$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

נולד מחדש

מאז הפריצה הגדולה שלו, נאני נחשב ליורש של רונאלדו. בעוד הקפטן של פורטוגל שבר שיאים, חברו לא הצליח לעמוד בקצב עד שנשכח. ההבטחה קמה לחיים ביורו והחלוץ הפך לשותף מלא במסע לגמר. אם הסלסאו תזכה בתואר, יהיו לו בכך לא פחות אחוזים מ-CR7

אביב בצון   09.07.16 - 19:00
Getting your Trinity Audio player ready...

אנשים אוהבים לערוך השוואות ולהדביק תוויות, במיוחד בעולם הכדורגל. כמה פעמים שמעתם על "מראדונה הבא"? כל נער נמוך עם רגל שמאל ודריבל סביר הוא "מסי החדש", בדיוק כמו שכל קשר אחורי שחום עור הוא "מקאללה 2.0" או שכל ילד מוכשר שזוכה באליפות בברזיל הוא "היורש של פלה". זה נחמד בהתחלה, ובטח עוזר להייפ התקשורתי סביב השחקן, כך שסוכניו יכולים לגזור קופון גדול יותר, אך בדרך כלל, ההשוואה מסתיימת כמעט באותה מהירות בה החלה.

גם לואיס נאני זכה לתווית שכזו, רק שבמקרה שלו התווית נשארה איתו לאורך כל הקריירה, עד היום. עוד כשהיה בן 16, בזמן ששיחק בקבוצת הנוער של ספורטינג ליסבון, הוא הושווה לילד פלא אחר ששרף את המגרש בקבוצה הבוגרת: כריסטיאנו רונאלדו, המבוגר ממנו בשנה סה"כ. לכן כשרונאלדו עבר לאחר עונה אחת בלבד למנצ'סטר יונייטד הגדולה, בספורטינג לא היו מודאגים כל-כך. היורש כבר היה מוכן.

שתי העונות של נאני בקבוצת הבוגרים של ספורטינג היו מוצלחות יותר מהעונה של רונאלדו במדים הירוקים. הוא להטט באגף ימין, כבש תשעה שערים והיה בורג משמעותי בזכייה בגביע הפורטוגלי בעונת 2006/07, לאחר שש שנים ללא תואר אצל "האריות". הוא גם הספיק להופיע לא מעט פעמים במדי הנבחרת הלאומית. במקביל לפריחתו המקצועית של נאני, כריסטיאנו הוביל את מנצ'סטר יונייטד לאליפות ראשונה אחרי שלוש שנים עם 17 שערי ליגה ותואר שחקן השנה באנגליה. בגיל 22 בלבד, לאחר ארבע שנים בשורות השדים האדומים, רונאלדו היה המלך הבלתי מעורער של אולד טראפורד. והרי ידוע שכל מלך צריך יורש.

בקיץ 2007 נאני עבר למנצ'סטר יונייטד תמורת 25 מיליון יורו. ההתחלה הייתה מבטיחה, עם שער בכל אחד ממשחקי ההכנה בקיץ. בשנתיים הראשונות שלו בקבוצה, נאני בעיקר עלה מהספסל, ולמרות שעזר ליונייטד לזכות בליגת האלופות ובשתי אליפויות אנגליה, הוא היה "הצל" של רונאלדו במשך כל התקופה. היה ברור שכל עוד כריסטיאנו נמצא באולד טראפורד, נאני לא יתרומם לגבהים אליהם כולם האמינו שהוא יכול להגיע.

המעבר המתוקשר של כריסטיאנו לריאל מדריד בקיץ 2009 הותיר חור עצום בהתקפת היונייטד. באופן טבעי, אלכס פרגוסון נתן למספר 17 את המושכות באגף, והאמין שבדומה למה שעשה בספורטינג ליסבון, יורש העצר יהפוך למלך בהצלחה. זה התחיל בצורה חלומית, עם שער בדקה העשירית במשחק מגן הקהילה נגד צ'לסי, אך בהמשך המשחק הפורטוגלי פרק את הכתף, יונייטד הפסידה בפנדלים ונאני החמיץ את פתיחת העונה. העונה לא המשיכה בצורה טובה במיוחד, אך הוא סיים אותה בטעם טוב, עם מספר סביר של שערים ובישולים, אך גם עם אובדן אליפות לצ'לסי. היה ברור לכולם שנאני הוא לא רונאלדו, והביקורות באו מכל כיוון.

