לפני שנדון במשחק המטורף של אתמול, בואו נדבר רגע על מר ארז קעתבי, מפקד מחוז חיפה, שהחליט להרוס את האווירה ולהמשיך לאסור כל הכנסת אמצעי עידוד לצפוני, בלי סיבה נראית לעין. מכבי חיפה והארגונים עשו צעדים משמעותיים בכדי לגשר ולפתור את המשבר הנוראי הזה, הגיעו להבנות ועשו מה שהיו צריכים מהצד שלהם. אבל ככל הנראה, האגו של מישהו מסוים חשוב יותר והוא החליט "לנצח" אותם ולהשאיר את היציע בלי גוש עידוד. מזל שלפחות בדקו טוב את אוהדי בית"ר, הא? רק חמש אבוקות הדליקו שם, מה יש לומר - עוד הצלחה מסחררת לגוף שאמון על שמירת הציבור, אבל עושה הכל חוץ מלשמור עלינו.
לאחר המשחק אתמול, השאלה אשר מקננת בראשם של רבים וטובים מאוהדי מכבי חיפה היא: האם יקרה מצב בו נצליח להחזיק ביתרון עד לסיום משחק? מה צריך לקרות בכדי שאשכרה גם ננצח משחקים מול אחת מהגדולות? רבות שאלות בלב אדם, ותשובות אין.
מה יש? עוד פעם ה-3:3 הארור הזה, ינעל דינכ. כבר איבדתי ספירה כמה פעמים סיימנו בתוצאה הזו. אף פעם כמעט לא בצד הטוב שלה... אז כן, צריך לומר בקול גדול וברור: הליקויים במכבי חיפה הם בראש ובראשונה מקצועיים. לא להחזיק מרכז שדה יציב במשך תשעים דקות זה מקצועי, טעויות הגנתיות ועמידה לקויה זה מקצועי, ניצול מצבים של שושה מהאינסטגרם זה מקצועי..
אבל כמה הקבוצה הזו נאחסית, שחורה משחור, זה פשוט אין לתאר. עזבו את זה שלדעת שופטי ישראל, אליבא דאתמול, נגיעה ביד בדרך לבישול שער זה סבבה, אבל זה בסך הכל מצטרף לשחוריותה של הקבוצה לאורך כל השנה. פייר? המצב כזה גרוע, שהשוויון של בית"ר אתמול אפילו לא נכנס לטופ 10 רגעי מפח נפש בעונה זו. זה נראה לי אומר הכל.
זה כדור שלג שהחל עוד בקיץ עם ההדחה לסבאח, והלך ותפח עם כל הפסד, עם כל שמיטת יתרון. תחושת המסוגלות של השחקנים והאמונה בעצמם הלכו והידללו, עד שפשוט התאדו.
כל ההתנהלות של הקבוצה העונה, וכמובן ברק בכר נכלל בתוך הקבוצה בהקשר זה, סביב התרחשויות של יתרון או פיגור, היא הגרועה ביותר שראיתי מימיי במכבי חיפה. כבשנו או ספגנו? מיד יגיע אובדן ראש מוחלט שמוביל או לשוויון, או למהפך של היריבה או לשער יתרון נוסף. זה לא משנה מי היריבה ומה ההרכב שלה. זה קרה גם מול הפועל ירושלים ואשדוד, לא רק מול אריות הליגה.
שוב איבד את הראש (אלן שיבר)
אין בקבוצה הזו טיפה אחת של רוגע, של סדר ושל אופי. אלו שחקנים שכבר לקחו פה אליפויות והיו שותפים לרגעים הכי גדולים, שחקני נבחרות, אבל משהו השנה ברמה הקולקטיבית משובש ואין אף אחד שיודע ויכול להרים את הקבוצה כשמשהו משתבש. או כשמשהו מצליח. אפילו בעונת הפלייאוף התחתון ידענו לנצח חלק מהמשחקים ברוגע, והיה לנו את הרגע הנדיר של חיוך עם הניצחון 3:0 על מכבי ת"א בגביע. העונה הזו, עודנו ממתינים לרגע אחד של שמחה טהורה ומזוקקת, שממש מבושש להגיע.
מכבי חיפה של העונה איכותית מספיק בכדי לספק 35 דקות נהדרות שהיו צריכות להיגמר ביתרון משולש לפחות - אבל היא גם פריכה ושבירה ברמה כל כך בלתי סבירה, שהיא חייבת לא רק לספוג שוויון, אלא גם להוסיף אליו עבירה שטותית ברחבה ופנדל כמעט מיידית. מזל שגם בית"ר לא בדיוק ידועה בהגנתה המבוצרת ותרמה לנו כמעט מיידית שער שוויון מהצד השני. אחלה פנדל של ליאור.
