כל חששותיי לגבי מה שיקרה במונקו עד למירוץ התממשו ולכן נתתי רק 10% סיכוי למירוץ מעניין, איזה כיף שהכל קרה הפוך! נכון שבסופו של יום, המילטון ניצח עוד נצחון עבורו ועבור מרצדס, אבל הפעם הוא עבד קשה עבורו ואפילו נהנה ממזל לא קטן. העיקר שאנחנו נהננו ממירוץ מותח ככל שהדבר אפשרי במונקו.
שארל לקלר היה זרע הפורענות במירוץ. הכל התחיל עם הטעות המתבקשת של פרארי, שכמובן הימרו בדירוג מתי שאסור להמר וגרמו ללקלר לעוף כבר ב Q1. שארל זינק למירוץ במצב רוח וטקטיקה שפשוט לא ברי קיימא שם, אבל במונקו מספיק נהג פרוע אחד בכדי להפוך את התהלוכה למשהו מרתק בהרבה. לקלר הרוויח כבר בזינוק כאשר לא נענש על חיתוך הפנייה הראשונה, ואז ביצע שתי עקיפות די מדהימות (אך גם אלימות). מדובר כבר ב 200% יותר עקיפות תחרותיות מהממוצע, אבל זה לא הספיק לו ובניסיון השלישי על הולקנברג, המזל הסתיים. עדיין, למשך כמה הקפות הגעגועים השתלטו...
בכל אופן, מכונית הבטיחות שיצאה בכדי לאפשר לנקות את הבלגן שהשאיר לקלר, הייתה קצת מוקדם מהמתוכנן על ידי המובילים מבחינת העצירה היחידה לצמיגים שתכננו. צריך לזכור שהתחזית המעודכנת (בניגוד למה שפרסמתי) הזהירה מגשם במהלך המירוץ, כך שההכרעה על האם לקחת את צמיגי המידיום או ההארד, לא הייתה פשוטה כפי שזה היה נראה. כמו כן, מרצדס היו במצב של 1 – 2 על המסלול ונראה שהם התרכזו בביצוע הטריק שבו המילטון שועט לפיטס במהירות בעוד בוטאס מעכב מאחוריו, וכך שניהם יכולים לעצור האחד אחרי השני מבלי לאבד את המיקום הכה קריטי במונקו. בכל אופן מרצדס הלכו על המידיום בניגוד לרדבול ולפרארי, אבל החלפת הצמיגים של ורסטאפן הייתה מהירה במיוחד ורדבול שחררו אותו ממש אל תוך בוטאס. הימור שזה יצליח ולא יענשו. ההימור של רד בול נכשל ואילו ההימור של מרצדס צלח.
חייבים לתת להמילטון את הקרדיט על ניהול הצמיגים המעולה. אולי זה מעצבן לשמוע נהג מתבכיין בקשר על הצמיגים, אבל ייתכן וזה היה באמת חלק מניסיון לגרום לאחרים להאמין שהוא חייב להחליף ובכל מקרה, הנהיגה היא הקובעת ובה המילטון הצליח להשאיר מספיק חיים בצמיגים (ובמיוחד בצמיג הקדמי שמאלי) בכדי שורסטאפן לא יוכל לבצע עקיפה עם סיכוי גבוה. מונקו מאפשרת למוביל להיות איטי בכשתי שניות להקפה ועדיין שלא יוכלו לעקוף אותו. ורסטאפן מצידו היה על מוד מנוע לא אידאלי, ששכח לשנות בפיטס תחת לחץ ושלא יכול היה לשנות תוך נסיעה. כל זה וכמובן מזל של אלופים, עזרו להמילטון לשרוד את המגע שנוצר בין ורסטאפן לבינו בכניסה לשיקיין שאחרי המנהרה.
