לוותיקי הרינג יש אמרה שברגע שהנהג מזלזל במסלול, הרינג יזכיר לו בנשיכה. תאונות קשות יכולות לקרות בכל מקום, אבל הכבוד ההולך ופוחת לרצף הפניות של או-רוז׳ – ראדיו הוא סימפטום של הבטיחות המשופרת בפורמולות השונות יחד עם הביצועים ההולכים ועולים. אז הנהגים מתרגלים והרצף הזה הופך לעוד פנייה במסלול שבה מקסימום יוצאים לשטח מילוט סלול. עד לשינוי שטחי המילוט שם בתחילת שנות האלפיים, לא היו נסיונות עקיפה באו-רוז׳ - ראדיו. הניסיון המפורסם היחיד הסתיים במוות של סטפן בלוף ונהגים קלטו. ישבתי בראדיו ב2001, לאחר הרחבת וסלילת שטחי המילוט, וכבר אז היה ניתן לראות שלפחות הפורשה 911 פשוט ישרו את החלק השני והעליון של הראדיו על אבני השפה החדשות ואפילו שטחי המילוט אחריהן. נהגי הפורמולות ראו כי טוב והמקום הפך ל״Easily flat out״. והשלב הבא היה עקיפות בתוכו, ראו את וובר על אלונסו ב 2011.
אני לחלוטין מאמין שספורט מוטורי הוא ספורט אקסטרים, דהיינו, כמו צניחה חופשית או טיפוס הרים, המשתתף חושף את עצמו לסכנות אינרהנטיות לספורט עצמו. כמובן שיש לעשות כל מאמץ בכדי לשפר את הבטיחות, אבל אני מאמין שאלמנט הסכנה הוא חשוב לספורט ולא משהו שיש להעלים לחלוטין. כלומר, אני מעדיף לנהוג על מכונית ברינג האמיתי מאשר לעשות זאת בסימולטור הטוב ביותר. החוויה שונה. באותה מידה אני מעדיף לצפות במירוץ אמיתי בספא מאשר בתחרות און ליין, טובה ככל שתהיה. האיזון איפה הבטיחות מסתיימת, אינו ברור ולרב הבטיחות חשובה יותר, אבל לא באופן מוחלט, מה עוד שהשיפור עצמו בבטיחות מייצר חד משמעית סכנות חדשות כאשר הנהגים מתרגלים אליו ומתייחסים למירוץ כמשחק במריו קארט (תראו את המירוצים בפורמולה E).
מבחינת מה ניתן לעשות בטיחותית בקשר לתאונה הקטלנית, הרי שהתאונה קרתה בהקפה השנייה כאשר כל המכוניות היו עדיין קרובות. ג׳וליאנו אלזי איבד את המכונית בפנייה ימינה בראדיו והובר שהיה צמוד מאחוריו, פגע בו מאחור, עף לקיר הבטיחות מימין וחזר לרוחב שטח המילוט לכיוון קו המירוץ. בנקודה הזו המכוניות יוצאות מהפנייה שמאלה בראדיו בקצה העלייה והן מתרוממות ונהיות קלות ולכן הנהגים לא רואים טוב מה קורה מלפנים וגם יכולת הניהוג והבלימה שלהם מוגבלת מאד ובל נשכח שהם גם עולים שם על אבני השפה. בקיצור המכונית הבאה של קוראה פגעה מהצד בקוקפיט של הובר במהירות שאני מעריך לפחות מאתיים קמ״ש. זו פגיעה שאני לא חושב שטכנולוגית יש כיום איך להפוך לברת הישרדות פשוט בגלל המגבלות של הגוף האנושי ושל רוחב המכוניות. העובדה היא שקוראה שרד את הפגיעה החזיתית מבחינתו. הדבר היחיד שניתן לעשות באופן מיידי באו-רוז׳ – ראדיו, הוא לקבוע מפורשות שעליה עם 4 הגלגלים על אבני השפה בקצה העלייה תחשב ליציאה מהמסלול ותעלה בעונש של תוספת זמן כבר מהחריגה הראשונה. כך המכוניות שם תהיינה איטיות יותר כפי שהיה בעבר, בזמן ששטחי המילוט המשופרים יעזרו באמת בשעת צרה.
