חלק גדול משפע המערכות אליהן התוודענו ברכב הפרטי נבעו בפיתוחים צבאיים. ענף הרכב הושפע, ועדיין מושפע מהאמצעים של הכוחות החמושים, בין אם אלה תרומת ארה"ב, גרמניה, צרפת, בריטניה או סין. אפשר למנות כיום אינספור רכיבים שהוסבו לשימוש במכונית ועובדים ברקע בגלוי או באופן מוסתר: מערכות רדאר ולידאר, ניווט GPS שהומצא ב-1960, הגדשת טורבו (פיתוח צרפתי מ-1905 שיושם ב-1915 על ידי חברת 'רנו' עבור מטוסי קרב), מערכת ABS שפותחה בצרפת ב-1929, מחשבים שונים ומערכות ייצוב וטייס אוטומטי שנלמדו על ידי בעלות הברית בשנות ה-40 בזכות טיל הבלהות של אירופה, ה-V2.
מערכת ראייה לילה נוצרה גם היא עבור שימוש צבאי. מדובר בפטנט שנדון לראשונה בשנת 1928 במסגרת חימוש של מעגלי הגנה, פרטיים או ממוסדים. חתומים עליה שני הולנדים בשם הולסט ודה בור שהגו רעיון לסליל מגביר תמונה של חברת 'פיליפס' שישבה בזמנו באינדהובן (המטה העיקרי הועתק ב-1997 לאמסטרדם). המטרה בכל אופן הייתה די פשוטה ותכליתית: הגברת האור החלש על ידי שימוש באינפרא אדום, קרינה שהתגלתה בניסוי מעבדה כמעט 130 שנה לפני כן. טכנולוגיית אינפרא אדום יכולה ללכוד את קרינת החום הנפלטת על ידי עצמים ולהמיר אותה לתמונה גלויה. הצבא הגרמני מיהר לגייס את המערכת הזו בסוף שנות ה-30 בצל עליית המפלגה הנאצית, ואת הבכורה שלה ברכב מנועי עשתה ב-1944 על סיפונו של טנק פנת'ר. היו גם גרסאות חי"ר של המערכת שהורכבו על כלי נשק קלים אבל הסוללות הכבידו מאוד על תנועת החיילים.
מכוניות פרטיות
ביום בהיר אחד בסוף שנות ה-90, טכנולוגיית ראיית לילה אומצה על ידי תעשיית האוטומוטיב. יצרנית הרכב הראשונה בעולם שהחליטה לממש אותה הייתה קדילאק. משנת 2000, ה- DeVille הייתה משווקת עם 'ראיית לילה', בה מוקרנת תמונה של מצלמת אינפרא אדום על גבי השמשה הקדמית. בשנה הראשונה כמעט 7,000 מכוניות מצוידות במערכת כזו, אך התלהבות הציבור הולכת ופוחתת. בשנת 2004, ניתן היה לרכוש אותה כאופציה תמורת 2,400 דולר, אולם גם במחיר זה ועל אף התדמית הפירוטכנית שלה, לא היו הרבה מתעניינים.
בין לבין, טויוטה משיקה את מערכת ה-Night view שלה ב-2002 בקרביים של טויוטה לנדקרוזר ולקסוס LX 470 הקשורים אחד בשני כידוע. פה כבר הוטמעה מערכת אקטיבית שמשתמשת במקרני אינפרא אדום ובמצלמה הלוכדת את הקרינה המשתקפת מהדרך ומשדרת אותה לשמשה הקדמית. בשנת 2008 המערכת תורחב בלקסוס והולכי רגל יודגשו על התצוגה כחלק ממעטפת ההגנה. מרצדס תחשוף בשנת 2005 מערכת דומה לזו של טויוטה רק ללא תצוגה עלית, אלא עם מסך LCD בלוח המחוונים. במרצדס S קלאס שהוצגה בשנת 2013 המערכת אף מזהה בעלי חיים, ואלה אף מקבלים איתות מהפנסים לזוז מהדרך.
מערכת ראיית לילה ב-DS7 קרוסבק
מגבלות
היתרון הבטיחותי של ראיית לילה הוכח כאפקטיבי באזורים מוכי עלטה, בדרכים צדדיות של עיירות קטנות או שטחים חקלאיים בארה"ב ובאירופה, שם תשתית החשמל לא מניבה את התאורה הנדרשת בכבישים ועלולות להתרחש תאונות רבות. מחקרים שבוצעו באמריקה מצאו כי 75% מהתאונות הקטלניות עם הולכי רגל ובעלי חיים דווחו אחרי רדת החשכה ועל כן מערכות אלה, שמצליחות לתרגם חושך לאור עד מרחק של 300 מטרים קדימה, הצילו את חייהם של אלפי בני אדם. חסרונות? היא לא מושלמת. כאשר תנאי מזג האוויר מסתבכים, כמו למשל בגשם כבד, ערפל או שלג, נערם מיסוך כבד על לכידת התמונה והיא מנוטרלת כמעט לגמרי.
במבט כולל על השוק, ראית לילה מותקנת כיום במכוניות יוקרה בקצה העליון של טווח המחירים: אאודי, מרצדס, רולס רויס, בנטלי, קאדילאק, ג'נסיס, ב.מ.וו ועוד, שאף נהנות מהבידול הטכנולוגי הזה בהיבט הדימוי והפרסטיג'ה החיצונית. הספקית הגדולה ביותר של טכנולוגיית Night vision בעולם היא חברת 'אוטוליב' השוודית שמגלגלת בסביבות 10 מיליארד יורו בשנה, והיא גם זו שהצליחה בשנים האחרונות לכווץ אותה כלכלית בשיעור חד (עד 50% מערכה המקורי) ,ולכן חווינו זליגה סמלית גם אל מכוניות במחיר לא דמיוני: פולקסווגן טוארג החל ב-2019, ה-DS7 קרוסבק, פיג'ו 508, פיג'ו 3008 ו-5008 ברמות האבזור הגבוהות (GT) ועוד מספר מצומצם של דגמים פזורים שלא בהכרח קשורים לקהילת הפרמיום.
מרצדס S קלאס 400 הייבריד שנת 2009
כסף
עלות המערכת נאמדת בכמה אלפי יורו/דולרים בכל רכב - ולכל מותג השיקולים האסטרטגיים שלו לגבי הקיום שלה כחלק מהמפרט. אולם בגלל שיצרני הפרמיום רוצים למקסם רווחים, הם מסרבים להפריד אותה מהחבילות היקרות ביותר בהיצע, ולכן היא עדיין מתהדרת במעין הילה אולטרא-מתוחכמת ששמורה רק למי שמוכן להפרד מסכומים מופרזים.
במצב הנוכחי איפוא, רוב יצרני הרכב העממים (גם) בישראל מציעים פתרונות תאורה טובים ברמות הגימור הגבוהות. השיטה הנפוצה ביותר היא תאורה אדפטיבית משתנה (או מסתגלת) בהתאם לתנאי הכביש שמגבירה או מחלישה את עוצמת הפנסים בדרכים חשוכות ומסוכנות ואף מונעת סינוור. גם ברכבי יוקרה מעדיפים שימוש בתאורה קדמית מתקדמת מבוססת לייזר למשל על פני ראיית לילה כמעט באופן גורף. אי לכך, סבירות נמוכה לכך שראית לילה תבצע פתאום קפיצה למכונית הצמודה ממקום העבודה.