עבור צופי הכדורגל האובייקטיביים, ניתן לומר שהמשחק אתמול היה מהנה מאוד. שישה שערים, שני מהפכים, גול שנפסל, אינספור החמצות. מה רע? היות ואני רחוק מלהיות אובייקטיבי בהקשר הזה, מנעד הרגשות שלי מהמשחק אתמול כלל מעט מאוד הנאה, אם בכלל.
נתחיל באווירת הקראת מגילת איכה שהייתה באיצטדיון וחנקה את כל הווייב של סמי עופר (עוד על כך בהמשך הטור). המון אדם דומם ומדוכדך, ששימש תפאורה מושלמת למפח הנפש של המחצית הראשונה.
היכולת של מכבי חיפה במחצית הראשונה העלתה, שוב, בפעם המי יודע כמה העונה, את השאלה "מה הם עשו באימונים השבוע?" לספוג שער כבר בדקה השנייה מכזה בלגאן ברחבה, זה סימפטום לבעיה מקצועית ומנטלית עמוקה מאוד בקבוצה. מן הסתם, גם הדקות שלאחר מכן היו נגועות באותה הפאניקה, באותו חוסר הסדר ובאותו אי השקט, העצבים המיותרים - וההפקרות חסרת הגבולות בהגנה.
הפועל ירושלים חתכה שוב ושוב את ההגנה שלנו ונוסף על שני השערים היו אי אלו מקרי טיילת ברחבה עם סדריק דון שהסתובב אנה ואנה באין מפריע. אבל מה הפלא שזה קורה, כששוב אנחנו בפרק נוסף של חידושים והמצאות מאת ב. בכר, כשהפעם נבחר לתפקיד הקורבן על כנף ימין איתן אזולאי? איזה סדר יכול להיות במשחק עם קשר אחורי יחיד, כשגדי קינדה נוכח-נפקד על ה-10, דיא סבע אמור להיות איכשהו קשר ימני, אבל גם הוא על ה-10, איתן אזולאי כאמור על הכנף כי סיבות כלשהן והשאר לא קשורים לאירוע?
תצוגת האימון של מכבי חיפה העונה היא מהחלשות שראינו מזה שנים רבות, ואני כולל בכך גם את השנים בעשור השחור. ברק בכר, עושה רושם, עסוק יותר בלרצות ולהפיס את דעתם של שחקנים מסוימים (מיד נדבר עליך דין, אל דאגה) מאשר בלעשות את הדבר המתבקש ולשים שחקנים בעמדות שלהם בלי התחכמויות. אפשר לדבר על הבעיות שישנן בסגל, אבל חובתו של בכר להוציא הרבה הרבה יותר מהסגל הקיים. יש לו את הכלים לכך, אם רק יפסיק להתחכם וישים כל שחקן במקום שבו הוא אמור ורגיל לשחק.
מחצית מחפירה, אווירת נכאים, בוז לשחקנים שלנו ובפרט, מקלחת דוחה במיוחד של שריקות בוז רועמות לאיתן אזולאי בירידה לחילוף. הקהל שלנו ידוע כפוגע שחקנים מקצועי בסיטואציות האלו, ובאמת לא ברור לי למה. איתן אזולאי לא יודע ולא יכול לשחק על הכנף, ולא מספיק שנעשה לו העוול הזה, הוא גם צריך לשאת את כל האשמה על כתפיו. פשוט מחפיר, ההתנהגות של הקהל לאזולאי, שעוד יהיה שחקן טוב ויתרום למכבי חיפה בעתיד. אין מקום לשרוק בוז לאף שחקן שרוצה ומשקיע, גם אם הוא לא ביכולת טובה. זה לא עזר בעבר, זה לא יעזור גם עכשיו.
