אני לא זוכר מתי הייתי כל כך לחוץ בזמן צפייה במירוץ שפשוט פספסתי המון פרטים. לא התרגשתי לבד כנראה, כי לפי התרגום של חברי היקר, גם השדרנים האיטלקיים עשו טעויות. בספא גם היה מירוץ מותח עד הסיום, אבל אולי בגלל הנסיבות המצערות, ההתרגשות והמתח היו פחותים ביחס למונזה. היה משהו כל כך מותח, כאילו המירוץ הזה נותן לפרארי סיכוי לגאולה בעונה כל כך מאכזבת.
מאז שומאכר ב 96 ואלונסו ב 2010, לא היה נהג בפרארי שניצח במונזה בשנתו הראשונה ואילו מייקל ופרננדו הגיעו לפרארי אלופי עולם פעמיים וכנהגים הטובים באליפות. יש עוד קווי דימיון בין שומאכר ואלונסו ללקלר, אבל אישיותית, מדובר בנהגים שונים מאד, לפחות עד מונזה! לקלר אמר שהוא לומד ולמד מאוסטריה, עד כמה קשוח מותר לו להיות ובמונזה לקלר שלף ציפורניים ונלחם על הניצחון. אני לא חושב שהוא יהפוך לנהג ״מלוכלך״ כמו שומאכר או ורסטאפן, אבל במונזה לכישרון הנהיגה הפנומנלי שלו, נוספה נשיכה כואבת והמילטון חטף אותה פעמיים!
ראשית יש לומר שהמהירות של הפרארי בישורות במונזה הייתה פנומנלית! המילטון ובסוף גם בוטאס התקשו לסגור על לקלר עם DRS פתוח בישורת הראשית של מונזה! אני מודה שאני לא זוכר דבר כזה. הכישלון ההנדסי של פרארי בתכנון ה SF90 יצר חיית מהירות שכאילו נבנתה עבור מונזה. ייתכן שאם המילטון היה עוקף את לקלר בתחילת הסטינט השני (ועוד יותר אם היה עוקף בתחילת המירוץ), הוא היה מצליח לברוח, אבל אני בספק שהשנה במונזה, עם אפקט הסליפסטרים החזק, מישהו היה מצליח לברוח. על אחת כמה וכמה כאשר פרארי השתמשו בצמיגים הקשים (תרכובת המידיום משנה שעברה בערך) ואילו מרצדס בצמיגי הביניים (תרכובת הסופט של שנה שעברה). זהו כבר מירוץ שני ברציפות שפרארי לא עושים טעויות טקטיות ומצליחים לנצח.
הקשר של המילטון במירוץ העלה עוד בעיה במרצדס מעבר למהירות של הפרארי, והוא תצרוכת הדלק. הנהיגה בסליפסטרים של לקלר אולי הקשתה על טמפרטורות הצמיגים והבלמים, אבל בחיפוש אחר המהירות, המילטון גם נכנס לבעיית תצרוכת דלק. עם כל הכבוד לתצוגת הנהיגה מעוררת ההשתאות של לקלר, צריך לזכור שהמילטון ישב עליו והפעיל לחץ כמעט במהלך כל המירוץ, מבלי לעשות כמעט טעות אחת! בוטאס הצליח לעשות שתי טעויות בתוך 3 הקפות ברגע שישב על לקלר. תצוגת הנהיגה המדהימה של המילטון היא שהוציאה מלקלר את המיטב ומעבר...
לקלר בדרך לנצחון
פטל רץ, לשום מקום בינתיים
רק פעמיים המילטון הצליח להגיע למצב עקיפה אמיתי על לקלר והסיבה הייתה המהירות והדיוק של שארל דרך פניית הפארבוליקה. כל הקפה נשימתי נעתקה ממקומה כי חשבתי ששארל יסחף רחב מדי ביציאה מהפארבוליקה וייענש, אבל הוא תמיד הצליח לשמור על שני גלגלים בתוך הקו ולמקסם את המהירות בישורת הקריטית ביותר. פעמיים לקלר עוכב שם קלות ובפעמיים הללו, הסתבך עם המילטון בשיקיין הראשונה ואז המילטון נהנה מסליפסטרים עדיף לאורך הקורבה גראנדה אל שיקיין הדה לה רוג'יה. הסליפסטרים בקורבה גראנדה חזק יותר מאשר לאורך הישורת, כי שם המכוניות מפנות את הגלגלים הקדמיים ולכן נוצר גרר גדול יותר.
בפעם הראשונה לקלר הגן על הקו הפנימי לשיקיין מפני המילטון, אבל תחת הבלימה נע קלות ימינה מה שגרם להמילטון לסטות גם כן ימינה, לעלות על אבן השפה ולחתוך את השיקיין לחלוטין. על כך לקלר קיבל אזהרה במקום ענישה ולמי הוא חייב תודה על כך? לפטל! אמנם סבסטיאן במונזה לא עזר טקטית כמו בספא, אבל אירועי הפארסה במונטריאול עוררו את ה FIA לשנות את גישת השפיטה ולאפשר מאבק פיזי יותר בין הנהגים, כפי שקרה באוסטריה.
