השאיבה הגדולה: המס החדש שהאוצר מתכנן להטיל על נהגי ישראל

כמות האש שחטף שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' בגין יוזמת ה'פקק פלוס' שלו הצליחה להדליק כמה נורות אדומות במשרד האוצר. אנשי המשרד, שאת מה שהם שכחו ביחס למאבקים ציבוריים נגד יוזמות שלהם סמוטריץ' אף פעם לא יספיק ללמוד, הבינו מיד שפקקי הענק בנתניה הם לא רקע מוצלח להצגת מס חדש על תחבורה וביטלו את הצגת העקרונות של אגרת הגודש המתוכננת בכניסה לתל אביב. הנימוק הרשמי אגב, היה שבהיעדר ממשלה, האוצר לא רואה מקום להציג את התוכנית וכו' וכו', הסבר מצחיק לאור העובדה שהמס הזה יגיע לכביש רק עוד מינימום שנתיים, אבל ניחא. 

למרות הביטול לא מעט פרטים דלפו ואלה, לצד חומרים שפורסמו בעבר, חשפו עוד טפח ממה שמתכנן לנו האוצר. אני מניח שרובכם מכירים את הפרטים אז רק על קצה המזלג נספר שהרעיון הכללי הוא שסביב תל אביב יהיו שלוש 'טבעות' ושחציה של כל אחת מהן ברכב פרטי תעלה כסף ובסך הכל (לפי פרסומים) לא יותר מ-30 שקלים לכל כניסה. בימים אלה החל ניסוי של כמה שבועות שבמסגרתו כאלפיים נהגים מהערים הצמודות לתל אביב - רובם מראשון לציון - יקבלו "קופה" עם סכום כספי כלשהו שממנו יופחת תשלום בכל פעם שייכנסו עם המכונית לתל אביב. בסוף הניסוי יקבלו המשתתפים את מה שיישאר בקופה.

בפריפריה ישלמו, בתל אביב לא

בואו נתחיל דווקא עם כמה שאלות שעולות מהמעט שידוע לנו על הניסוי הזה. שאלה מתבקשת ראשונה היא למה נבחרו תושבי הערים הצמודות לתל אביב ולא תמהיל של כל מי שנכנסים לעיר מדי יום? תסלחו לי על הקונספירטיביות אבל אם אני צריך לנחש אז זה בגלל שמי שגר בראשון אולי עוד איכשהו ישתכנע לאור התמריץ הכספי לנסוע פה ושם ברכבת בזמן שחברו מאשקלון לא יעשה את זה. ובמילים אחרות הניסוי הזה צריך להצליח בכל מחיר.

השאלה הבאה היא איזה תמריץ יינתן לנהגים כאשר יוטל מס הגודש האמיתי. בפרסומים מהחודשים האחרונים נטען כי בכירים ברשות המסים לא מוכנים לשמוע על קיזוז של מסי הדלק או הפחתה של האגרות מול הטלת המס החדש, ויותר מזה, שהם גם לא יסכימו להכרה של התשלום כהוצאה מוכרת. זאת אומרת שלא יהיה שום תמריץ. עכשיו, אם זה נכון אז מה הטעם לעשות ניסוי שמתבסס על תמריץ כספי? זה שוב מוביל אותי למסקנה מהשאלה הראשונה: הניסוי הזה יצליח ויהי מה.

אבל השאלה הכי חשובה היא מה הטעם בניסוי הזה אם לנהגים ולנוסעים ב-800 אלף מכוניות שעוברות באילון כל יום אין אלטרנטיבה לפרייבט, והכוונה היא כמובן לתחבורה ציבורית מינימלית, שאיתה הם יכולים להגיע לעבודה או לגן של הילד. איך לעזאזל אתם רוצים שאנשים יגיעו ממקום למקום כשהמדינה לא מפתחת את התשתיות הכי בסיסיות שצריך כמו מסילות, חניוני חנה וסע, קווי אוטובוס? רק השבוע נחשפתי לכך שאפילו מכרזים למשהו כמו 3500 אוטובוסים חדשים לחברות התחבורה הציבורית תקועים בגלל איזה מחלוקת, חלקם כבר שנתיים (!!!!!).  בכל אופן, דווקא לשאלה האחרונה יש תשובה חד משמעית: מטרת אגרת הגודש היא לא להוציא אותכם מהפקק אלא לגבות מכם כסף, והנה ההסבר.

מה קרה בלונדון?

בנקודה הזאת בדרך כלל מגיעים כל התומכים הקולניים בצמצום התחבורה הפרטית, מזכירים את הפקקים הבלתי נסבלים וטוענים שעם כל הצער והכאב על שמוליק וחדווה, הזוג הצעיר מחדרה שאכל אותה, זה הפתרון הנכון. האמנם? יצאנו לסיבוב עולמי קטן באדיבות הגוגל כדי לראות כמה המס הזה יעיל. 

