כמה נהניתי וכמה סבלתי בצפייה במירוץ במוג'לו. כחובב שרוף של הפורמולה 1 נהניתי מאד מהאתגר של המסלול למכוניות המהירות בהיסטוריה ואפילו זכינו להרבה יותר עקיפות ממה שחששנו שתהיינה. סבלתי מאד כאוהד של פרארי משום שרב העקיפות בוצעו על המכוניות של הסקודריה, שהיו פגיעות בטירוף במהלך המירוץ בשל האיטיות שלהן בישורת.
הופתעתי מכך שבניגוד לנהגים, לא כל הצופים התאהבו במסלול הכה מהיר והיו, שאף כינו אותו "מיקי מאוס" (הכינוי שהודבק למיטב זכרוני ב 67 למסלול בוגאטי בלה-מאן). לא אכנס כאן לוויכוח כי אין על מה להתווכח – מסלול בוגאטי (או מסלול "מיקי מאוס") הוא מסלול עם המון פניות איטיות, האחת אחרי השנייה. במוג'לו אין פנייה אחת איטית. הוא מסלול טכני מדופלם (לעומת מונזה שקראתי לו בטעות "טכני"). על דבר אחד אין ויכוח – במוג'לו אין תאונות קטנות. לפני המירוץ הייתה לי תחושה שבפעם הזאת בוטאס יסרב להפסיד להמילטון וזה יגרום לפרישה של שתי המרצדס. היקום התאמץ מאד, אבל בוטאס לא סיפק את הסחורה...
המסלול המהיר והבלתי סלחני יחד עם החום הגבוה, הביאו לריבוי תאונות ואפילו לשני דגלים אדומים! כל זה גרם לפורמולה 1 ולנהגיה להראות קצת כמו איזה מירוץ און ליין, במיוחד ההזנקה המחודשת הראשונה בתנועה – רבאק! – רמזור ירוק בזינוק בתנועה לא אומר שמותר לעקוף לפני קו הזינוק. ניחא שטויות של נהגי און ליין, אבל נהגי פורמולה 1?!? היה שם מזל גדול כי הפרשי המהירות בין המכוניות היו גדולים.
ורשטאפן ברד בול היה היחיד שיכול היה לקרא תיגר על המרצדסים במיוחד מבחינת שחיקת הצמיגים, אבל המירוץ שלו היה אבוד כנראה כבר לפני הזינוק עם בעיית מנוע אלקטרונית כלשהי. זה יכול היה להפוך את המירוץ להרבה יותר מעניין שכן נראה שבין נהגי המרצדס יש הסכם שתחרות ביניהם היא עד לפנייה הראשונה וזהו.
אין ספק מבחינתי, שהמילטון הוא נהג המירוץ. בוטאס היה מהיר ממנו לפחות עד Q3 וכנראה גם שם היה מעורב קצת מזל עבור לואיס, אבל זה לא משנה לו מאומה. במירוץ עצמו הוא דפק עקיפה מהפנתיאון על בוטאס מבחוץ בפנייה הראשונה במכוניות זהות. אחת העקיפות היפות שראינו העונה אם לא היפה ביותר. התרגלנו להופעות של דומיננטיוית משעממת מהמילטון, אבל דווקא במוג'לו, הוא הודה שנאלץ ללמוד עם הצוות שלו את הביצועים של בוטאס ושל ורשטאפן והוא הפגין את השיפור הנדרש וברגע האמת, הוכיח את עצמו.
אמנם העיכוב בכתבה הזו לא היה בשליטתי, אבל הספקתי להיחשף להרבה ביקורת כלפי בוטאס ואני חייב להגיד שמלבד האכזבה שלי מכך שלא העיף את עצמו ולואיס מהמירוץ, הוא דחף את המילטון ככל שהדבר היה אפשרי במגבלות המסלול והצמיגים. רבים טוענים שהוא נהג מס' 2 נחות: "ארווין הרבה יותר מאשר באריקלו", אבל אני לא מסכים ברמת המהירות שלו. הבעיה היא שהוא לוקח אפס סיכונים מול המילטון לטובת הקבוצה. מבחינת מהירות אני מעריך אותו רק אחרי המילטון, ורשטאפן ולקלר. הוא איפה שהוא ברמה של ריקארדו, רק הרבה פחות אגואיסט. אני בטוח שאחטוף על זה הרבה אש, אבל זו רק עמדתי, אז לא לאבד את העשתונות.
