אנליזה היא עולם מורכב מאוד שבו ניתן להוציא תובנות בעלות ערך דרך עבודה מתודית על בסיסי נתונים. הסרט מאניבול חשף לעולם בצורה הוליוודית את מה שהפך לשיטפון גדול בהמשך.
אבל הסרט הוא רק סרט. אנליסט טוב ככל שיהיה, לבדו, דרך עבודה קשה ככל שיעשה, לא מסוגל באמת להיות בעל ערך בעולם הספורט הנוכחי, בדגש האמריקאי.
בואו נצא שנייה ונעלה לגובה של 20,000 רגל. הספורט המקצועני באירופה וארה"ב מגלגל מיליארדים. החלטות רכש הן בעלות משקל פיננסי עצום. מועדוני העילית מגלגלים סכומים יוצאי דופן וזה רק עולה. כסף נכנס לספורט כל הזמן דרך עלייה בחוזי שידורים וכניסת בעלי הון והמקצוענות עולה.
בעולם שכזה, מישהו חושב שארגון עם תקציב שכר והחתמות של מאות מיליוני יורו וצפונה יבחר באנליסט בוגר תואר ראשון ללא ניסיון לשבת עם נייר ועיפרון ולחשב חישובים? לא, זה רק בהוליווד וגם האמת היא שמאניבול יצא לאקרנים ב-2011. הספורט העולמי קצת השתנה מאז.
מה שנכנס ורק יגדיל את חלקו, זה כניסה מואצת של הגאונים של העולם לספורט שמפעילים את הכלים הכי מתקדמים שיש. מחלקות איןהאוס ומיקור חוץ של עשרות אנליסטים שיושבים עם כלי חישוב בעוצמה הכי גדולה של המין האנושי על התקופה שבה יש את הכי הרבה דאטה בהיסטוריה של המשחק.
הנקודה היא שגם למתחרה הישיר של כל ארגון ספורט יש את זה ולכן מכונה למכונה, אלגוריתם לאלגוריתם, אין הרבה יתרונות. את המידע הזמין בשוק כולם יודעים לנתח.
על זה העולם חוזר ויחזור בקצב מהיר יותר לשילוב בין הון אנושי ואיכותני למכונות – הספורט במיוחד בארץ מצא לעצמו את המונח אנליסט, אבל זה מונח מטעה. אנליסט שוק הון אינו דומה לאנליזה ספורטיבית וההכשרה הנדרשת, במיוחד בישראל, ממי שעובדים במקצוע אינה עוברת דרך הכשרה גבוהה במדעים מדויקים.
כמו כל אבולוציה – לעשירים יש יתרון מסוים דרך רכישת מנויים ודאטה מתקדמת – גם פה, הפער נסגר.
בסופו של דבר, מצד אחד המידע זמין לכולם, מצד שני לא כל ארגון עובד על אותם KPI ומטרות ולכן מה שמחפש "אנליסט" אחד לא תמיד מקביל למתחרה הישיר.
אבל מה שמעניין במיוחד זו הזליגה המקצועית לתקשורת הרחבה – יש הצפה עצומה במידע סטטיסטי בסיסי ביותר לציבור הרחב. נגיד ככה, יש המון מידע שכל גולש יכול למצוא ברשת על הענף שמעניין אותו, המידע הבאמת מעניין והיכולת להצליב שורה של נתונים מתוך דאטה כמעט אינסופית אינה זמינה לבלוגר האהוב עליכם.
קוז`וך. יודע לתרגם את האנליזה לפעולות על המגרש (אלן שיבר)
כן, זה שיח מאוד נחמד בפודקאסטים על מערכים או ניסיון לשוות לשיחת ברזיה נופך אקדמי. כן, החלוץ החדש שהקבוצה שלך החתימה עושה שער כל 54 דקות כשהוא זקוק לפחות הזדמנויות מהחלוץ של סכנין, נחמד, אבל אנקדוטה.
המידע הבאמת מעניין לא זמין לשיחת הספורט. ניתוח ביצועים אמיתי הוא עבודה סיזיפית שמתחילה מלסנן המון נתוני "זבל" ולמצוא את הנתונים הבאמת חשובים. למי יש זמן לעשות את זה? למי יש זמן וגישה למידע הזה, שוב, לא לחובבנים בתקשורת הספורט – האמירה חובבנים היא פשוט כי המקצוענים עובדים על כלים אחרים במקומות אחרים ואינה נמצאת פה מבלי להעליב איש.
תפקיד תקשורת הספורט היא לבאר את המשחק, להנגיש אותו להמונים, להאיר תובנות, לחבר את הסיפור הרחב לקהל הרחב. שער יתרון אינו תהליך מתמטי שמתחיל בחישוב הסתברות של מערך ונגמר בניצולת הזדמנות של XG או XF או XJ או משהו בסגנון.
הנתונים שמופיעים בתקשורת, כמו מסירות מפתח או מדד הפלוס מינוס הם בעיקר נתונים אנקדוטליים. אין אנליזה בהקראת נתונים, אנליזה היא הדרך שבא אדם מייצר תובנה דרך הצלבה של מספר נתונים לתובנה ייחודית.
אין משמעות ל-9/9/9 ביחס לטריפל דאבל של 10/10/10 ואין דרך מתמטית בעולם להראות תוך עשר דקות של בהייה בדפי הבוקס מה באמת קרה במשחק.
תפקיד התקשורת הוא לייצר ניתוח טוב ככל שאפשר המתבסס גם על תחזיקו חזק – "מראה עיניים", דעתו של פרשן שברזומה שלו יש 10 שנות אימון בוגרים ו-15 שנות משחק טובה לא פחות מאשף המספרים שיודע לתווך את הנתונים מאתר המנהלת לציבור במהירות.
לגיטימי לחשוב שהמאמן כושל, פחות חכם לעשות זאת על בסיס מידע אנליטי לא טוב.
נדמה שהתקשורת והשיח בישראל ברגל ובסל הלך רחוק מדי עם הניסיון להוכיח כי הכל מתמטי ואנליטי. לפעמים, לא נעים להודות, זה השפיץ של הרגל.
אותי כאוהד הפועל מעניין להבין את המשחק טוב יותר, מעניין לשמוע מגוון דעות רחב, מעניין פה ושם לראות את המספרים מספרים סיפור, אבל מה שהכי עושה לי את זה, זה כדור ברשת, גם אם זה הגיע אחרי 0.02XG במהלך שבו נמסרה רק מסירה אחת וגם היא היתה יותר דרדל'ה ממפתח.