אוהדי חיפה. לא ברור למה הקהל פוגע בשחקנים (אלן שיבר)
לעומתו, מי שנראה שמרוויח די ביושר את המרמור כלפיו הוא דין דוד. לא חשבתי שאכתוב את הדברים האלו על הילד הנהדר הזה, אבל הסיבה שבגללה הוא מתקשה במשחקים לאחרונה היא, ככל הנראה, המשקל העודף בראש מכמות השתן שעלתה לו לשם. גישה נוראית, התנהגות שחצנית ומריבות בלתי פוסקות עם הבלמים, כל אלו בתוספת הפציעה הארוכה והמפוקפקת שלו מביאים לאי שקט הדדי בינו לבין הקהל.
הדרך שבה דין מתנהל על הדשא (וגם מחוצה לו, על פי פרסומים זרים) מול הקולגות שלו לחוד היא ההיפך הגמור מכל מה שידענו והכרנו בו עם השנים. זה כל כך מאכזב וכל כך לא מתאים לו, חבל. עם זאת, אסור לשכוח את התרומה האדירה שלו למכבי חיפה בתקופה שבה הוא נמצא כאן, ואין מקום לבוז הזה, בטח לא אחרי שבישל שער והציג יכולת משופרת במחצית השנייה. זה שלא הולך, ולא הולך, לא אומר שצריך להחריב הכל.
היו גם דברים טובים אתמול - במחצית השנייה, כמובן. הבליץ והשוויון המהיר הוכיחו שיש לקבוצה הזו כדורגל כשנחה עליה הרוח, דיא סבע ורפאלוב הם קלאס אקט, חיות כדורגל חסרות מעצורים, השער הפסול של סק בכלל יצר טירוף מוחלט ביציעים המדוכדכים - אבל בעונה שבה שום דבר לא הולך, ברור שהוא יילקח מאיתנו שניה לאחר מכן. בכל פעם שרק נראה שאנחנו על איזה גל נכון, מגיע שובר גלים כלשהו ומרסק אותנו ארצה. סאחתק הוואר הזה.
הדאון שהיה אחרי השער הזה הוביל, כהרגלנו בעונה זו, לירידת מתח וממנה, כצפוי, לטעות התורנית של סק בכיסוי זוועתי של שחקן הפועל ירושלים ואיכשהו, במקום מהפך מרגש - קיבלנו עוד כאפה.
כאן המקום לציין לטובה את השחקנים שלנו, שלא עזבו את המשחק עד לשנייה האחרונה והשיגו במהירות את השיוויון. זה אולי מה שהכי מתסכל בקבוצה הזו - לא חסר רצון, לא חסר כישרון, כולם רוצים בהצלחת הקבוצה וכולם רוצים להוציא את העגלה מהבוץ. אבל אי אפשר לנצח משחקים כשאתה כל כך חשוף ומופקר בהגנה. דיברנו רבות ובצדק על היעדר החיזוק לכנפיים, עשרות אלפי מילים נשפכו על הרכש והשפעתו (או אי השפעתו) על הקבוצה והכל נכון. אבל הבעיה המרכזית של מכבי חיפה היא מה שהיא מקבלת מהאסים שלה, עוגנים כמו גולדברג וסק שפשוט לא הגיעו לעונה הנוכחית ונראים רע מאוד כבר תקופה ארוכה.
אפשר לדבר, בצדק, על הדלילות באמצע שחושפת אותנו לעוד ועוד התקפות, אבל זה לא תירוץ לקבלת החלטות רעה וכושר באמת נוראי של שני הבלמים הפותחים, בעיקר, שתורמים די בקביעות שער ליריבה בכל משחק.
