בערך 25% מהמשחקים בעונה בליגת העל בכדורגל משוחקים במהלך שבת. זה מעלה הרבה שאלות, חלקן פוליטיות, חלקן מוסריות וחלקן כלכליות. השאלה שעניינה אותי ואת שותפי למחקר, אנדיו מוסאו מאוניברסיטת מולדה שבנורבגיה, היא האם יש יותר או פחות קהל במגרשים במשחקי שבת. ועל כך, המחקר העדכני שלנו.
באופן כללי, סוגיית קיום אירועי ספורט בשבתות היא לא סוגייה חדשה. כבר במהלך שנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, היה זה הרב אברהם קוק שנדרש לסוגייה. תחילה הוא אישר לקיים משחקי כדורגל בשבתות ובתנאי, שזה לא יפגע בשמירה על שבת. אך במהרה התברר שלא ניתן לקיים אירועי ספורט בשבת ללא פגיעה כזו ועל כן דרש מהנהלת היישוב הציוני לאסור משחקים בשבת.
בשנת 1934 פרצו אירועים אלימים בעקבות הסוגייה של שמירה על שבת. באותה העת, השופט הבריטי שישב בארץ ישראל פסק בצורה הבאה: "אתם יכולים להיות דתיים על מנת להגיע לגן עדן, אך אין לכם זכות להפריע לאנשים שרוצים להגיע לגיהנום, אפילו אם הדרך לשם עוברת בדרך אלנבי".
בשנת 1947, דוד בן גוריון שלח מכתב לאגודת ישראל על מנת לקבל את תמיכתה בדיונים על הקמת מדינת ישראל. מכתב זה משמש כבסיס לפשרה בין חילונים לדתיים, הידועה כסטטוס קוו בענייני דת ומדינה. לפי סטטוס קוו זה, שבת ישמש כיום מנוחה רשמי (פשרות נוספות קשורות לכשרות, אוטונומיה בחינוך הדתי ובתי משפט רבניים). במשך עשורים, כדורגל הוחרג מההסכם הזה.
בשנים האחרונות, היו כמה מקרים בהם כדורגל בשבת היה תחת סכנה מיידית. כך למשל בשנת 2015, בית המשפט פסק שללא אישור של שר הכלכלה לא ניתן לקיים משחקים בשבת. אך היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה ויינשטיין דחה את הפסיקה תוך טענה שכדורגל צריך להיות משוחק בשבת כחלק מהסטטוס קוו.
כידוע, כדורגל בשבת הוא חלק מהתרבות הישראלית (ע"ע "עוד שבת של כדורגל" בביצועיו של הרצל קביליו). יחד עם זאת, כ- 27% מאוכלוסיית ישראל הם שומרי שבת ועל כן לא יכולים להגיע למשחקים בשבת או אפילו לשחק בשבתות. אינטואיטיבית, זה אומר שכמות הקהל במגרשים צריכה להיות נמוכה יותר. מצד שני, מכיוון שיום שבת הוא יום מנוחה יחיד, זה הופך אותו לנוח מאוד עבור משפחות עם ילדים. ולכן הגיוני לחשוב שכמות הקהל תהיה דווקא גבוהה יותר. על כן, יש כאן שתי השפעות מנוגדות משתי אוכלוסיות שונות. וכאן נכנסת שאלת המחקר הנורא פשוטה שלנו: האם כמות הקהל במשחקים במהלך השבת שונה מכמות הקהל במועדים אחרים.
בית“ר ירושלים. מיעטה לשחק בשבת (דני מרון)
זו אומנם שאלה פשוטה, אבל, כפי שאתם מבינים, בעלת נפיצות גדולה ביותר, עם משמעויות פוליטיות מרחיקות לכת. לראיה, כאשר ביקשנו ממנהלת הליגה לעזור עם הנתונים, הם סירבו אחרי ששמעו את שאלת המחקר שלנו. על כן, נאלצנו לאסוף נתונים ממקורות אחרים.
כמובן, שהשוואה פשוטה בין כמות הקהל במשחקים בשבת מול משחקים לא בשבת היא לא נכונה. זאת משום שלמשל קבוצה כמו בית"ר ירושלים, עם בסיס אוהדים ענק, כמעט ולא משחקת במהלך שבתות (רק חמישה משחקי בית במהלך שבת בין העונות 2012/13 עד 2018/19). לעומתם, הפועל חיפה שיחקה 48 משחקי בית בשבת בתקופה המקבילה. על כן, יש צורך לקחת בחשבון את כל הדברים שיכולים להשפיע על כמות הקהל ועל הסיכוי שהמשחק ישוחק בשבת.
