עדיין לא ברור מתי תצא הכרזה רשמית, אבל הדור הנוכחי של הטווינגו, השלישי בשושלת שהוצג בשנת 2014 ועודכן פעם נוספת בשנת 2019 יהיה האחרון. דברים אלה לא נאמרו בעלמא אלא קיבלו חותמת רשמית על ידי מנכ"ל המותג לוקה די מאיו שציין במסגרת ההתכנות האסטרטגית של רנו כי הטווינגו אכן תעזוב את משפחת רנו בקרוב. "זה מאוד מצער לוותר על רכב מסוג כזה. אבל אלה הם חוקי המשחק החדשים - מכוניות קטנות מצוידות במנועי בערה הולכות ומתפוגגות בגלל תקנות זיהום האוויר".
מאיו, למעשה הדמות הדומיננטית ביותר במסדרונות רנו כיום קושר את הדברים לתקנת יורו-7 שתכנס לתוקפה בשנת 2025, מהלך אקולוגי שיסתום את הגולל על מכוניות עם מנועים קונבציונליים. בתוך זה, הפרידה מהטויינגו אינה מבשרת כמובן על נטישת סגמנט המכוניות העירוניות, שכן כפי שדיווחנו לאחרונה רנו עתידה להחיות את ה-5 המיתולוגית בפרשנות חשמלית, והיא לא תהיה היחידה ככל הידוע.
הטווינגו המקורית, שכונתה לעתים ה"קרפדה" והוצגה לפני 28 שנים צברה לעצמה פופולריות רבה באירופה עם היקף של 2.5 מיליון מכירות. שילוב בין מבנה מיני-MPV מוקטן ועגלגל באורך 3.5 מ' ויחידות הינע חסכוניות (כולל גיר חצי אוטומטי) הפכו אותה לבחירה מועדפת על ידי פריזאים רבים ובערים אירופיות נוספות שהפכו למפוקקות יותר בחלוף השנים.
הדור האחרון שווק בישראל לפני 4 שנים בתום העדרות ממושכת. הוא שיקף תפישה טכנולוגית שונה לחלוטין מהדור הראשון ובמידות צנועות, תוצאה של הקרבת מרווח הפנים לטובת עיצוב וקצת כושר המצאה שלא עלה יפה בסופו של דבר. גולת הכותרת הייתה מעבר למנוע המותקן מאחור על בסיס רצפה משותפת לסמארט. הרכב צויד במנוע 0.9 ל' טורבו ו-1.0 ל' עם 90 ו-70 כ"ס בהתאמה בחיבור אל תיבה רובוטית דו-מצמדית 6-מהירויות או ידנית 5-מהירויות על הנעה אחורית. הביצועים היו פושרים למדיי והמחיר המעט גבוה לדעת רבים לא תרם להפצה נרחבת, עד שהוחלט להסיר אותה מפרופיל הדגמים בשנה הקודמת.