אין טעם לנסות ליפות את תוצאות הונגריה ואני מנסה שלא סתם להביא כותרות מפוצצות, אבל האמת (המרה) היא שמרצדס נהנית מיתרון ביצועים עצום. כמה עצום? לדעתי, יותר מאשר בכל האליפויות שלה מאז 2014! ייתכן שרד בול נתקלו בבעיות חד פעמיות בדירוג, אבל אפילו במירוץ עצמו, המילטון "שייט" לניצחון ובוטאס הצליח לאיים על ורשטאפן לאחר שהתדרדר לאחור ונוצר ביניהם הפרש גדול. ניתן להלל את הביצועים של מרצדס והמילטון כפי שבועז קורפל עשה בשידור. אכן, ללא צל של ספק המילטון ישבור את כל שיאי הדומיננטיות של שומאכר, אבל אני קיוויתי שנזכה העונה ליותר מתחרות לאליפות פנימית בתוך מרצדס. זה לא יקרה וכמו שהדברים נראים עכשיו, בוטאס מתחיל להיחנק מול המילטון, מהר מהצפוי.
רד בול וורשטאפן היו התקווה הגדולה מול מרצדס והמילטון. בעונה הקודמת הם הצליחו להפגין קונסיסטנטיות ששמרה את מקס בתמונת האליפות למרות שבתחילת העונה המכונית סבלה מנחיתות ולמרות המתקפה של פרארי. בעונה הקצרה הזו הסיכוי להפתעות גדל, אבל המציאות מסמנת כיוון הפוך להפתעה. כיוון של דומיננטיות. לורשטאפן יש כבר DNF אחד וזו מכה ממנה ניתן להתאושש רק אם יש יתרון ביצועים. כרגע היתרון בביצועים של מרצדס נראה בלתי הפיך. אפילו אם שתי המרצדס היו פורשות גם כן במירוץ הראשון, הייתי עדיין רואה בהם מועמדים בכירים לאליפות לאור המירוץ השני והשלישי, אבל בפועל כל הדברים רק מסתדרים לטובתם.
המאבק בין לואיס לולטרי על האליפות עדיין פתוח, אבל כאמור, בוטאס מתחיל לעשות טעויות. עם הרבה מזל וסימן שאלה גדול, הוא לא נענש על מה שנראה כזינוק מוקדם / פסול בהונגריה והצליח להתאושש לפודיום, שזה קריטי בכדי לשמור על המאבק, אבל זה כבר סופש שני שבו הוא כינור שני להמילטון וזאת בלי איזה מאמץ ניכר מצידו של לואיס. על כך יש להוסיף שהשנה יהיו שני מירוצים בסילברסטון. אמנם הם יערכו ללא קהל, אבל זה עדיין הבית של לואיס. אני לא מבטל את הסיכוי של בוטאס לאליפות מפתיעה בעונה כזו, אבל לפי דעתי המצב הוא 30/70 לרעתו.
מי בעצם היה הכי משכנע על המסלול?
לפני שאתייחס ליתר הקבוצות, הרי שמבחינת הנהג המצטיין של המירוץ ההתלבטות היא בין המילטון, ורשטאפן, סטרול או מאגנוסן. המילטון כאמור, ניצל את היתרון המאסיבי של מרצדס, ניצח את בוטאס בדירוג, זינק היטב וזהו, באמת אחד המירוצים הכי קלים שלו לעניות דעתי ולכן אינני יכול לבחור בו. סטרול נתן תצוגת נהיגה יפה. בדירוג ובמירוץ. קשה לבוא אליו בדרישות שייקח סיכונים אדירים. יש לו מכונית מאד תחרותית, למעשה מתחרה על המכונית השנייה הכי מהירה, אבל כרגע לאנס צריך לבסס את מעמדו כנהג פורמולה 1 לגיטימי ותהיינה לו עוד הזדמנויות לככב לאחר שיעשה זאת וה FIA לא יפסול את המכונית.