והיה גם סוף שבוע מיוחד בספא. מיוחד של שום שבמהירות להקפה אחת פרארי השאירו אבק לקבוצות האחרות, כולל מרצדס. לא זכור לי פער כזה לרעת מרצדס מאז תחילת עידן הטורבו ההיברידי ב 2014, אבל עם כל הכבוד לכוח המפורסם שיש לפרארי כיום, למעשה מה שקרה פה הוא כישלון תכנוני של פרארי. המהנדסים תכננו את המכונית עם מעט מדי הצמדה בשביל רב המסלולים, אבל אותו תכנון מקנה תכונות נפלאות למסלולים המהירים כגון ספא ומונזה. כבר במסלול האיטי והפתלתל של סינגפור המציאות של הונגריה תצוץ בחזרה. בספא בהקפת דירוג מכוניות הפרארי הרוויחו כמעט שנייה על המרצדסים בקטע מלה סורס ועד לה קומב (בקצה הישורת). זה כאילו פרארי תכננו מכונית לאליפות שתערך רק בספא ורק בדירוג. שימו לב שכמעט כל היתרון של פרארי נמחק ברגע שהגענו למירוץ.
המהירות העצומה של פרארי בדירוג נעלמה במירוץ כי צריך הצמדה בכדי לשמר את הביצועים של הצמיגים לאורך סטינט וכמובן שגם ״מוד הדירוג״ מבחינת כוח אינו זמין (אולי לרגע קצר לצורך עקיפה כפי שפטל ביצע בזינוק על המילטון). המירוץ היה פתוח בהרבה מאשר הדירוג והוכרע משילוב של כמה וכמה גורמים שקשה לאמוד את התרומה של כל אחד מהם.
הדבר הראשון שכולם התייחסו אליו הייתה הצניחה בטמפרטורות בין הדירוג החם למירוץ הקריר. בעקרון טמפרטורות קרירות יותר עוזרות לשמר את חיי הצמיגים ולכן היה בכך עזרה גדולה לפרארי, אבל העונה פרארי הציגו ביצועים טובים יותר ביחס למרצדס דווקא ככל שהטמפרטורות עלו (בחריין למשל), כך שאני לא בטוח כמה זה עזר בפועל ביחס בין הקבוצות (כלומר ייתכן שמרצדס הרוויחה אפילו יותר בחיי הצמיגים והביצועים ביחס לפרארי).
דקת דומיה לזכרו של הובר
רייקונן, אלפא רומיאו
עכשיו מגיעים לתאונה של ורסטאפן בזינוק עם רייקונן. מבחינת התאונה עצמה, מדובר בטעות מטופשת של ורסטאפן שהייתה כנראה תגובה אינסטינקטיבית לזינוק גרוע נוסף ו״פתח״ קטנטן שקימי השאיר במאבק עם פרז אל תוך לה סורס. זה בדיוק שידור חוזר של אותה טעות שורסטאפן ביצע ב 2016. שלוש מכוניות אל תוך לה סורס לא הולך. בצמוד ממש לקיר יש אבן שפה עם שיפוע שלילי ופחות אחיזה שזורקת את המכונית החוצה. אפילו בלי הידוק הקו שרייקונן ביצע, רב הסיכויים שורסטאפן היה נסחף החוצה באמצע הפנייה. אז כן, לדעתי ורסטאפן עשה טעות מטופשת ובעיקר כי המקום החמישי שלו במירוץ לא היה מאויים על ידי רייקונן או פרז. הוא יכול היה לתקוף קדימה וייתכן שכמו באוסטריה היה נהנה מביצועי צמיגים טובים מכל האחרים בחוד.
