גם בסטנדרטים אליהם התרגלנו מבני סכנין בשנים האחרונות, השבוע החולף היה סוער במיוחד, כאשר לצד ביטול רבע הגמר נגד בית"ר ירושלים בשל הקושי של הקבוצה למצוא מאבטחים, התעסקו במועדון גם בראיון המזעזע שנחשף של דובר הקבוצה באותה עת, סעיד חסנין, שתמך בארגון הטרור חמאס. מאז, פוטר חסנין מתפקידו ונעצר על ידי משטרת ישראל.
מי שעלה לראיון סוער ב'חמש באוויר' הוא ראש עיריית סכנין ויושב הראש המיתולוגי לשעבר של הקבוצה, מאזן גנאים: "זה לא סוד שבית"ר היא הילד המפונק של הכדורגל הישראלי. המגרש הביתי של סכנין זה עכו, משטרת ישראל אמרה לא, קיבלנו הוראה מלמעלה תעבירו את המשחק לסמי עופר, אז תלכו לשם. אני באופן אישי דיברתי עם ראש עיריית חיפה והוא אמר לי בשום פנים ואופן, ניסינו לדבר לליבו וזה לא עזר".
"אמרו תעבירו לבלומפילד, עשו תקדים שצריך 550 מאבטחים. אם המשחק היה נגד כל קבוצה אחרת ולא בית"ר לא היו מעבירים את המשחק מעכו. מה נולדנו אתמול? בית"ר היא הילד המפונק. ממי קיבל מפכ"ל המשטרה את ההוראה להעביר את המשחק מעכו? אתם יודעים ממי. אתם בתקשורת לא רוצים לדבר את האמת, אתם לא רוצים את סכנין בליגת העל אבל היא תמשיך להיות. אם הייתי במקום אבו יונס לא הייתי מזיז את המשחק מעכו, הייתי אומר להם לשבור את הראש, אבל יש לנו כנראה יושב ראש נחמד מדי".
אלי אוחנה התייחס לאמירות של גנאים: "מה שאתה אומר זאת האמת שלך. סכנין היא הילד הכי מפונק, תראה מקרים העונה הזאת רק סכנין הייתה מעורבת בהם וגם בשנים קודמות. כל הדברים השליליים קורים עם סכנין, מה זה במקרה?
גנאים המשיך: "המגרש שלנו בדוחא מוכן מזמן, אבל פוסלים לנו את המגרש בגלל הגודל של הקרוסלות בכניסה. האמת היא שהיחס שמקבלת בית"ר ירושלים לא מקבלת אף קבוצה, לא סכנין ולא הפועל תל אביב. ראינו שהיה בלאגן גם במשחק של הפועל ת"א אתמול, ראינו את הבלאגן שאוהדי ב"ש עשו נגד סכנין, מה שקרה במשחק של מכבי חיפה. מישהו דיבר?"
הפרשה סביב דובר סכנין שתמך בחמאס: "אני לא רוצה להיגרר למקומות האלה, אנחנו מדברים בתכנית בספורט". בהמשך סירב ראש העיר לגנות את הדברים של סעיד חסנין ואמר "יש בתי משפט, זה לא העניין שלי. מה שקורה במזרח התיכון זה לא טוב לנו ולא לילדים שלנו. אני אמשיך לשרת את העיר בצורה הכי טובה ואוהד של הקבוצה. סכנין תישאר בליגת העל, והמגרש בדוחא מוכן והסיבה היחידה שאנחנו לא משחקים בו זה המפגש נגד בית"ר ירושלים". גנאים ניתק את השיחה כאשר התבקש שוב ושוב לגנות את חסנין.