ניצנים ראשונים לטכנולגיית מימן בכלי תחבורה בישראל. כלמוביל, יבואנית רכבי יונדאי חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת בזן וחברת סונול. במסגרת הסכם זה, בזן תופקד על הפקת המימן באמצעות תאי דלק לטובת משאיות חשמליות, בעוד סונול תקים את עמדות הטעינה לאספקת המימן - התחנה הראשונה תפעל בצומת כפר חסידים. בשלבים מאוחרים יותר, עם פריסת התשתית מחויבות סונול ו-בזן לגייס לציי התחבורה משאיות מונעות מימן, כבר ברבעון השלישי של השנה הנוכחית.
מלאכי אלפר, מנכ"ל בזן מסר: "מממשים את האסטרטגיה שלנו, גאים להיות החברה הראשונה בישראל לייצר מימן במתחם בזן בחיפה עבור תאי דלק המשמשים להנעת משאיות". ניר גלילי, מנכ"ל סונול: "סונול גאה להיות הראשונה בישראל יחד עם שותפיה בהובלת מהפכת המימן, הדלק העתידי לשינוע רכב. בטוחים כי המגמה העולמית תגיע דרכנו לישראל. יניב שיראזי, מנכ"ל כלמוביל אומר: "אנו שמחים על שיתוף הפעולה בהובלת חדשנות אנרגטית, מודים למשרדי האנרגיה והתחבורה על ההתגייסות לתהליך וגאים בחיבור של כלמוביל עם קונצרן יונדאי, מובילת הטכנולוגיה ויצרנית המשאית המתקדמת ביותר בעולם".
מלבד טויוטה, יונדאי מובילה מזה שנים את השימוש בהנעת מימן בכלי רכב, כולל בכלי רכב פרטיים (דוגמת יונדאי נקסו שיוצג בדור החדש בהמשך השנה), אולם היא בין הראשונות בעולם לרתום את השיטה למשאיות; לפי הערכות שונות בתעשיית הרכב, בתוך עשר שנים בין 15-20% מכלל מהתחבורה הכבדה היבשתית תצויד במערכות מימן שנחשבת לפחות מזהמת. המשאית המימנית של יונדאי, ה-XCIENT Fuel Cell שהוצגה לפני שנתיים בשוויץ עם הספק מרבי של 470 כ"ס ותיבת 6-מהירויות אוטומטית, מסוגלת לכסות מרחק של 400 קילומטרים, כאשר את ה"התדלוק" היא מבצעת בפרק זמן שנע בן 8 ל-20 דקות - קצר משמעותית מפתרונות חשמליים מסורתיים, דוגמת רכבי EV רגילים. לשם השוואה, לקילוגרם אחד של מימן יש את אותה צפיפות האנרגיה כמו 3.7 ל' סולר.
טכנולוגיה מימנית היא חלופה חסכונית למשאיות קונבציונליות שמכיוון שזמן התדלוק וטווח הנסיעה דומים למשאיות מונעות בנזין ומסלולי הנסיעה ניתנים לחיזוי, מה שבאופן אוטומטי מצמצם את הקשיים הכרוכים בפיתוח תשתיות טעינה ובאופן ישיר גם חוסך הרבה כסף למשק. אירופה למשל בוחנת מספר שנים סלילת "מסדרון" משא המופעל על ידי מימן, המשתרע על פני כ-1300 ק"מ, שעתיד להיות פעיל במלואו עד 2025. מהצד שני, עדיין מדובר בשיטה יקרה מאוד עבור כלי רכב פרטיים, ולכן כל עוד עלות הטיפל במימן והפקתו רחוקה מהישג ידו של האדם הממוצע, אין לכך התכנות רחבה בכלי רכב פרטיים, פרט כאמור לטויוטה ויונדאי שגובים בסביבות 50-60 אלף דולר לכלי הרכב המימניים שלהם.