מאגנוסן נתן הופעה סופר מרשימה. מבחינת אישיות, מדובר בנהג שאני מאד מחבב, אבל הפארסה של האס בשנה שעברה יכלה לגמור לו את הקריירה. יש לו גם בעיה שהוא נמדד מול גרוז'אן וזה לא רציני או בכלל מדיד אבל קיים המדד של תגובת הקבוצה וניתן היה לראות ולשמוע את האושר שם מהביצועים שלו. עדיין, התצוגה המרשימה ביותר הייתה של ורשטאפן. הרד בול הייתה נוראית במהלך הסופ"ש ועדיין תראו את ההבדל בין מקס לאלבון. העובדה שהצליח להישאר לפני בוטאס וההפרש מהמתחרים האחרים מדהימה, אבל הנקודה יוצאת הדופן היא כיצד שם מאחוריו את ההתרסקות שלו בדרך לגריד. אחד הדברים החשובים ביותר לנהג מירוצים הוא היכולת להתעלם מטעות כך שלא תגרור עוד טעויות. ורשטאפן הצליח לשים מאחוריו את "הפאדיחה" שלו שכמעט ומנעה ממנו בכלל לזנק למירוץ. מקס בחור שקשה לסבול אותו אישיותית, אבל אי אפשר שלא להתרשם ממנו כנהג מירוצים. הבחור הוא החבילה השלמה ובהונגריה הפגין גם את החוסן המנטלי שלו.
אפרופו אירועי הגריד של רד בול, בפייסבוק עלתה, לפני הסופ"ש, תמונה של קבוצת מכונאים של אוסלה בשנות השמונים המוקדמות עובדים על המכונית במכנסיים קצרים ובלי חולצות בשמש על הדשא בפאדוק עם חלקי המכונית וכלים פזורים. מכל עבר נשמעו בפייסבוק טענות על החיים הסטריליים של המכונאים בפורמולה 1 כיום ואז מגיע אירוע כמו החלפת היגוי ומתלה קדמי שמאלי במכונית של מקס על הגריד בתוך דקות מול כל המצלמות! אחד האירועים המיוחדים והמרשימים ביותר שזכורים לי. לא זוכר דבר כזה מאז שמרצדס החליפו מנוע של שניידר (למיטב זכרוני) בפחות מעשר דקות בין 2 המירוצים של ה DTM מתי שהוא באמצע שנות התשעים.
מרצדס והמילטון לא רק נמצאים על הסוס, אלא שיהיה קשה להפיל אותם. מעבר למגבלות התקציב המוקשחות, ה- FIA הפעילו גם מגבלות על פיתוח יחידות הכוח עם הכנסת שיטת ה TOKENS משנות האלפיים. אין כמו וולף בכדי לסובב את הסכין בגופה של פרארי, אבל מרצדס פשוט הצליחו לפתוח שוב פער הספק מהיצרנים האחרים. לכל מי שמודאג מהדומיננטיות של מרצדס נותר רק לקוות שה DAS תורם יותר ממה שמרצדס טוענים. לטעמי, דווקא בתנאים משתנים כפי שהיה בהונגריה, יכולת חימום הצמיגים הקדמיים קריטית עוד יותר, אבל גם לדעתי מרצדס מנצלים את המערכת הרבה יותר מזה בכדי לאפשר פשרת סטאפ טובה יותר בין תרכובות הצמיגים.
רייסינג פוינט היא כיום כנראה הקבוצה השנייה בדירוג הביצועים. עננת הערעור(ים) של רנו נגדם תלויה ועומדת ומהווה כאב ראש לא קטן לכולם, אבל מכל בחינה אחרת הם במצב מעולה, לפחות לעונה הזו. מרצדס בוודאי מרוצים מהבאפר הזה שנכנס בינם לבין רד בול ויתר הקבוצות וכמובן שלא יודו בעבירות של שיתוף תוכניות אסורות עם רייסינג פוינט. מבחינת הנהגים פרז הוא נהג מוכח וסטרול לא עושה שטויות.
אלבון, רדבול. לא ברמה של מקס
פרארי. ממשיכים עם תצוגות הנפל
סיר הלחץ ששמו פרארי
הגענו לפרארי ואנסה להסביר שוב את הקשיים המובנים לביצועי הקבוצה וכיצד הם יצרו בשנה שעברה את השוקת השבורה של עונה זו. בפרארי קיים לחץ פנימי ומבחוץ עצום. הם כמו נבחרת הכדורגל של איטליה. הלחץ הזה עלול ליצור תרבות ניהולית של חיפוש אשמים. רוס בראון בספרו מספר כיצד בשבוע שהצטרף לקבוצה, קרתה תקלה מכנית באחת המכוניות (למיטב זכרוני ה-Drive shaft של שומאכר בקנדה 96) והוא חזה במשפט השדה הפומבי שנערך למי שנמצא אשם. הוא זועזע ויחד עם ז'אן טוד פעל לשינוי השיטה הזו. בראון מסביר שבסביבה תחרותית כמו הפורמולה 1, צריך לתמרץ את האנשים לקחת סיכונים! אם ידעו שיחפשו אשמים וישפטו, אזי זה לא יקרה.
