פורמולה 1: חגיגות האליפות השישית של המילטון

זהו! מרצדס נצחו השנה לא רק על המסלול אלא גם רשמית, אבל האוהדים של הקבוצה הגרמנית-בריטית ושל לואיס המילטון לא יכולים לבקש מסלול שמבטיח את העליונות של החיצים הכסופים, יותר מסילברסטון. לא מדובר רק בדרייב המיוחד שהמירוץ הביתי של המילטון ואלפי אוהדיו המשולהבים יקנו לו, אלא שמאפייני תוואי המסלול עצמו דורשים את החוזקות של מכונית המרצדס.

המסלול בסילברסטון עבר יותר שינויים מהותיים מכל מסלול אחר וקשה לזהות את תוואי המסלול המקורי ממירוץ הפורמולה 1 הראשון ב 1950. חרף זאת, מאפייני המסלול נותרו שילוב בין רצפים של פניות מהירות לישורות די ארוכות ומכאן שהדגש הינו על מכונית שמסוגלת לייצר את ההצמדה האווירודינמית הגבוהה הדרושה לפניות במחיר הנמוך ביותר האפשרי מבחינת הגרר בישורות ויכולת לשמור על הצמיגים, ש״נטחנים״ קשות תחת עומסי הצד הקשים ביותר באליפות.

בשנה שעברה פרארי הגיעו במצב החזק ביותר שלהם ביחס למרצדס ואכן התפתח מירוץ צמוד ולא צפוי. רדבול סבלו ממחסור בכוח, למרות שורסטאפן כיכב במאבק סוער מול הפרארי של רייקונן המוענש. המסלול בסילברסטון חשף את עליונות הכוח של מרצדס ופרארי משום שההצמדה הגבוהה הנדרשת לפניות גובה מחיר בישורות.

השנה מרצדס מגיעים עם מכונית דומיננטית, שכאילו תוכננה למסלול בסילברסטון. למרצדס יש את יכולת הפנייה הטובה ביותר, אפילו ביחס לרד בול, גם בפניות האיטיות (ייתכן שמדובר במערכת מתלים קדמית שבמשותף עם הכנף הקדמית ויתר האביזרים האווירודינמיים, מייצרת יותר הצמדה בחזית תחת הפניית הגה גדולה) וגם בפניות המהירות ובמקביל נהנית מהרבה כוח ויחסית מעט גרר (הודות לתכנון עם Rake נמוך).

בחום הנדיר של אוסטריה נחשפה המגבלה התכנונית של הקירור של מרצדס והמכוניות היו מוגבלות במירוץ, אבל למרות שמזג האוויר בסילברסטון צפוי להיות חם, הוא לא אמור להגיע לשיאים של אוסטריה. נהפוך הוא, לא זכור לי סופ״ש בסילברסטון שלא כלל גשם במהלכו.

פירלי מביאה לסילברסטון את שלושת התרכובות הקשות ביותר שלה. התרכובת הרכה הינה הסופט של שנה שעברה, תרכובת הביניים היא המידיום של שנה שעברה והקשה היא ההארד. אם באוסטריה הצמיגים הכריעו את המירוץ לטובת ורסטאפן, הרי שבסילברסטון הכוחות הצידיים מהגבוהים באליפות יחד עם פני מסלול ״משייפים״ לא יאפשרו כנראה שימוש ארוך בצמיגים הרכים ושלושת הקבוצות הגדולות תנסנה בוודאי לעבור את Q2 על צמיגי המידיום. קשה להאמין שפרארי ינסו שוב את ההימור מאוסטריה על הרכים. כל הנהגים ירצו לשמור בצד סט צמיגים רכים או ביניים למקרה של מכונית בטיחות לקראת סוף המירוץ.

הצלחה של בוטאס לנצח בבריטניה את המילטון עשויה לפתוח במשהו את מירוץ האליפות, לפחות בהיבט הבטחון העצמי של שני הנהגים. קשה לי מאד לראות את זה קורה בנסיבות רגילות. המילטון מוציא מעצמו יותר מהרגיל במירוץ הביתי והוא נמצא כרגע בפורמה פיזית ונפשית אולי הטובה ביותר בקריירה. מבחינת לואיס קיים רק האיום של בוטאס וזה עוד יותר מקשה על ולטרי להפתיע.