בפעם השנייה, לקלר חתך בקורבה גראנדה לקו החיצוני (שהופך לפנימי לשיקיין) ממש על האף של המילטון (כמו ה"צ'ופ" ששומאכר המציא), אבל זה היה גבולי, למרות, שלדעתי מסוכן עוד יותר. דווקא חיתוך השיקיין הראשון על ידי לקלר, היה אירוע שאינו חדש ומאחר ולקלר הפסיד בו זמן להמילטון, לא הופתעתי כלל מכך שהשופטים החליטו שאין מה לחקור, אבל האירוע הזה כאילו הסיח את דעתם מה"צופ" שקרה מיד אחר כך. לא יודע מה להגיד ואני מתקשה להיות אובייקטיבי. מבחינתי זה היה גבולי מאד ובמיוחד לאחר אזהרה (דגל השחור לבן), אבל היה טוב לראות את לקלר כאריה צעיר ורעב, נלחם על הניצחון ולא מוותר. המילטון עצמו היה כך בצעירותו ולמען האמת, עשה בעצמו "צופ" לבוטאס רק במירוץ הקודם בספא...
הנהיגה של לקלר לאורך כל הסופ"ש מצדיקה בחירתו כנהג המירוץ, אבל חשוב מכך, שארל שם חותמת על מקומו בפרארי ובסבב בעוצמה מהדהדת כל כך שנשמעה ברחבי כל עולם הפורמולה 1. הניצחון בספא היה יפה מאד, אבל הניצחון האישי והמדהים במונזה, אישר אותו סופית כמועמד מוביל לאליפות העולם, מול המילטון / ורסטאפן וכל אחד אחר.
וזה משאיר אותנו עם המפסיד הגדול במונזה – פטל. לדעתי האישית, סבסטיאן נגמר בעונה שעברה מול המילטון. אני לא מסכים שמכונית הפרארי הייתה עדיפה על המרצדס בכל העונה שעברה או ברובה, אבל ללא ספק פטל לא עמד בלחץ ישיר של המילטון בהרבה מירוצים, כפי שהיה בשנה שעברה בדיוק במונזה. המהירות והביצועים של הנהגים תלויים מ-א-ד בביטחון האישי שלהם. פטל לדעתי הוא נהג מעולה. לא רק תלוי מכונית ולא רק כאשר הוא מוביל, אבל הבטחון העצמי שלו נסדק בשנה שעברה והמצב השנה לא אפשר לו לחזק אותו. מה שקרה במונזה עשוי לשבור אותו לחלוטין. ניתן לקבל עדיין את הסבסוב על המגבלות באסקארי, אבל התגובה ההיסטרית שלו בחזרה ההתאבדותית למסלול, כבר אינני יודע מה להגיד. כמו בבאקו ב 2017, לפי דעתי הגיע לפטל דגל שחור והרחקה ממירוץ ולמעשה הוא קרוב מאד לכך גם לפי שיטת נקודות העונשין של ה FIA. בעוד 3 נקודות עונשין הוא יקבל הרחקה אוטומטית ממירוץ. הוא צריך לנהוג כמו ילד טוב ירושלים מעכשיו ועד יפן בכדי שחלק מהנקודות תמחקנה מהרישיון שלו.
העזרה לפטל בידיים של פרארי. קטונתי מלהציע מה לעשות, אבל פרארי צריכים להתייצב מאחוריו מקמליארי ועד לקלר ולתת לו את הגב שרבים מהטיפוזי מפנים לו. אני מבין שרבים חולמים על ריקארדו בפרארי ותמיד הנהג הבא הוא הכוכב הגדול, עד שהוא נכשל ואז ממהרים להחליפו בבושת פנים. פטל מצוי במשבר עמוק, אבל יש לו עוד הרבה מה לתרום לדעתי, אם יתמכו בו ולא יזרקו אותו מהפודיום במונזה אל הטורפים המוטרפים שמתחת.