באמידה סטטיסטית שלנו התחשבנו בזהות קבוצת הבית וקבוצת החוץ, את מיקומן בליגה לפני המשחק, את האיצטדיון בו משוחק המשחק, האם מדובר במפגש בין קבוצות ה"גדולות" (מכבי חיפה, מכבי ת"א, הפועל ת"א, בית"ר י-ם, והפועל ב"ש), האם מדובר בפלייאוף ובאיזה פלייאוף, בטמפרטורה, בכמות הגשמים, זהות המאמן, וכו'. ורק כאשר לוקחים בחשבון את כל המשתנים האלה, ניתן לגשת לאמידה סטטיסטית על מנת לענות על שאלת המחקר. בלי ללכת לשיטות מורכבות, רק אומר שמדובר ברגרסיית tobit רבת משתנים, הנהוגה בסוג כזה של אמידה.
התוצאות מאוד ברורות, יש כעשרה אחוזים פחות קהל במשחקים שמשוחקים במהלך שבת. התוצאה מובהקת מאוד מבחינה סטטיסטית. התוצאה הזו לא משתנה בתתי מדגם עם או בלי הקבוצות הגדולות או אם בודקים רק עונה סדירה. יתרה מזאת לקחנו תת מדגם של משחקים ששוחקו ביום שבת (משחקים שהתחילו לפני ואחרי יציאת שבת). גם כאן מצאנו שמשחק שמתחיל במהלך השבת מושך כ-14% פחות קהל בממוצע ממשחק שמתחיל אחרי צאת שבת.
בתת מדגם של משחקי יום שבת מצאנו גם ממצא מאוד מעניין נוסף. אם המשחק מתחיל לפני יציאת שבת, אז לשעת המשחק אין שום משמעות לגבי כמות הקהל. לעומת זאת, אם המשחק מתחיל אחרי יציאת שבת, אז כל דקה נוספת אחרי יציאת שבת, מעלה את כמות הקהל ב-0.5%. במילים אחרות, משחק שמתחיל 60 דקות אחרי יציאת השבת ימשוך כ-30% יותר קהל בממוצע, מאשר המשחק שמתחיל מיד עם יציאת השבת.
אז מה עושים? ובכן, אין לנו יכולת לענות על השאלה האם צריך להגדיל או להקטין את כמות המשחקים בשבת, כי לא מדובר בשאלה כלכלית פשוטה. מה שכן הבנו במהלך עריכת המחקר הוא, שכדורגל ישראלי משמש כדוגמא מצוינת ליחסי גומלין שבריריים בין האוכלוסייה החילונית והדתית. ביחסים אלה, כל אחד מוותר על משהו (דתיים לא יכולים להגיע למשחקים בשבת, חילוניים לא יכולים להשתמש בתחבורה ציבורית בשבת וקבוצות מפסידות הכנסה במשחקים בשבת) על מנת לחיות בשלום ובפיוס האחד עם השני.
אולי בכל זאת לא צריך לשחק בשבת (אלן שיבר)
ולראיה, ההתאחדות לכדורגל מפעילה קבוצות "צו פיוס" בהם בני נוער מסורתיים וחילוניים יכולים לשחק משחקים רשמיים שלא בשבת. זוהי יוזמה מבורכת, שמטרתה להביא לקירוב לבבות ולפיוס בחברה השסועה שלנו. אז למרות הדימוי הרע שנוצר לכדורגל ישראלי, הוא יכול גם לקרב בין אנשים.
אלכס קרומר הוא פרופסור מן המניין לכלכלת ספורט במחלקה לניהול ספורט באוניברסיטת מולדה, שבנורבגיה. תחומי המחקר שלו כוללים את כלכלת ספורט, ספורט אנאליטיקס, כלכלה התנהגותית, תיאוריה של תחרויות וקבלת החלטות. הוא גם משמש כמרצה אורח במגמה לניהול עסקי ספורט באוניברסיטת בן גוריון בקורס בקבלת החלטות בסביבה תחרותית.