פרארי ינסו לא ליפול אל מאחורי רד בול (לפחות של ורסטאפן) משום שייתכן שהם פשוט לא מסוגלים לייצר את ההצמדה האווירודינמית הדרושה. זכור לי שבשנה הראשונה לחזרת פורשה לאליפות ה WEC המכונית שלהם ניסתה רעיון דומה לפרארי של פחות הצמדה לטובת מהירות בישורת ותצרוכת דלק עדיפה ביחס למכוניות של אאודי. בדירוג בסילברסטון התוצאות היו קרובות, אבל במירוץ עצמו אאודי ברחו. פרארי מצויים במצב גרוע עוד יותר. גם בדירוג הם יהיו בבעיה ובוודאי במירוץ. האליפות היא עניין אבוד לפרארי, אבל היכולת למצא את הסיבה להבדל בין התכנון לתוצאות בשטח קריטית גם עבור שנה הבאה ולכן פרארי ירצו לראות שהם יודעים מה הבעיה/ות וכיצד לפתור אותן.

הקבוצה שעשויה להדאיג את שלושת הגדולות הינה מקלארן. זהו המירוץ הביתי שלהם ושל נוריס והם יעשו כל מאמץ לעקוץ את הגדולים. במירוצים האחרונים הם הוכיחו שמצאו את הביצועים בפניות ובישורות בצורה מאוזנת ותחרותית. הם לא מככבים רק בדירוג ואז סובלים במירוץ. החבילה של מקלארן שלמה ומעניין מה היו מצליחים לעשות עם מנוע מרצדס…

שתי קבוצות עם בעיות גדולות שחייבות להביא תוצאות בסילברסטון הן רנו והאס. לשתיהן יש בעיות לא מובנות אך גם פוטנציאל ומכאן התסכול האדיר בהן. אצל האס המסתורין הוא עם הצמיגים. הם מצליחים להיות תחרותיים בדירוג בדרך כלל אבל הופכים לבדיחה במירוץ. אצל רנו הבעיה פחות ברורה. ריקארדו טען שהם עשו ניסויים עם המכונית של כיוונונים שונים זה מזה קיצונית ועדיין נתקלו בדיוק באותן בעיות, מה שמעלה השערה שישנה בעיה תכנונית בסיסית לא מזוהה.

קבוצות אחרות שעשויות לככב הינן טורו רוסו ואלפא רומיאו. לטורו רוסו יש מכונית שהיא תחרותית במרכז הגריד בכל תחום וזה עשוי לתת להם יתרון בסילברסטון בגלל הדרישות השונות. לאלפא יש מכונית שסובלת ממחסור בהצמדה אווירודינמית, אך מסוגלת לפצות על כך עם מהירות בישורות (באופן לא מפתיע בדומה לפרארי). השאלה היא האם ימצאו באלפא את הכיוונון הנכון למכונית עבור הדירוג והמירוץ.

מאחור ינסו נהגי ויליאמס להפתיע את המתקשים. השבוע פורסמה כתבה באוטוספורט על כיצד מנסים בויליאמס לחזור לתחרותיות. מילים כמו חול אבל אין מה לאכול. ויליאמס, כמו מקלארן, הן מרכיב חשוב ביותר בפורמולה 1 ואינני רואה תחליף לחלוקה שיוויונית של הכסף יחד עם מגבלת תקציב לכל הקבוצות.

החדשות האחרונות הטובות הינן שהמסלול בסילברסטון חתם על הארכת חוזה עם הפורמולה 1 לעוד חמש שנים. זהו אחד מהמסלולים הטובים, מרתקים והיסטוריים שמהווים חלק חשוב במהות של הפורמולה 1, בדומה לקבוצות המתחרות. תנאי החוזה חסויים, אבל הנסיבות מסביב מראות שליברטי מכירה בחשיבות של מסלולים כאלה וכנראה מאפשרת תנאים יותר טובים מאשר הנהלת הפורמולה 1 בעבר שהסתכלה רק על הכסף.