אלכסנדר הגדול
אלכס אלבון הראה שוב, שעם רד בול קלה במשקל על צמיגים חדשים, הוא נהג אחר לחלוטין. המהירות שלו בזינוק האחרון הייתה יותר מדי עבור ריקארדו ומנעה מאיתנו את חגיגות השואי על פודיום הקורונה. למרות הביצועים הללו, דווקא ריקארדו הרשים אותי יותר לאורך כל המירוץ והוא הסגן של המילטון מבחינתי "כנהג המירוץ". אני חושב שרנו הוכיחה במוג'לו שמבחינת ביצועים בחבילה עתירת הצמדה, המכונית שלהם עדיפה על מקלארן. החזרה למסלולים "הדפוקים" נוסח סוצ'י, כנראה תראה לנו שבחבילה אווירודינמית יותר מורכבת, היתרון עדיין אצל מקלארן. מבחינתם סאיינז יצא סופר דופר בזול מתאונה שיכלה בקלות לפצוע אותו ונוריס הצליח להשיג גם לתת בראש ללקלר ולהשיג נקודות חשובות.
רייסינג פוינט היו מהירים במוג'לו כמו שהיו מהירים בברצלונה. בניגוד לציפיותי, הם הציגו שיפורים פרי תכנונם לקונספט של מרצדס משנה שעברה. השיפורים היו רק עבור סטרול, כך שקשה להשוות בינו לבין פרז. בכל מקרה, סטרול נתן מירוץ סולידי, עד שמשהו במכונית או בצמיגים משמאל, כשל ושיגר אותו אל גדר הבטיחות במהירות גבוהה. פרז לא היה כה מהיר, אבל כן הצליח לסיים חמישי, כך שהוא בוודאי די שמח, אחרי הסכין בגב שקיבל מבעלי הקבוצה (שהוא אפשר את המשך קיומה בהליכי כינוס הנכסים להזכירכם).
הגענו לכאב הגדול שלי כאוהד פרארי. בספא הופתעתי קצת לרעה מפרארי, אבל למעשה המסלול שם הפך להיות תלוי כוח כמעט כמו מונזה, כך שהביצועים העגומים של פרארי לא גרמו לי לזעזוע, אבל במוג'לו קיוויתי שהסיפור יהיה שונה ושלפחות לקלר יצליח להגן על המיקום שלו כמו שהיה למשל בסילברסטון. בפועל "זכינו" לראות נהג אחר נהג עוקף את לקלר בישורת. הפרארי לא שמרה על הצמיגים שלה, כפי שעשתה מוקדם יותר העונה, וכך המתחרים יכלו להיות קרובים מספיק ללקלר בפנייה האחרונה ולבצע עקיפת DRS קלילה בישורת. לקלר ניסה אפילו את הצמיגים הלבנים, אבל גם הם לא הושיעו. מרצדס גם פנו לצמיגים הלבנים וגם אצלם הם נשחקו מאד, אבל למרצדס לפחות הייתה מהירות שהצדיקה את השחיקה. מה היה לפרארי?
אם לקלר נאלץ להיכנע כך במירוץ, אז קשה לי להאשים את פטל ב"שביתה איטלקית" בפרארי השנייה. נכון שהוא רחוק מאד מלקלר, אבל אני מהמר שהדרייב יחזור אליו בשנייה שיתיישב במרצדס.. סליחה, רייסינג פוינט... סליחה, אסטון מרטין...
מי שעוד פעם היה המתחרה הצמוד ביותר של פרארי הוא רייקונן באלפא רומיאו, ששוב סיים לפניהם על המסלול. הפרסונה שלו כבר כל כך ותיקה, שקשה להתייחס אליו כנהג מירוץ. אם היה מדובר בנהג צעיר חדש, היינו אומרים שאת ג'יובנצ'י מעיפים ואת קימי משאירים, אלא אם אתם אומרים שהאיטלקי פשוט כישלון ואינו מהווה מדד. צריך לזכור שפרארי עמוסה בכישרונות צעירים בפורמולה 2 והם צריכים יותר ממקום אחד באלפא רומיאו.
אלפא טאורי הם ללא ספק המאוכזבים הגדולים במוג'לו. כתבתי לגבי גאסלי והקבוצה, שקשה לא ליפול מנטלית אחרי HIGH רגשי נוסח מונזה, אבל הם היו חסרי מזל יותר מהכל. באופן דומה, גם ראסל יכול היה אולי להתגנב לעשיריה הראשונה במירוץ משוגע שכזה, אבל לא היה לו מזל, אז זה שוב רק כמעט.
מאחל לכולם שנה טובה, סגר קל ובריאות מלאה!