המשטרה פשטה על משפרי מכוניות בחיפה

וידאו: משטרת ישראל

המאמץ מצד משטרת ישראל להילחם במשפרי מכוניות תוך גיוס משאבים כספיים וכוח אדם רב למשימה – נמשך במלוא הקיטור. על הכוונת הפעם: חובבי המוטוריקה באיזור חיפה. לפני מספר ימים ניתנה הפקודה ושוטרי תחנת זבולון, בסיוע של משטרת התנועה הארצית, פשטו על מספר נקודות כינוס בחיפה בהם נתקבל מידע מודיעיני על פורום כלי רכב משופרים. כוחות השיטור פרסו מחסומים בשורה של נקודות ובכלל זה באזור לב המפרץ ומתחם יגור ועל פי הדיווח נרשמו דוחות רבים בגין עבירות של אי תקינות הרכב, ביצוע שינוי מבני בניגוד לתנאי הרישיון, וזאת תוך הורדת 10 כלי רכב 'משופרים" מהדרך.

אחת מהטענות שעלו כנגד משפרי הרכבים באיזור הצפון נובע דווקא מצד התושבים שטוענים כי מידי שישי מופרעת מנוחתם ע"י עשרות צעירים ששועטים ברחובות העיר עם רכבים משופרים תוך יצירת מפגעי רעש מטרידים. לדברי אלון, תושב העיר המצב לא נעים: "אין לי דבר נגד שיפור רכבים, אבל יש לי בהחלט בעיה עם ילדים ערסים שקורעים את הכביש בשישי בערב. הילדים הקטנים שלי מתעוררים, כל הבית על הרגלים רק בגלל שכמה צעירים חיים בסרט של מהיר ועצבני. פתחו להם בשביל זה מסלולים מיוחדים". לדבריו, תושבי השכונה הם שהתלוננו בפני המשטרה על הפגיעה באיכות החיים. "אני מקווה שהפעילות של השוטרים תפסיק את הטירוף הזה".

עונש קולקטיבי
מנגד, טוען  ד' בחור צעיר מאיזור חיפה שמחזיק ברכב משופר, שנכח במפגש: "גם אני נגד לעשות רעש בשישי בערב, אבל במקום שהמשטרה תתפוס את מי שעושה את זה, הם הולכים על הראש של כל משפרי הרכבים. הם מחפשים אותנו חזק, בלי שום קשר לכלום". המבצע האחרון שנערך בחיפה מהווה המשך למגמה של משטרת ישראל להכביד ידיה על קהילת המשפרים. במרוצת השנה החולפת פשטו צוותי משטרה על שורה של מוקדי התכנסות והחרימו עשרות מכוניות. כך למשל, במבצע שנערך לפני כחצי שנה, בירושלים הועמסו לא פחות מ-18 כלי רכב לאתר שבוחני המשטרה איתרו ליקויי בטיחות יסודיים שכללו שינוי במרכב, לרבות הנמכות, שינויי סרנים וצמיגים שאינם תואמים את סוג הרכב. בנוסף, אותרו שיפורים שונים במערכות הפליטה ובמנוע. במבצע נוסף, הפעם באזור כפרי הצפון, הורדו 21  מכוניות, לאחר שהתברר כי עברו מקצה שיפורים, וזאת בניגוד לחוק הלאקוני שאוסר על ביצוע של כל שינוי מבני ברכב.

אין חוק ואין תקנות
לא מעט כתבות פרסמנו בערוץ הספורט על הנושא ובכולן התייחסנו לחוק הדרקוני והמיושן שקיים בישראל על פיו אסור לבצע כל שינוי מבני ברכב. אומנם אין כל מחקר שמצביע על מעורבות יתר של רכבים משופרים בתאונות דרכים, אך מבחינת הרגולטור, וגורמים דומיננטיים נוספים בתחום בטיחות הדרכים כדוגמת ‘אור ירוק’, כל שינוי יכול לפגוע בתקינות הרכב.

ארז קיטה, מנכ"ל העמותה אומר לנו :"התופעה המסוכנת של מרוצי מכוניות בכביש הציבורי כבר גבתה חיים לא פעם ולכן יש להילחם בה ולעקור אותה מן השורש. מרוצי המכוניות נערכים לרוב בעזרת כלי רכב שעברו שיפורים ושינויים במנוע וזאת במטרה להגדיל ולהגביר את מהירות נסיעת כלי הרכב. כל שינוי ברכב שלא באישור משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מהווה עבירה על החוק ולכן אסור לשנות את תצורת הרכב ואסור לבצע שינויים במנוע הרכב או בחלקים האחרים. מעבר לכך שמדובר בעבירה על החוק מדובר גם במעשה שעלול להגדיל את הסיכון לתאונת דרכים, בשל עוצמת המנוע הגבוהה שאיננה מותאמת לשאר החלקים ברכב.

עוד אומר לנו קיטה כי :בזמן חירום מערכות הרכב חייבות להיות תקינות כדי להגן על הנוסעים. כל שינוי שנעשה בניגוד לחוק או בניגוד למה שחברת הרכב קבעה עלול להפר את האיזון ברכב ולמעשה להפוך את הרכב למלכודת מוות עבור נוסעיו. מעבר לכך,  לא תמיד השינויים נעשים על ידי בעלי מקצוע מוסמכים, עם הידע והכלים הנדרשים. החשש הוא שכל פעולה כזאת עלולה לגרום נזק לכלי הרכב ולהוביל לתאונת דרכים. הכביש הציבורי איננו מסלול מרוצים ועל המשטרה לוודא כי נוסעים בו רק כלי רכב בטיחותיים וזאת במטרה למנוע סכנה מיותרת״.

רק בישראל
הבעיה אינה מסתכמת בהורדת הרכב מהכביש או בסנקציות פליליות אחרות אלא זורמת גם מכיוון חברות הביטוח. עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכה, ומבכירי עוה"ד בישראל בתחום זה, מסביר כי לשון פוליסת חובה מחריגה מכיסוי ביטוחי נזק שנגרם בעת שימוש ברכב מנועי למטרות מירוץ בניגוד להוראות חוק הנהיגה הספורטיבית. "לפיכך, היה והנהג בכלי הרכב המבוטח נפצע בנסיבות כאלו, וחברת הביטוח הצליחה להוכיח זאת, היא תסרב לשלם לו פיצויים. כך גם אם התאונה הסתיימה בפציעה של הולך רגל או רוכב אופניים. במקרה כזה הנפגע יאלץ לתבוע את קרנית (קרן שנועדה לפצות נפגעים בנסיבות בהן לא היה ביטוח חובה), אולם לאחר שזו תשלם לו, היא תגיש תביעה כנגד הנהג על מלוא הסכום.

לסיכום מבהיר עו"ד ורשה: "הגישה החד משמעית של מקבלי ההחלטות בישראל כלפי תרבות השיפורים עומדת בסתירה לנעשה בעולם. מדינות מתוקנות רבות, אימצו לעצמן תקינה מסוימת, חלקן מחמירות יותר וחלקן פחות, אך בכולם נקבעו כללים מפורטים באשר לחוקיות הדבר - מי רשאי להתקין את השיפורים ובאילו דרישות עליו לעמוד. ואילו בישראל, על אף העליה הקוואנטית במקצועיות של העוסקים בתחום,– המדיניות הגורפת מכניסה את כל השיפורים והמשפרים תחת מטריית העבריינות. זו טעות שצריך לתקנה".