אז כן, גם אתמול ברק בכר תרם לפיאסקו עם החילוף של קני באנסימבה. הגם שקני לא היה טוב אתמול, נראה שאנסימבה לא בעניינים, והשוויון של בית"ר הגיע ישירות ממנו וכיסוי רע מאוד שלו. מצד שני, חילוף אחר שלו, בדמות סברינה, הוציא אותנו מהדקות הרעות של תחילת המחצית השניה והביא לא רק לשער אדיר, אלא גם לסידור של שלושה מצבים. זר אחד מהצמד המושמץ נתן לנו קצת חומר מחשבה והרוויח מעט קרדיט להמשך הפלייאוף, השני נתן לקהל עוד קצת חומר בעירה ועצבים.
אני ממש לא מאלו שקוראים "לעלות עם הנוער", גם כי זו סיסמא פופוליסטית שיש בה אפס תועלת, וגם כי יש עוד הרבה על מה לשחק, אבל שווה בהחלט לנסות ולהכניס לרוטציה את גטאצ׳ו מהנוער על חשבון אנסימבה. הכיוון איתו כבר די ברור, וגם אם ישחק טוב יותר, אי אפשר ולא מתכוונים גם לבנות עליו כזר להמשך, אז כגיבוי לקני, שווה לבדוק את הפרוספקט המעניין מהנוער. מה כבר יקרה? הוא יעשה טעות קריטית שתעלה לנו בשוויון בדקה ה-93?
היו לא מעט נקודות אור מקצועיות אתמול. חצי השעה הראשונה ששוב עצבנה את כולנו (למה הם לא משחקים ככה תמיד?), דיא סבע כרגיל, עלי מוחמד מבליח מדי פעם עם היכולות שלו (ועדיין לא יציב) ובעיקר - הקהל.
השבועות האחרונים היו סיוט לכל מי שהגיע לסמי עופר. אווירת נכאים קשה, תחושת מלחמת הכל בכל, קללות ושריקות בוז לשחקנים שלנו. אתמול? בלי גוש מעודד, היו רגעים שסמי עופר רתח ושצף, נתן למי שצריך היה להרגיש את מה שהוא חושב עליו, חי את המשחק כמו שאנחנו רוצים ואוהבים. רק די עם הבוז המטופש הזה לשחקנים שלנו, זה מגעיל ולא מועיל. עם שובם של הארגונים, ומתישהו בקרוב הם גם ישובו, אם ירצה השם וארז קעתבי, נוכל לחוש שוב את החוויה המלאה של סמי עופר, ואולי גם התוצאות ישתנו בהתאם.
מעבר לזה - משחק על מקום שלישי, עונה שהיא סיוט מתמשך, ארגונים בחוץ - ועדיין, אצטדיון מלא, גם בכיסאות וגם בתשוקה למשחק וברצון לניצחון. יש קבוצות שרצות לאליפות ומותירות כרבבת כיסאות מיותמים, לא רחוק מכאן... בהחלט תעודת כבוד לקהל שלנו, שמבין את השורה התחתונה היטב - אין גארבג׳ טיים. אין משחק שאפשר לזרוק ואין מטרה שאפשר להקל בה ראש. אירופה היא צינור חמצן ולחם חוקו של כל מועדון גדול, ומי שמזלזל בו, מקבל בעיטה בתחת שמהדהדת ושולחת גלי הרס לכל העונה. לפרטים, ניתן לפנות לקיץ 24׳ שלנו.
אוהדי חיפה עם חולצה של השחקן שלא מדברים עליו (אלן שיבר)
כל עוד השחקנים יגיעו לעשות את המקסימום בכל משחק, כמו אתמול, ניתן להם את הגב ואת הקול. זו דרך החיים שלנו, גם בימים פחות טובים כמו אלו.
חדשות טובות נוספות? אנחנו יוצאים לפגרה ונותר עוד משחק אחד פחות לעונה הזוועתית הזו! נותר רק לקוות שעד לסיום העונה הזו גם נצליח אשכרה לנצח משחק שאנחנו מובילים בו מול קבוצה גדולה, ובעיקר, שייגמר כבר, אלוהים תעשה שייגמר.
שיהיה שבוע טוב וירוק לכולם, ונצטרף לקריאתו המרגשת של קית׳ סיגל אתמול - השיבו אלינו את כל אחינו החטופים בעזה עכשיו.
נ.ב. לא, לא דמיינתם. לא דיברתי עליו. לטוב ולרע, האיש היסטוריה מבחינתי.