הפרישה של ורסטאפן אמנם נתנה לפרארי עוד שתי הקפות איטיות מאחורי מכונית הבטיחות (שהפכו לשלוש בגלל הפרישה של סאיינז), אבל בפועל זה פגע בפרארי כי מקס איים קודם כל על המרצדסים ואחרי הפרישה שלו נפתחה האפשרות של מרצדס לשתי עצירות או לאנדר קאט, משום שלא היה איום שיאבדו מיקום לורסטאפן. זו הסיבה לדעתי מדוע פרארי מיהרו להכניס את פטל מהמיקום השני בסוף ההקפה ה 14 להחלפת צמיגים. מרצדס איימו להכניס את בוטאס כנראה לעצירה מוקדמת ואז או שינסה שתי עצירות או שיעכב את מכוניות הפרארי. בדיוק כפי שקרה הפוך בסופו של דבר עם פטל. למעשה פרארי הקריבה את פטל לטובת הנצחון של לקלר. יש בכך לדעתי יותר ללמוד על הצורך של פרארי בניצחון סוף סוף (על האליפות ויתרו ממזמן) מאשר לכך שפטל איבד את מעמדו בקבוצה. אני חושב שברגע שהמצב באליפות נהיה ברור, עניין הנהג מספר 1 איבד משמעות. פרארי הייתה חייבת ניצחון רשמי ראשון (לא שוכח את הניצחון על המסלול בקנדה) ולקלר הוביל והפגין ביצועים עדיפים.
אז ההקרבה של פטל היוותה גורם קריטי לניצחון של לקלר. פטל לא נכנס לעצירה שנייה בזמן האידאלי בכדי לעכב את המילטון. צריך לזכור, שלא מדובר רק בעיכוב, אלא גם במחיר בביצועי הצמיגים והמכונית של המילטון כתוצאה מהמאבק מול סבסטיאן. הכל היה צמוד מאד וכל דבר השפיע. כמה כל דבר? השנייה עיכוב בעצירה של המילטון בפיטס היא ששיגעה אותו בסוף המירוץ בשיחה לפני הפודיום עם לקלר. הלא בהקפות האחרונות לכאורה זו הייתה בדיוק השנייה שהייתה חסרה לו בכדי לנצח. אני לא בטוח, אבל ללא ספק אם המילטון היה יוצא קרוב יותר ללקלר, הוא היה מפעיל עליו איום אמיתי של עקיפה לפחות עוד הקפה אחת וזה היה עשוי להספיק.
אין בכל זה בכדי להפחית מהביצועים של לקלר במהלך כל סוף השבוע או במירוץ. שארל היה מהיר מסבסטיאן לאורך רב הסוף שבוע ובוודאי עקבי הרבה יותר ממנו. זה בלט במיוחד ב Q3, כאשר לקלר הודיע לקבוצה שהוא מעדיף לא להסתבך עם ניסיון לסליפסטרים ושפשוט יוציאו אותו למסלול פנוי. אפרופו מסלול פנוי- האירועים המסוכנים שקרו ב Q3 על המסלול הזכירו את הדירוג בקנדה ולדעתי מהווים שלט ניאון זוהר ומהבהב באזהרה ל FIA לקראת מונזה בשבוע הבא!
לקלר ניצח בקרב ישיר לא רק את פטל אלא גם את המילטון. הניצחון הראשון של הכוכב הגדול הזה היה צריך להיות כבר בבחריין, אבל הוא הסיר את הקוף הזה מכתפיו רק עכשיו ובנוסף עשה זאת בסוף שבוע קשה במיוחד באופן אישי, עם מותו של הובר, שהיה חבר אישי שלו (ושל גאסלי ואוקון) מגיל הילדות ובן קבוצתו במירוצי הקארטינג בתחילת הקריירות שלהם. קשה להבין כמה שארל קשוח מנטלית, אבל הוא עשה דבר דומה כאשר ניצח לפני שנתיים, למיטב זכרוני, בפורמולה 2 מיד לאחר פטירת אביו. מונקו יכולה להיות גאה בבן המקום הראשון לנצח גראן פרי מאז לואי שירון ולראשונה באליפות הפורמולה 1. ללא ספק כוכב המירוץ.
