בניגוד למרצדס שדנו אודות פיק-אפ במשך שנים ארוכות ובסוף הכשירו אותו בזכות שיתוף הפעולה הנרחב עם רנו-ניסאן, ב.מ.וו לא גיששה בקבוצת הטנדרים הבינונית בצורה רצינית כפי שאולי נרמז מדי פעם מעל דפי הרשת; אמנם לפני קרוב לשנתיים צצו דיווחים אודות טנדר בווארי שעשוי להתחרות בטנדר של מרצדס, אבל ב.מ.וו הזדרזה להפריך את השמועות הללו והסיטה את מוקדי הדיון בחזרה לדגמים העיקריים שלה ובמיוחד ריכזה את מרב תשומת הלב סביב הקרוסאובר המפואר ביותר שייצרה אי פעם, ה-X7.
אז מה בעצם אנחנו רואים בתמונות? ב.מ.וו אכן חתומה על הטנדר שמבוסס חלקית על ה-X7. אבל מי שאחראים על תכנונו, עיצובו והתאמת המכלולים הם המתלמדים של ב.מ.וו בחטיבת הקונספטים בשיתוף פעולה עם מחלקת ההנדסה הטכנולוגית במינכן. הם קיבלו לידם X7 בגרסת טרום ייצור כדי לגבש את הרעיון הסופי, ולדברי ב.מ.וו משך הזמן שנדרש כדי לייצר אותו הוא כ-10 חודשים. המתלמדים יציגו את התוצאה הסופית - אב טיפוס אחד ויחיד בעולם במסגרת אירוע ה-BMW מוטוארד החגיגי שנפתח השבוע ובכלל מוקדש כולו לחובבי הדו-גלגלי של ב.מ.וו ולא תמיד מתחבר לעולם עם ארבעה גלגלים. ואולם במקרה הנדון, הצליחו לגשר בין העולמות.
בוגרי סדרות האדוונצ'ר של ב.מ.וו יצליחו להבחין שהאופנוע שננעל על מפלס הנשיאה של הפיק-אפ הוא לא אחר מאשר ה-F850GS האחרון, ונוכח מידותיו לאופנוע תיור-אדוונצ'ר זו גם הזדמנות להראות עד כמה שימושי הטנדר שלהם בהתחשב בכך שהוא מבוסס על ה-X7 המגודל, שהינו רכב עם שבעה מושבים ובסיס גלגלים של 3 מ'. ב.מ.וו הצליחה לגלח בדיוק מה שהיא צריכה מחלקו האחורי כדי לנצל אותו למגוון של צרכים עם אורך רצפת טעינה בין 1.5 מ' ל-2.0 מ' עם זנב פתוח, ואף הפחיתה 200 קילוגרמים ממשקלו של ה-X7 הבסיסי על ידי שימוש בתרכובות משולבות של עץ-קרבון-פולימר.
לא בדיוק ברור איזה מנוע התקינו בו, מה נשאר או לא בתא הנוסעים ומהם הביצועים, אבל זה לא ממש משנה. ל-ב.מ.וו אין שום כוונה להעביר אותו לייצור סדרתי. מצד שני, שוק הטנדרים זוכה לעדנה מחודשת בשנים האחרונות, אז נשאיר להם מקום להתחרט.