קבוצת רנו
הזכרתי את ריקארדו וצריך לתת את כל הקרדיט לקבוצת רנו שלשם שינוי הגיעה במצב התקפי למונזה עם הכלים הנכונים ועם הנהגים במצב הנכון. כבר בספא ניתן היה לראות שלרנו יש איזה יתרון מהירות מול מקלארן (התחרות הישירה) וזה היה מוזר לי לאור מה שקרה דווקא בגראן פרי הצרפתי. מכוניות הרנו הולכות ודומות לרד בול לא רק במידת ה RAKE אלא גם באביזרים האווירודינמיים ובמיוחד בכנף האחורית הקטנה במונזה. בכל אופן, רנו עשו שיעורים בקיץ והגיעו לשני המסלולים המהירים מוכנים. בספא זה לא עבר את לה סורס, אבל במונזה זה כבר עבד מושלם. הבעיה היא שנגמרו המסלולים הסופר מהירים (אולי למעט מקסיקו בשל הגובה, אבל האווירודינמיקה שם שונה). למקלארן יש עדיין יתרון גדול באליפות היצרנים, אבל טעות יקרה כמו השחרור של סאיינז עם גלגל לא מחובר, לא עוזרת. לנדו המצחיק והנחמד הצליח להביא נקודות.
רד בול מתייחסים למונזה כאל המסלול שצריך לשרוד כל עונה, אבל דבר אחד אי אפשר לקחת מהם, במיוחד השנה. יכולת הבלימה של המכונית. ורסטאפן הפתיע את כולם בזינוק בספא ואלבון הפתיע את סאיינז בדה לה רוג'יה. אילולא הריסת הכנף של ורסטאפן בשיקיין הראשונה, יש לי תחושה שהוא היה עוקף את אלבון וייתכן שאפילו נאבק ברנו. אלבון נתן מירוץ בעייתי, עם רגעים יפים ויפים פחות, אבל תחושתי היא שרד בול מרוצים ממנו גם במירוץ הזה. אלבון איבד את הסיכוי למאבק עם הרנו, דווקא במאבק היפה עם סאיינז, אבל לנסות לעקוף מבחוץ בלזמו הראשונה זה באמת יותר מדי...
הפאדיחה של מונזה שייכת לאלפא רומיאו. אי הבנה של חוקי הצמיגים גרם לקבוצה להחליף לרייקונן את הצמיגים איתם עבר את Q2, למרות שאסור היה, ולכן למרות שכבר החליפו לו את הגיר ואת המנוע (בעקבות הריסוק בדירוג), רייקונן נאלץ לחטוף עוד עונש עצירה של 10 שניות, כאילו הוא עשה עבירת בטיחות חמורה דוגמת פטל. חבל, כי לפי דעתי היה לקימי מה למכור במירוץ. ג'יובנצ'י הצליח לתקן במעט את הטעות מספא עם מירוץ סולידי לנקודות, אבל אני חושש שזה מעט מדי ומאוחר מדי בשבילו, אלא אם לקבוצה אין מחליף משמעותי עבורו.
טורו רוסו היו חסרי מזל במונזה. גאסלי סבל מהחזרה המסוכנת של סטרול למסלול (אחרי העבירה של פטל) וקוויאט איבד מנוע אחרי מירוץ טוב. פרז לעומת זאת הראה שמזל יש לו גם הרבה יותר מלסטרול, שהיה בדרך למירוץ טוב, אבל פגש פטל היסטרי. אלה נקודות חשובות לשתי הקבוצות הללו שאבדו.
זהו. האס התדרדרו לפיסקה של ויליאמס. אני לא יודע אם זאת "תחתית החבית" עבורם או שנצטרך להעביר אותם לפיסקת "נ.ב."... למעשה אין לי מילים בכדי לתאר את חוסר האונים שם. נראה לי שהם סופרים את המירוצים לסוף העונה. ייתכן שבמסלול הרחובות בסינגפור (אם יצליחו לייצר חום בצמיגים בדירוג), אולי יוכלו לעכב מספיק מכוניות במירוץ בכדי לסיים בניקוד. הם יקבלו שם פייט מויליאמס שהמסלולים המהירים התאימו להם כמו כפפת יד לכף רגל.
אי אפשר לסיים מבלי להתייחס לשני אירועים חמורים נוספים. הראשון הוא התאונה של פירוני ב F3 כשעלה על אבן השפה בצורת הנקניק ביציאה מהפארבוליקה וכמעט התעורר במסלול האובלי. ברצינות? אחרי ספא? אני מבין שמונזה הפך להיות מסלול רק למכוניות (בלי אופנועים), אבל משגר כזה בפנייה כה מהירה זה לא הגיוני.
היה לנו גם את "אחרי אדוני! לא אחרי אדוני" ב Q3 שהפך את הפורמולה 1 לפארסה. בספא זה היה עניין בטיחותי ובמונזה זה קרה בדירוג ל F3, אבל ה FIA, חייב למצא לזה פתרון. או שאפקט הסליפסטרים יופחת (לא ברור לי איך בפורמולות הנמוכות) או שיעשו טובה ויחזרו לשיטת הדירוג הישנה והטובה של מקצים חופשיים בשישי ובשבת. זה יעבוד בשני צידי הספקטרום הבעייתי – במונזה ובמונקו. שישתמשו בסליפסטרים במונזה, אבל בלי לחץ הזמן הזה של כולם בבת אחת בשניות האחרונות.