היו עוד כמה נהגים שהרשימו מאד בספא. לנדו נוריס זכה באופן מפתיע בהצבעה החיה של ליברטי במהלך המירוץ. מפתיע כל כך עד שמכוניתו נחנקה מהתרגשות בהקפה האחרונה, אבל ללא ספק לנדו הצליח יותר מסאיינז להוציא את המקסימום בזמן הנכון ממכונית שציפיתי שתהיה תחרותית הרבה יותר, אך משום מה התקשתה בספא. יש לי חשד שרנו כיווננו את המכוניות שלהם יתר על המידה לטובת הדירוג (ביחס לביצועים של מקלארן), אבל עדיין יהיה מעניין לראות מה מקלארן יעשו במונזה.
אלפא רומיאו נראו טוב בסוף שבוע, אבל מקס הוציא את רייקונן מהמירוץ עם הכיסוח בפנייה הראשונה וג׳יובנאצ׳י התרסק בסוף המירוץ דווקא אחרי ההופעה הטובה ביותר שלו השנה. פספוס קשה לקבוצה. לדעתי רייקונן יכול היה לסיים שישי, לפני פרז ואלבון. שני אלה היו גם מכוכבי הסוף שבוע. פרז הזכיר שברגע שיש לו מכונית תחרותית, הוא יוציא ממנה את המקסימום, במיוחד במסלולים מהירים. איפה הוא ואיפה סטרול. אלבון נהנה מנחיתה רכה ברד בול משום שהיה ידוע מראש שיש לו עונש זינוק מאחור ולכן הרבה לחץ ירד ממנו והוא והקבוצה יכלו להתרכז בהכנות למירוץ. עדיין, אלבון הפגין נהיגה שקולה יחד עם עקיפות יפות ואפילו עקיפה על הדשא בהקפה האחרונה על פרז בכדי לסיים חמישי מסוף הגריד! אני לא יודע אם זו הופעה בסדר גודל של שומאכר ב 91, אבל ללא ספק אלבון הוכיח את עצמו מעל ומעבר. ברד בול בוודאי לא חושבים אחרי ספא שעשו איתו טעות.
נקודת עניין רבה הייתה מה יקרה בטורו רוסו בין גאסלי לקוויאט. התוצאה היא שאין הכרעה ושניהם די הרשימו אותי במהלך המירוץ. למעשה שניהם זכו גם למאבק ישיר בשלהי המירוץ מול אלבון, אבל זה לא היה כוחות. אני חושב שקוויאט לפחות הרוויח העונה שנה נוספת בפורמולה 1 ואילו גאסלי נראה נוח בטורו רוסו בספא, מספיק בכדי אולי להחזיר את הבטחון העצמי ולתקן במעט עונה קטסטרופלית.
קטסטרופה היא מילה נרדפת להאס העונה. גם ״sitting duck״ הפך להיות תיאור שגור למכוניות שלה במירוץ. לא יודע מה הסיבות הטכניות לנחיתות בישורות של מכוניות ההאס, אבל נראה שגם הקבוצה לא יודעת! הכישלון ההנדסי / טכני / קבוצתי הזה, מזכיר לי את מקלארן בשנה שעברה, כאשר היה ברור כבר שמקור הבעיה לא בהונדה. אולי גרוז׳אן בדרכו החוצה מהאליפות, אבל אני לא יודע מה אפילו הנהג הטוב בעולם היה מצליח להוציא מהמכונית של האס.
גם ניקו הולקנברג מסיים את דרכו ברנו, אבל בניגוד לגרוז׳אן, אני חושב שיש לו מה לתרום בפורמולה 1 ובספא הוא הצליח להראות זאת ברנו. ריקארדו אולי היה מהיר יותר וסבל מנזק כתוצאה מתאונה בפנייה הראשונה, אבל הולקנברג מזכיר לי את רייקונן, מהיר ובלי טעויות קשות.
לבסוף, שוב תפילה קטנה לשיפור בתחרותיות של ויליאמס. פורמולה 1 צריכה אותם ובוודאי שלראסל מגיעה הזדמנות הגיונית יותר להוכיח את עצמו. נקווה גם להבראה מלאה ומהירה לקוראה גם פיזית וגם נפשית.