האמת? אי אפשר להתעלם גם מהבעיטה שהקארמה נותנת לנו בתחת. אנחנו לא עזרנו ולא עוזרים לעצמנו, ומי שמאמין שיהיה בסדר בכל מצב, יגלה עד כמה הוא טועה ממש מהר. מכבי חיפה מתנהלת השנה, ביתר שאת במהלך ינואר, ביהירות ובשחצנות שאין להם שום כיסוי. גם מבחינת הרכש וההימנעות מהבאת מגן שמאלי ו/או ימני (כשהקבוצה משוועת לכך), וגם מבחינת המשבר המתגלגל מול ארגוני האוהדים. האמת שמול האוהדים זה כבר מעבר ליהירות, גם תחושת שיכרון כוח חדשה נכנסה למיקס.
סק. לא הגיע לעונה (אלן שיבר)
עיניכם הרואות - אנחנו 2 מ-9 בשלושת משחקי הבית האחרונים שלנו. הסיבוב השני, לו חיכינו בעיניים כלות בגלל רצף משחקי הבית, הפך להיות סיוט מוחלט. אולי מאזן הבית הגרוע ביותר שלנו בשנים האחרונות, להוציא את עונת הפלייאוף התחתון.
די ברור שכך זה לא יכול להימשך. קבוצה לא יכולה להחזיק, בטח לא מכבי חיפה שבנויה על אנרגיות מהקהל, ללא גוש מעודד. המעורבים בפיאסקו של האבוקות נעצרו. בקרב ארגוני האוהדים ישנו קונצנזוס שמה שקרה שם הוא חציית כל קו אדום אפשרי, ואסור שיקרה שוב. היו לי לא מעט שיחות עם גורמים מתוך ומסביב לארגונים בשבועות האחרונים, ונראה שנפל שם דבר. יתרה מכך - ישנה שעת רצון אמיתית, שבה יוכלו המועדון וארגוני האוהדים לשרטט כללי משחק חדשים ולייצר שקט תעשייתי למשך שנים, בעיקר בכל הנוגע לעניין האבוקות (ובכלל).
אין באמת גוש מעודד אלטרנטיבי, המחשבה שהמועדון יצניח אולטראס חדשים משום מקום לאמצע היציע היא מחשבת שווא נאיבית ומטופשת. מעבר לכך - ארגוני האוהדים האחרים של מכבי חיפה (אתם יודעים על מי אני מדבר) הם, פחות או יותר, הדבר האחרון בעולם שהייתי רוצה שייכנס לוואקום הזה.
חובתה של מכבי חיפה להרים את הכפפה, להיפגש עם ארגוני האוהדים ולפתור את המשבר הזה אחת ולתמיד. המחשבה הזו, שמלווה אותנו כחוט השני לאורך עונת הבלהות הזו, של "יהיה בסדר", היא אם כל חטאת ושורש כל רע. בלי הקהל בכל הכוח מאחורי הקבוצה, המצב יילך ויידרדר, והתוצאות בשטח אינן מקריות. אני קורא לכל המעורבים במכבי חיפה - שבו עם נציגי ארגוני האוהדים, פתרו את המשבר ותחזירו את הרוח לסמי עופר. אין אפשרות אחרת, וחלון ההזדמנויות הזה הולך ומצטמצם. אם טובת המועדון לנגד עיניכם, גלו אחריות, גלו ענווה ורדו מהעץ. עכשיו זה הזמן.
יאללה, מכבי פתח תקווה, שבת ב-15:00. נקווה לשינוי אווירה על הדשא וביציעים, חלאס, נחנקנו.
וכמו תמיד, מעבר להכל - תחזירו את כולם הביתה, אל תעצרו. עד האחרון. זו חובתנו המוסרית והלאומית.
נ.ב.
דולב חזיזה הוא הלב של מכבי חיפה. הוא לא מוותר באף שנייה שהוא על הדשא על שום דבר, הוא אחד מאיתנו. ולכן, ההתנהגות הלא רגועה ואובדן הראש התורני שלו אחת למשחק כל כך מאכזבים. מצפה ממנו שיתעלה לגודל השעה ויבין את האחריות שלו כקפטן ומנהיג בקבוצה הזו. חלאס עם השטויות, דולב.