המירוץ במוג'לו היה ההיילייט של העונה, באופן אישי בשבילי, משום שכיום נדיר מאד לפגוש מסלול שמאפשר למפלצות המהירות הנוכחיות למתוח את הגבול ולקחת פניות ב-300+ קמ"ש פלאט-אאוט. שימו לב שבחרתי במירוץ הזה למרות החגיגות העגומות של המירוץ ה-1000 של סקודריה פרארי, אותה אני אוהד. המירוץ במוג'לו היה חגיגה חד פעמית לפורמולה 1 ואלא אם הקורונה תשבש גם את העונה הבאה, לא נזכה שוב לראות את הפורמולה 1 מתחרות עליו. ההפסד שלנו, אבל אתם תוכלו להיזכר ברבות הימים, שראיתם לייב את המירוץ היחיד במוג'לו.
מירוץ העונה:
כמובן שהיו מספר מירוצים מרתקים או משוגעים העונה. קשה לשכוח את הסיום המוטרף של גראן פרי בריטניה, או הניצחון הראשון של גאסלי במונזה או הקפות הפתיחה בפורטימאו, או הבלגן של סאחיר (הניצחון הראשון של פרז), אבל לכולם ברור שעל המסלול החלקלק ובתנאים משתנים בטורקיה, זכינו לתצוגות נהיגה משובחות, החל מהנהיגה הבוגרת והמרשימה של המילטון לניצחון, דרך הנהיגה המהירה, אך מלאת הטעויות והתקלות של ורשטפן, בתוספת הטיבול של צמד הרייסינג פוינט בחזית והעלייה של נהגי פרארי (כולל אפילו פטל). בקיצור, היה זה מירוץ מרתק מתחילתו ועד סופו, בלי רגע דל!
הפתעת העונה: אלפא טאורי והניצחון של גאסלי במונזה.
לא הופתעתי מהרבה דברים העונה. הדומיננטיות של מרצדס הייתה מעל לצפוי, אבל לא הפתעה. רנו הפתיעו לטובה, אבל רק בגלל שעד כה פספסו. הסיפור של פרארי היה גמור כבר מסוף העונה שעברה ובכל מקרה אתייחס בנפרד אליהם ולרייסינג פוינט. הקבוצה היחידה שבאמת הפתיעה, הייתה אלפא טאורי. לאורך העונה הם סבלו מעליות ומורדות בביצועים ובתחרותיות, אבל העליות היו מדהימות! במירוצים מסויימים במהלך העונה הם התחרו על הבסט אוף דה רסט! זוכרים את אימולה?
ברמת הנהגים, אני בספק שקיים אוהד שאינו שמח עבור פייר גאסלי, על השיקום שהצליח לבצע / לעבור באלפא טאורי. הניצחון במונזה היה במזל של תזמון, אבל הוא היה תחרותי ולאורך כל העונה הוציא את הביצועים מהמכונית טוב יותר מאשר קוויאט, ומכאן המשך דרכו לעונה הבאה. יהיה מעניין מאד למדוד אותו מול טסונודה הצעיר, אם כי העזיבה של הונדה מותירה את היפני חשוף משהו. קוויאט סבל מעונה פחות טובה ואף מפחידה (זוכרים את הריסוק שלו בסילברסטון?), אבל למרות שבמחצית השנייה של העונה, היו לו הופעות טובות (אימולה במיוחד), זה לא הספיק.
אכזבת העונה: פרארי
מבחינה מהותית, פרארי הייתה בעצם בושת השנה. כל מי שהבין מה קרה בסוף שנה שעברה, ובמיוחד במירוץ האחרון, לא היה צריך להיות מופתע, שהתוצאה האמיתית תתגלה דווקא העונה. הנה סרטון שמנסה להסביר מה פרארי מנסים לעשות לקראת 2021, עם הסבר למה קרה ב 2020. הסיפור הפשוט הינו שפרארי פיתחו במהלך 2019 את יחידות הכוח שלהם כך שהן "עקפו" או רימו בצורה כזאת או אחרת את חיישן בקרת קצב זרימת הדלק, ואפשרו למעשה קבלת "פרצי הספק" לזמנים מוגבלים במהלך הדירוג או המירוץ. הטריק הזה של קבלת הספק נוסף לזמן קצר, אינו חדש. אותו הדבר קרה או אפילו קורה עם "שריפת השמן" וטריקים נוספים של "Party Mode" כזה או אחר.
