חוץ לאורך כל הפלייאוף, לדוגמא), לא זו בלבד שלא תרתיע, לא זו בלבד שתעניש אלפים רבים של אוהדים טובים שלא אשמים בדבר, אלא במידה רבה גם תשרת את אותם פורעים.
מי שזורק אבוקות על הדשא בצורה הזו, מי שמחבל ביודעין - ולא בפעם הראשונה, בקבוצה, מתוך ידיעה ברורה שהדבר יזיק לקבוצה מקצועית, לא מחפש לעזור למכבי חיפה. יתרה מכך - עבור חלק גדול מאותם הפורעים, מלחמה במועדון היא אחת המטרות המוצהרת שלהם, מתוך סל של סיבות שכל אחת מהן טיפשית יותר מקודמתה ולא ראוי אפילו שנזכיר אותן. אל תתנו להם פרס ואל תכניסו אותנו בכפיפה אחת עם כל אלו. תנו עונש, פרופורציונלי והגיוני, לקבוצה, זה מובן, והימנעו מפגיעה של ממש בקהל הירוק, אשר תהפוך את היוצרות ותגרום לפושעים להפוך לקדושים מעונים, אשר "נלחמים את המלחמה של כולנו".
אל תחזירו שוטרים ליציע, אל תחזירו את הגלגל לאחור לפתרונות שלא עבדו ואל תהרסו עוד יותר את אווירת הכדורגל שגם כך חטפה מכה קשה. בסופו של דבר, הקהל הירוק הפגין באופן מאוד ברור את דעתו על אותם האנשים, גם בזמן אמת וגם לאחר מכן. סלידה, הקאה והוקעה. למעשה, אפילו מרבית אנשי היציע הצפוני שרקו בוז וקיללו את אותם הפורעים בזמן אמת. אף אחד מאלו לא ראוי לעונש, הענישה הקולקטיבית היא כלי לא יעיל, שלא הוכיח את עצמו בעבר ולא יעשה זאת בעתיד.
אני לא עשיתי לכם כלום, אל תכללו אותי או אף אוהד מכבי חיפה אמיתי אחר באותה השורה עם האפסים האלו. רוצים להרתיע? רוצים לשים לזה סוף? רק בענישה פרסונלית חמורה, כזו שתוציא את החשק לכל מי שרק ישתעשע ברעיון של לעשות דבר דומה בעתיד. ברגע שאנשים יקחו משכנתא על מנת לשלם את הקנסות והתביעות שיוטלו עליהם, התופעה תצטמצם.
לצד כל הנאמר לעיל, בכל זאת הייתה נקודת אור משמעותית אתמול - כל מי שהגיע אתמול לאצטדיון בנתניה, ובהתחשב בנסיבות, הכמות שהגיעה יפה מאוד, הגיע כשליבו וכל מעייניו נתונים להצלחת הקבוצה ולדחיפתה. גם החבר׳ה מלמעלה דאגו לשיר ולעודד ברגעים ארוכים מאוד במשחק. באופן כללי, למרות התחושה שבוודאי קיימת בקרב הפורעים, המרחק בין עסקים כרגיל ואווירת כדורגל אמיתית ומלאה לבין המצב הנוכחי הוא שני תופים. בתי הקברות מלאים באנשים שחשבו שאין להם תחליף, ובסופו של דבר, יש למכבי חיפה מספיק אוהדים שרופים, שישמחו להרים את האווירה גם בלי לקחת את הקבוצה כבת ערובה בכל פעם שקופץ להם האגו. כן, גם אנשים מתוך הארגונים.
זה היה שבוע נוראי, משחיר נפש. אחד השבועות הקשים שלי כאוהד מכבי חיפה. כל מה שאנחנו מאמינים בו, כל סדרי העולם, עצם מעמדנו כמועדון מפואר בכדורגל הישראלי - כל אלו עמדו למבחן משמעותי, ועוד יעמדו בימים ובשבועות הקרובים. אבל אחרי שאתמול ראיתי כל כך הרבה אנשים שהתשוקה למשחק בוערת בהם, שהאהבה למכבי חיפה ולכל אשר היא מייצגת ממלאת את ליבם, שהגיעו על מנת לומר באופן המפורש ביותר - אין דבר חשוב יותר ממכבי חיפה בעבורנו, אני יודע, לא מאמין, יודע שיהיה בסדר.
אין תרופה טובה יותר למכאובי הלב מניצחון ירוק. בעצם יש - עוד ניצחון ירוק.
יאללה מכבי, תביאו לנו את הדרבי.