סר אלכס האמין בנאני למרות הכל, והאריך את חוזהו בארבע שנים נוספות. הכישרון הפורטוגלי, כבר בן 25, החזיר לו בענק בעונה לאחר מכן. נאני כבש עשרה שערים בכל המסגרות והיה אחד הברגים המרכזיים בקבוצה, שהחזירה לעצמה את האליפות והגיעה לגמר ליגת האלופות. הוא היה חלק מנבחרת העונה בליגה האנגלית ונבחר ע"י המועדון לשחקן המצטיין של אותה עונה. גם בעונה לאחר מכן כבש נאני עשרה שערים, כולל שער ניצחון דרמטי מול מנצ'סטר סיטי במשחק מגן הקהילה, אבל נפצע בחודש ינואר לשלושה חודשים וחזר רק במחזורי הסיום של אותה עונה.

מאז אותה עונה, נאני סבל מפציעות חוזרות והתקשה לשמור על כושר משחק רציף. הוא העביר עוד שנתיים כשחקן שולי במועדון. בקיץ 2014, לואי ואן חאל הגיע לאולד טראפורד והחליט שנאני לא מספיק טוב ליונייטד. בגיל 27, בזמן שכריסטיאנו רונאלדו שובר שיא אחר שיא בריאל מדריד, היה ברור שנאני כבר לא יגיע לרמות שציפו ממנו. הוא עבר בהשאלה לקבוצת נעוריו, ספורטינג ליסבון, עזר לה לזכות בגביע הפורטוגלי, ואחרי עונה סבירה חזר למנצ׳סטר אך הוצב ברשימת ההעברות ולבסוף נמכר בחמישה מיליון יורו בלבד לפנרבחצ'ה. המעבר לטורקיה, ששחקנים בדרך כלל עושים בשלהי הקריירה שלהם, סימן את הסוף עבור הכישרון הפורטוגלי. אף על פי שנותרו לו עוד מספר שנים לשחק, היה נראה שהקריירה המקצוענית של מי שבמשך עשר שנים נחשב ליורש של רונאלדו, הגיעה לקיצה מבלי שהשחקן הותיר חותם ממשי.

ואז הגיע יורו 2016. נאני נולד מחדש בצרפת. במשך עשור הוא היה כינור שני לרונאלדו בנבחרת פורטוגל, ולפני הטורניר היו ספקות לגבי שיתופו בהרכב, אך פרננדו סנטוס האמין בו ונאני הוכיח שהוא לא שכח לשחק כדורגל. נאני היה שם לאורך כל הדרך עבור הנבחרת. הוא כבש ב-1:1 מול איסלנד, את השער הראשון ב-3:3 מול הונגריה, הוא מסר את הכדור המכריע שהוביל לשער הניצחון של ריקרדו קווארסמה ב-0:1 בהארכה על קרואטיה בשמינית הגמר, כבש בדו-קרב הפנדלים מול פולין וסידר 0:2 על וויילס בחצי הגמר, שהעלה את הפורטוגלים לגמר, כשבדרך הוא עובר את סף 100 המשחקים במדי הנבחרת הלאומית.

הסלסאו לא הרשימו לאורך כל הטורניר, אבל הווינריות של נאני והיכולת שלו להיות שם ברגע האמת, היא זו שהובילה את פורטוגל מרחק משחק אחד מזכייה באליפות אירופה. פתאום, בגיל 29, הקריירה של נאני חזרה לחיים. הוא חתם בוולנסיה, שמתאימה לו כמו כפפה ליד. בליגה הספרדית הטכנית הוא יוכל לבלוט ולהיות שחקן מוביל, בדיוק כפי שציפו ממנו להיות לאורך כל הקריירה. כריסטיאנו רונאלדו הוא כבר לא יהיה, אבל הוא יכול לשים לרונאלדו את הכתר על הראש במו רגליו ביום ראשון.

דידייה דשאן יודע שכל עוד צרפת תצליח לעצור את רונאלדו, היא תהיה פייבוריטית ברורה לנצח במשחק, כך שכריסטיאנו יקבל ככל הנראה שמירה הדוקה במהלך כל 90 הדקות. התפקיד של נאני יהיה להיכנס לחור שייווצר במרכז ההגנה ולנסות להפתיע את צרפת ואת אירופה כולה, ולהביא תואר בינלאומי ראשון אי פעם לפורטוגל. אז אף אחד כבר לא יכנה את נאני "היורש”, הוא יהיה המלך בזכות עצמו.