ל-FIA וצוות הביקורת והפיקוח שלהם במהלך סופי השבוע, יש שלל כלים בכדי לבחון את החוקיות של המכוניות, אולם, הם מתבססים לרב על תלונות של קבוצות מתחרות, יחד עם הוכחות והסברים לרמאות. במהלך 2019 התעוררו חשדות כנגד ההספק של פרארי, אבל כל עוד המכוניות לא ניצחו את רדבול ומרצדס, אז היה מדובר בשמועות וה-FIA לא עשה דבר, מלבד הביקורות הרגילות. אפילו כאשר הגיעו המירוצים הסופר מהירים של ספא ומונזה, בהן פרארי ניצחה, הדברים התקבלו כסבירים, מאחר וחוסר ההצמדה ממנה סבלה פרארי ביתר המסלולים, הפך ליתרון מסויים על המסלולים הללו. הבלגן פרץ במירוץ הבא בסינגפור, כאשר פרארי המשיכו את השליטה, גם על מסלול שכל כולו תלוי הצמדה ואחיזה. רדבול ומרצדס הציגו ל- FIA הוכחות GPS שהראו שהיתרון של פרארי לא נובע מיתרון מהירות בפניות עצמן, אלא בתאוצה ביציאה מהפניות. כלומר, יתרון הספק משמעותי, שיותר ממאזן את החיסרון עדיין של פרארי בהצמדה ואחיזה בפניות.
התגובות של הנהלת פרארי במהלך 2019, הראו לעניות דעתי, שנלקחה שם החלטה, כתוצאה מאיזה שיכרון הצלחה לאחר ספא ומונזה, לנצל את היתרון שיש להם, עד הקצה. מדובר בטעות אסטרטגית מהמעלה הראשונה משום שהעונה הייתה כבר אבודה לפרארי, מלבד עניין הכבוד, של "היינו הכי מהירים בחצי השני של העונה". כל בר דעת מבין שניצול טריק שכזה, שלא לומר, רמאות פרועה, יביא להתערבות ה-FIA. יש גבול אפילו לכמה פרארי יכולים להשתין לבריכה של הפורמולה 1 ואומר את זה אוהד שלהם. דרך אגב, לדעתי, דווקא בינוטו היה נגד זה, ולכן הוא נותר במקומו, בעוד אחרים בהנהלה הבכירה ביותר עזבו.
התוצאה של המהלך של פרארי ידועה. ה-FIA הוסיפו עוד חיישן בקרה, שהם יכולים למקם כרצונם, ושאופן תפקודו נסתר לקבוצות. במקביל ה-FIA פתחו בחקירה אינטנסיבית של פרארי, במהלכה נתפסה המכונית של לקלר עם עודף דלק ביחס להצהרה המחוייבת על פי התקנות, אולם ה-FIA לא הצליחו להבין כיצד פרארי עקפו את המגבלות. בסופו של יום, ה-FIA חתמו על הסכם עם פרארי שתכליתו, גילוי הסוד, בתמורה לאי ענישה, אולם מי שחשב שפרארי יוצאת מזה ללא עונש, לא הבין את התוצאה הישירה של ההסכם ומגבלות הפיתוח ככל שהדבר נוגע ל-2020.
פיתוח מכונית פורמולה 1 חדשה, נעשה למעשה מהרגע, שמוצגת המכונית הנוכחית ולעיתים אפילו עוד לפני כן. פרארי החלו לפתח את המכונית של 2020 בתחילת עונת 2019, כאשר נתוני הפתיחה היו שלפרארי יש יתרון הספק וחוסר בהצמדה. התוצאה הייתה שהמכונית ל 2020 פותחה בהתמקדות על הצמדה גבוהה יותר, בידיעה שכוח יש. ה-FIA הנחיתו מכה על פרארי שחתכה לפי מיטב השערות הפאדוק, כ-5% מההספק, וזאת כאשר למעשה המכונית של 2020 כבר די גמורה. התוצאה של זה היא לא רק אובדן ההספק, אלא יצירת אי התאמה בסיסית בין מאפייני המכונית למאפייני יחידת הכוח שלה. כל העונה פרארי עסקו בניסיון למצא כיצד להפחית מההצמדה המובנית של ה-SF1000, בכדי לאפשר איזון נכון יותר בין הגרר (שנובע מההצמדה) להספק המופחת.