לשלושה נהגים מגיע ציון לשבח על המירוץ. להמילטון ולוורסטאפן כמובן, אך גם לקרלוס סאיינז! פספסתי את העקיפה של המירוץ בפניית מאסנה בזינוק. צריך לראות את זה כמה פעמים! אין שם עקיפות. בטח ובטח לא מהקו החיצוני שלמעשה לא קיים בכלל… עדיין, חייבים לתת את הפרס להמילטון, שלא רק הצליח לשלוט במירוץ, אלא בעיקר, הוציא מעצמו ומהמכונית את הכל בדירוג ובמונקו זה מכריע.
ניתן היה לראות בראיונות אחרי המירוץ את המכה שבוטאס קיבל במונקו. הוא באמת נוהג נפלא השנה ובוודאי שהגיע לו לסיים במונקו לפחות שני, אבל זה בדיוק גודל האתגר שעומד לפניו בכדי לנצח את הנהג הטוב ביותר במכונית זהה. אין איפה להתחבא, במיוחד כשמגע במהירות נמוכה בפיטס גורם לו לפנצר אבל מגע תחת בלימה בניסיון עקיפה לא גורם להמילטון לדבר.
פטל ופרארי יכולים לנשום לרווחה שיצאו ממונקו עם תוצאה טובה יותר מהצפוי. למעשה, עם קצת מזל או פחות מזל להמילטון, הם עוד היו מנצחים במירוץ הכי פחות תחרותי שלהם מאז אוסטרליה. מה שקרה עם לקלר בדירוג לא יכול לחזור שנית. זו באמת הייתה טעות גסה בשיקול הרווח מול הסכנה. מעבר לזה, ברור שפרארי עומדים בפני הכרעה אסטרטגית מהמדרגה הראשונה: לנסות להציל משהו מהעונה הזו בהשקעה אדירה על חשבון שנה הבאה או להוריד את הראש ולעבור להתרכז בפיתוחים לשנה הבאה ולסבול את הבושות השנה. אני לא בטוח שפרארי יכולים להרשות לעצמם בושות. זה קרה הרבה בעבר, אבל יש לזה גם מחירים אישיים לבעלי התפקידים שלא לדבר על מה זה אומר על פטל מול לקלר בשנה הבאה.
אחרי המירוץ, במקום לסיים במהירות את הכתבה הזו, נקלעתי לויכוח לגבי הביצועים של פייר גאזלי. לכאורה הוא סיים חמישי אחרי בן קבוצתו המהולל ונשמעו טענות שזה מוכיח שהוא נותן עונה טובה בהתחשב בכך שרדבול מפוקסים על ורסטאפן לחלוטין. אני חושב אחרת לגמרי. היו לי ציפיות גבוהות מגאזלי. אני מודה לחלוטין שהמצב ברד בול קשה בשבילו מאד, אבל מצד שני, מצפים ממנו למעט והלחץ לתוצאות על ורסטאפן. עדיין, מקס מעלים את פייר כאילו אינו קיים או כמו שכתבתי בויכוח: לא רואה אותו במראות אפילו. מעניין מה דעתכם?
טורו רוסו לא אכזבו
מקלארן וסאיינז יוצאים ממונקו מרוצים ביותר, אבל לנדו נוריס הרבה פחות. מצד שני זו מונקו ובקלות פוטנציאל גדול מתמסמס לסיום בלי נקודות, במיוחד לנהג שנה ראשונה. טורו רוסו יוצאים עוד יותר מאושרים, כאשר שוב שני הנהגים שלהם נותנים סוף שבוע שלם מרשים ומסיימים בנקודות. איפה הם ואיפה רנו עם שני נהגיה המעולים? ריקארדו הצליח להוציא את המקום העשירי, אבל מצבם גרוע אפילו משל פרארי. איזו אכזבה!
נשארנו עם האס שהצליחו להוציא משהו ממונקו באדיבות גרוז׳ן וזאת בניגוד לאלפא ובמיוחד רייסינג פוינט, שסבלו לאורך כל הסופש. כמה סבלו? גורג ראסל בויליאמס סיים לפני סטרול והנהגים של אלפא! זו הגדרה חדשה לסבל. או לבושה.
נתראה במפגש של קנדה!