מס גודש רחוק מלהיות עניין חדש. העיר הראשונה בעולם שהטילה אותו הייתה סינגפור וזה קרה כבר ב-1975. שנים עברו ולרשימה הצטרפו עוד ערים וביניהן לונדון, רומא, מילאנו שטוקהולם ובקרוב גם ניו יורק. למס יש כמה מודלים שנוגעים לסיבות להטלתו, היקף ואופן הגבייה אבל בעיקר ביחס לשטח שבו הוא נגבה. ברומא למשל התשלום מוטל רק על מי שנכנס לאזור מצומצם יחסית שמוגדר כמרכז ההיסטורי של העיר והוא בקושי מורגש, בעוד שבלונדון השטח יחסית גדול ומשפיע על התחבורה בכל המטרופולין. עוד? בשטוקהולם לא היה עמוס של ממש והסיבות להטלת המס היו סביבתיות. 

בשום מקום בעולם לא נערך ניסוי ארוך טווח שמטרתו לבדוק את יעילות המס, והעיר היחידה שלגביה יש נתונים מדוייקים יחסית היא  בירת בריטניה, שם רשות התחבורה הלונדונית, TFL שמה, אוספת נתונים ומנתחת אותם. 

אז מה בדיוק קורה בלונדון?  הייאוש שם כנראה יותר נוח אבל בוודאי יותר יקר עם מס גודש של 11.5 פאונד ליום, בערך חמישים שקל. ההכנסות הכוללות, וזה נתון שבוודאי מאוד אוהבים באוצר, נעות סביב ה-250 מיליון פאונד לשנה, בערך 1.1 מיליארד שקל. לו רק יכולתי להיות זבוב על הקיר ביום שבו באוצר תרגמו 800 אלף מכוניות יומיות באילון להכנסה שנתית. 

מה עוד? אה, כן, על פי חוק הרשויות הלונדוניות מחוייבות, אני חוזר מחוייבות, להשקיע את הכסף שנגבה בשיפור התחבורה בעיר. מישהו מאמין שזה יקרה אצלנו?

אבל עם כל הכבוד למספרים הללו ההשפעה שהייתה למס הגודש חשובה הרבה יותר. הירוקים טוענים משום מה שהמס  הפחית את התחבורה בלונדון בהיקף של 30%. זה מספר פנטסטי כמובן, אלא שבדוחות של TFL אין לו זכר. שם מדברים על הפחתה של 15% בשנים היותר טובות ושל 10% בפחות. נתון חשוב לא פחות הוא העומס שמתבטא בזמן הנסיעה בפועל, ושימו לב לזה: הוא עלה ב-30%. כן, התנועה פחתה אבל הפקק גדל. איך מתרחש פלא שכזה? אז ל-TFL יש כל מיני הסברים שנוגעים לסוגי התחבורה - אוטובוסים, אופניים וכו' שמורידים את הקצב, עבודות תשתית ועוד. אני אחסוך לכם את החפירה אבל חשוב לחדד את המשמעות: גם אם התנועה פוחתת הפקק יכול לגדול. 

ויש עוד נתונים: לאורך השנים, ולמרות העלאה ניכרת של המס, שהתחיל ב-2002 עם 5 פאונד, האפקטיביות שלו הלכה ופחתה ולא רק בגלל עלייה בכלי הרכב המשלמים. הבריטים, מסתבר, התחילו גם לתחמן בכל מיני שיטות וגם לעשות שימוש נרחב בכלי רכב שיתופיים שפטורים ממס. ואם בלונדון מתחמנים אפשר רק לדמיין מה מר ישראלי יעשה כדי לא לשלם.

ועוד נתון אחד אחרון וקצת מורכב:, בבריטניה, כמו ברובה של אירופה, מספר המכוניות כמעט ולא השתנה בעשרים השנים האחרונות. מכונית חדשה עולה על הכביש, ישנה נגרטת (או כנראה נמכרת באיזו מדינת עולם שלישי). מה היה קורה בלונדון אם רמת המינוע שם הייתה עולה באותו השיעור כמו בישראל (מיליון מכוניות 'נטו' נוספו לכבישים שלנו בעשור)? לטעמי היקף המכוניות שהיו מנסות להיכנס ללונדון היה קופץ בעשרות אחוזים. 

השורה התחתונה  

כנראה  שגם האיש הכי ירוק בסביבה יסכים שהפחתה של 10% בכמות התנועה לצד עלייה של 30% בזמן הנסיעה, על כל הזיהום הסביבתי שזה יוצר, רחוקה מלהיות הצלחה. וזה אני מזכיר לכם, בלונדון שבה, למרות כל הקיטורים של הלונדונים, התחבורה הציבורית יעילה ונוחה ויכולה להיות אלטרנטיבה למכונית הפרטית. 

והאנשים החכמים באוצר לא יודעים את זה? לא ברור להם שמס הגודש לא יעלים את הפקק? אז כנראה שהם יודעים אבל הקופה סובלת מגירעון עמוק, המס הזה יחסית נוח ליישום והוא בטוח יישחק פחות מנאמר העלאת המס על הדלק בעוד כמה אחוזים.

אז אני מנצל את הבמה ופונה מכאן לאנשי האוצר. תראו חברים, כולנו כאן בפקק מבינים שאת הירידה בהכנסות שלכם אנחנו נשלם, אבל עשו לנו טובה ותמציאו מס שגם יעשה קצת טוב בדרך ולא רק יבאס. רוצים רעיון? קחו דוגמה מלבנון ותטילו מס על הודעות בוואטסאפ. זה מעצבן כמו כל מס אבל אולי יפחית קצת את הצפצופים. זה גם מס שהוא בטח הרבה יותר הוגן חברתית ממס גודש. סעו בזהירות