בושת העונה: רייסינג פוינט
ראשית כל, הדגשתי כבר שפרארי לא אכזבו "סתם" אלא עברו עונה של בושה כעונש מוסכם על "מתיחת גבולות המותר" מבחינת קצב זרימת הדלק במנועים שלהם במהלך 2019. עונש שלא היה מבייש את "צעדת הבושה" ממשחקי הכס. כאן אני רוצה להתייחס לבושה אחרת והיא שה-FIA התירו לקבוצה, להעתיק מפורשות ותחת הודאה בכך, מכונית של קבוצה אחרת ולהתחרות איתה. קיימת תאוריית קונספירציה שבעצם מרצדס שיתפה פעולה עם הדבר, כתגובה לריבוי "קבוצות הבת" של פרארי ורדבול, אבל ההסכמה (אפילו בשתיקה) של מרצדס, לא משנה את האיסור של זה בתקנות. ה-FIA מצאו מין "פשרה" של פסילה וענישה חד פעמיות, כאילו אם פוסלים פעם אחת, אז זה "מכשיר את השרץ". במקרה הזה, בניגוד ל-DAS, לא נקבע שהמכונית של רייסינג פוינט חוקית, אלא פסלו אותה ממירוץ אחד ובזה הכשירו אותה ליתר.
תחשבו שאך כפסע היה בין רייסינג פוינט וזכיה במקום השלישי באליפות היצרנים! מקום שלישי למי שמודים שפשוט העתיקו מכונית שלמה! כל עוד הפורמולה 1 אינה מרשה שיתוף של מכוניות בין קבוצות (יצרנים) שונות, אזי הדבר הזה לא יכול להיות. מקלארן והמזל הצילו את ה-FIA מהבושה הזו.
המצאת השנה: DAS
כחובב מכניקה של מכוניות, לא הצלחתי להבין כיצד על ידי חיבור המתלים להגה, הפכו החלקים, שאחראיים על זוית ה-TOE, של הגלגלים הקדמיים, לחלקי היגוי, אבל כעו"ד חייבים להסיר את הכובע בפני המהנדס במרצדס שחשב על הרעיון ההנדסי וההבחנה המשפטית הללו.
היתרון התאורטי של שיפור מהירות המכונית בקו ישר והפחתת השחיקה, כנראה מעולם לא הספיקו בכדי לגרום לקבוצות לחקור את הרעיון, אבל מאז תחילת עידן הטורבו ההיברידי ב-2014 וביתר שאת, מאז השינויים של 2017, מכוניות הפורמולה 1 סבלו מבעיית חימום צמיגים לא אחיד בין הציר הקדמי לאחורי. המרצדס של 2017 נודעה בבעיה הזו, ומרצדס עמלו לאורך השנים בחיפוש אחר פתרונות שיאפשרו חימום אחיד ומהיר מחד, אך גם שמירה על הצמיגים מאידך. כל הקבוצות משחקות עם החום מהבלמים ומרצדס כזכור הציגה ג'אנטים מחוררים ומאווררים שפרארי ורדבול טענו שאינם חוקיים, אך ה-FIA אישרו אותם. בכל אופן, מנגון ה-DAS היווה את שיא יכולות הפיתוח והמחשבה מחוץ לקופסה של מרצדס ותפס את כל עולם הפורמולה 1 לא מוכן. ה FIA נאלצה להכיר בחוקיות שלו ומיהרה לאסור אותו בתקנות החל מהעונה הבאה.
פייר גאסלי
רייסינג פוינט. בושות
מילה על מרצדס:
לא משנה היכן אתם עומדים בשאלת ה"זה המילטון או המכונית", אין אחד שלא מכיר בדומיננטיות שקבוצת מרצדס הצליחו לייצר ב 2020. אגדיל ואומר, שלדעתי מדובר בדומיננטיות הגדולה ביותר בתקופה המודרנית של הפורמולה 1 (מאיזור שנות השמונים), ואני מתייחס כאן, מעבר לשיאים המספריים של הקבוצה, דווקא במאמץ הפיתוחי של מרצדס, שלא רק הצליח לשמור את הפער מהמתחרים (רדבול בעונה הזו), אלא אפילו הגדיל את הפער גם באמצעות פיתוחים כמו ה-DAS וגם במאמץ פיתוחי בתחום יחידות הכוח ותיבות ההילוכים. כאשר פרארי הפגינו עליונות הספק הולכת וגדלה במהלך 2019, מרצדס לא הסתפקו בהתבכיינות ל-FIA, אלא הפעילו מאמץ פיתוחי ממוקד ביחידות הכוח והגיעו העונה עם עליונות מחודשת גם בתחום הזה. ההשוואה המתבקשת של העליונות של מרצדס הינה מול פרארי של שומאכר בתחילת שנות האלפיים ולדעתי מרצדס מרשימים יותר, לא במספרים, אלא בדיוק בכך שהם דוחפים את היתרון שלהם בזכות עצמם, בניגוד לפרארי, שנעזרו בברידגסטון בכדי לפתח חבילה כוללת דומיננטית.