ההנהלה צריכה לתת גב למי שלקח סיכון ולא הצליח. לפחות כל עוד זה סביר ולא נובע מזלזול או רשלנות. ג'יימס אליסון נמצא במצב הייחודי שהוא מכיר היטב את הסיטואציה הזו בתוך פרארי לעומת מרצדס שם הוא כיום. אליסון בראיון נדיר בחשיבותו (לעניות דעתי) מחזק את התאוריה שלי, שמה שקרה בפרארי הוא שבשנה שעברה המכונית לא נתנה את התוצאות, הלחץ גבר על שיקול הדעת ודחף את הקבוצה לנצל את "עקיפת" מגבלת הזרמת הדלק למנוע יותר ויותר עד שהדברים התפוצצו (זה מה שאליסון מדבר עליו עם ההתמקדות בטווח הקרוב בפרארי על חשבון הטווח הארוך). במקביל, במהלך 2019, צוות התכנון של המכונית הנוכחית (של 2020) תכנן את הכל בהתבסס על נתוני הספק שהיו באותו זמן, כלומר, לפי הנתונים שמסתובבים במדיה, 50 כוחות סוס יותר ממה שיש כיום. קריסה כזו של נתון מרכזי כמו הספק, מביא לקריסה טוטאלית של ביצועי המכונית הרבה מעבר לחוסר מהירות בישורת. מכוניות פורמולה 1 הן ייצור מורכב ומדוייק בצורה מטורפת וכל תזוזה או פספוס קטנים עשויים להפיל את הכל כמו מגדל קלפים.
הבור הזה, בו פרארי מצויים, עמוק שבעתיים בדיוק בגלל אותן סיבות שמרצדס תישאר בהובלה. המגבלות לא תאפשרנה לפרארי לקפוץ בחזרה לתחרותיות אפילו אם רוס בראון או רורי ביירן יחזרו לנהל שם את העניינים. לכן כל חיפושי האשמים שקורים כרגע בפרארי הם נזק נוסף ולא יעזרו, אם כי אין ספק ששדרת הניהול בפרארי צריכה להיות ברובה מלא איטלקיים ואפילו יותר חשוב – עם גיבוי מהצמרת של פיאט.
בכל הקשור בפרארי בהונגריה, הקבוצה הצליחה לבעוט בדלי החצי מלא, כאשר לקלר הימר על החלפה מוקדמת לצמיגי סליקס, אבל שמו לו סליקס אדומים שבמשך כל הסופ"ש הוכחו ככישלון מלבד לעניין הדירוג. לא הייתה כאן כל הפתעה. הנתונים היו קיימים ואלה אם מישהו בפרארי חשב שעומד לרדת גשם בתוך חמש הקפות, האדומים היו צריכים להיות מחוקים. זו תהיה עונה קשה מאד ללקלר וכנראה שגם העונה הבאה. פטל מצידו קיבל את הצמיגים הנכונים יותר והצליח לסיים בנקודות, אבל אלבון הצליח לעקוף אותו. ייתכן שפרארי חשבו שאלבון צפוי לעונש ולכן לא היה מאבק, אבל אני לא רואה דבר אחד חיובי עבור פטל או פרארי בהונגריה.
למזלו של פטל, מקלארן ורנו לא כיכבו בהונגריה. המסלול הכה שונה מאוסטריה היווה מקרה קיצון מבחינת הדרישות מהמכוניות ולכן נראה לי ששתי הקבוצות לא מודאגות מהכישלון היחסי שלהן שם. מקלארן במיוחד מצאו בעונה שעברה את האיזון הנכון והכה קשה לתיכנון בו ההצמדה האווירודינמית שלהם יעילה מספיק מבחינת הגרר בכדי לאפשר מהירות מספקת בפניות מבלי לפגוע במהירות בישורת או בתצרוכת הדלק. סילברסטון יהיה המדד המושלם לזה. סאיינז נתן תצוגה יפה בסה"כ ולנדו למרות שנכשל יחסית, כיכב שוב עם הישארות בפיטס ועזרה לצוות שלו לפרק את המכונית לאחר המירוץ. אי אפשר שלא לאהוב אותו.
הבעיות של פרארי כמובן שמשליחות על אלפא רומיאו ועל האס, אבל אני לא רואה שויליאמס מצליחים לנצל זאת מעבר לדירוג. על המסלול בסילברסטון המהיר תהיה להם ולראסל הזדמנות פז לנצל את יתרון הכוח של מרצדס ולשם שינוי לא להתמקד בהגעה ל-Q2, אלא דווקא בהכנה מדוקדקת למירוץ. האס הפתיעו לטובה בהונגריה, אבל יחד עם אלפא טאורי, 4 הקבוצות הללו צמודות מאד והמאבקים בינן אינם משודרים מספיק.