המילטון. עליונות אישית ועליונות טכנולוגית
נהג השנה
אני משער שלאיש כבר אין כוח להמשיך בוויכוח לגבי מי תרם יותר לדומיננטיות, המילטון או המכונית. כל נהגי הפורמולה 1 כיום, הינם נהגי מירוצים מקצועיים ומוכחים! אי אפשר לקבל סופר לייסנס כיום מבלי להפגין יכולת באחת מסדרות המירוצים המובילות שמתחת לפורמולה 1. היחס המזלזל שלנו לנהגים כמו סטרול או לטיפי, בגלל הכסף המשפחתי, צודק רק ברמה של השוואתם לנהגים עוד יותר טובים, שלא קיבלו צ'אנסה, אבל מדובר בנהגים מצויינים שהוכיחו את עצמם באליפויות עולמיות. באותה המידה ורשטאפן המשיך להוות את החוד של האלטרנטיבה להמילטון, והמשיך לשחוט את בן קבוצתו. אפילו לקלר, הצליח לשמור משהו מהסטטוס שלו עם כמה תצוגות (במיוחד בדירוג) במכונית לא תחרותית בעליל, שלא לדבר על ההשוואה לסבסטיאן פטל.
שניים פרצו השנה לתודעה הקולקטיבית. ג'ורג' ראסל קיבל תודות לקורונה ולמשחקי המו"מ בין מרצדס להמילטון, הזדמנות להוכיח את עצמו והוא עשה זאת בצורה הטובה ביותר. עדיין, התצוגה המרשימה ביותר העונה הגיעה ב"חזרה מהמתים" של סרחיו פרז, ישירות ל"תא ההוצאה להורג" כבן קבוצתו של ורשטאפן. בפורמולה 1 צריך הרבה מזל או כסף בכדי לקבל הזדמנות אחת, בוודאי בקבוצה מובילה. פרז הציג כישרון ופוטנציאל מספיקים בסאובר בכדי לקבל הזדמנות במקלארן (כאשר נחשבו כקבוצה מובילה, אך החלו את הדעיכה שלהם, עוד טרום הנפילה עם הונדה) ב-2013, אבל באותה עונה הדברים לא התחברו לפרז ולמקלארן, ופרז שילם את המחיר והחל את הקריירה הארוכה שלו בקבוצות מידפילד.
חזרה ממצב כזה של קריירה במרכז הגריד (ממומנת בנדיבות על ידי הספונסרים המקסיקנים) היא אירוע נדיר, אם לא בלתי קיים. פרז הוכיח את עצמו כמומחה בשימור צמיגים וניצול אסטרטגיות אלטרנטיביות, אבל ברגע שההזדמנות הראשונה בקבוצה מובילה בוזבזה, השם של הנהג נמחק בקדמת הגריד. האפשרות היחידה להתאוששות היא אם הקבוצה מתקדמת לחזית (למשל באטן עם ברון או רוזברג עם מרצדס). והנה זה קרה שוב (עם ה"התקדמות" של רייסינג פוינט לחזית תודות למכוניות המצרדס), בעונה כה משוגעת, ועם אובדן שני מירוצים לקורונה, פרז הצליח להכויח את עצמו מספיק בכדי להיכנס לרד בול, שבעצמם לא לוקחים נהגים שאינם שייכים לתוכנית שלהם.
ג'ורג' ראסל
ברור שההצלחה הזו היא עניין של צירוף נסיבות יוצא דופן, אבל אני לא חושב שיש מישהו שמאוכזב מההצלחה של צ'יקו. לאורך כל העונות של עידן הטורבו ההיברידי, פרז נותן תצוגות נהדרות, הרבה בזכות האתגר הלא פשוט של ניצול צמיגי הפירלי, עם מפלצות ההספק, האחיזה והמשקל הנוכחיות. פרז אולי אינו הנהג המהיר ביותר, אבל הוא בהחלט יודע להוציא את המקסימום מהחבילה שבידיו. באופן אישי הייתי "לכוד" בין אינטרסים הפוכים. מצד אחד רציתי בטובתו של צ'יקו, ומצד שני ייחלתי לכשלונה של רייסינג פוינט ופרוייקט "ההעתקה של מרצדס" (ובוודאי שהפיטורים שלו מרייסינג פוינט, לאחר שהיה אחראי ראשי להמשך קיומה בתום סאגת פורס אינדיה, רק גרמו לי להיות עוד יותר בעדו ונגד הקבוצה). מבחינה זו, זכיתי בשני הדברים, במובן מסויים, לאחר שרייסינג פוינט לא הצליחו לסיים במקום השלישי ואילו פרז כן הצליח להיכנס לרדבול. יהיה מעניין לראות קרבות של פרז ברדבול מול האסטון מרטין בעונה הבאה. אני משער שאהבה גדולה לא תהיה שם.