$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

יונדאי קונה במבחן – מנוע, ביצועים ומה שבניהם

האם הביצועים יכולים לחפות על נקודות תורפה אחרות?

בועז קורפל
בועז קורפל   19.10.18 - 17:54

תגיות: עולם הרכב

Getting your Trinity Audio player ready...

בעיני היונדאי קונה הוא אחד הדגמים שמחשיב את עצמו כאלוף הקטגוריה שלו. אם תשאלו את הקונה ואת האחרים אילו עוד דגמים יש בקטגוריה שלו, התשובה תהיה אף אחד כי היונדאי קונה הוא שילוב של הרבה אלמנטים שיונדאי רקחו יחד תחת מרכב סופר מעוצב ואגרסיבי וכל זה יצר את הקטגוריה של עצמו ואין עוד יצרן אמיץ או נועז אחר שלקח את הג'יפון הכי קטן שלו כל כך רחוק ואפילו שם אותו מול אחד הדגמים הכי נמכרים שלו עצמו, והכוונה ליונדאי טוסון המשפחתי.

במחשבה שנייה זה באמת ככה. הדבר דומה למשל למתאגרף במשקל 55.750 ק"ג. אם תגידו שאין קטגוריית משקל כזאת אז אתם בהחלט צודקים, אבל את אותו מתאגרף זה בכלל לא מעניין ושום יריב לא היה בזירה כשחגורת האליפות הוענקה לו וזה אומר שהוא האלוף, לפחות עד שיגיע מישהו שיקרא עליו תיגר. צירך שמתאגרף אחר ממשקל גבוה יותר או נמוך יותר, יחליט שהוא משנה את התכונות שלו עצמו ויוצא לקרב מול הקונה ואנחנו לא רואים את זה קורה במהירה למעט הקונה עצמה שתגיע לכאן בגרסה חשמלית ותציע משהו משוגע חדש שעולם החשמליות מחכה לו.

כוח מנוע - הנשק הכי חזק

אם תנסו להתריס מול הקונה ולזרוק לה בפנים את התכונות הטובות של היריבים שלה כמו למשל תא מטען גדול יותר, אז מיד תקבלו תגובה בסגנון של: "אבל המנוע של הקונה הוא החזק ביותר בקטגוריה". ואם תנסו לומר שצריכת הדלק איננה בין המצטיינות בשוק, שוב תקבלו את אותה תשובה בנוסח של "אבל המנוע הוא הכי חזק, אז זה ברור שכך יהיה" ובעצם זה הנשק הכי חזק של היונדאי קונה. מנוע טורבו בנזין בנפח 1.6 ליטר בהספק 177 כוחות סוס (יש גם גרסת 1.0 ליטר בחו"ל שלא הגיעה לכאן וחבל) שמזניק את הבייבי גנגסטר הזה למהירות של 100 קמ"ש מעמידה תוך 7.9 שניות (לפי היצרן) למרות שניסנו בכל מני דרכים (חוץ מאשר בירידה) ולא ירדנו מתחת ל-8.5 שניות, אבל גם זה היה מסחרר ומהיר. צריכת הדלק של המנוע רחוקה מלהיות חסכונית בהשוואה לג'יפונים העירוניים האחרים עם מנועי מיקור בנפח 1.0 ליטר ושלוש בוכנות.

 

רוב הנסיעה שלנו בחודשיים האחרונים הייתה במצב Comfort ו-Eco ורק לעיתים רחוקות עברנו למצב Sport ועדיין המנוע לא חס על חשבון הבנק יותר מדי. טווח הנסיעה לתדלוקים היה 500+ ק"מ לפי המחשב אבל משאבת הדלק של המנוע לא ממש מעודכנת במקרה הזה ואולי ימי הקיץ החמים יצרו צימאון מוגבר. מה שבטוח הוא שמערכת ההנעה הכפולה תורמת את שלה והנתון שקיבלנו הוא 11 וחצי קילומטרים לליטר. אמנם לא מדובר בצריכה סופר בזבזנית או בשיכרון דלק מובהק כמו בימי היונדאי גטס היפים, אבל היי, אמרנו כבר שיש לקונה מנוע חזק?

 

מגוון אופציות נסיעה בכביש

תיבת ההילוכים כפולת המצמדים בטכנולוגיית DCT של יונדאי קיבלה משימה מאוד רצינית ממהנדסי החברה בקוריאה. מצד אחד יש מנוע רב עוצמה שמבקש לטפס בסל"ד בכל הזדמנות אבל יש גם מערכת הנעה כפולה וגם שלושה מצבי נסיעה שונים ואת כל העסק הזה צריך לכייל בצורה טובה שתאפשר נסיעה חלקה, תאוצות מהירות ויציבות ללא השהיות וגם הורדה של כוח המנוע לכל הגלגלים בצורה שווה לעיתים תחת נעילה של הדיפרנציאל למשימות שטח קצת יותר מאתגרות שבהן צריך התנהלות דוושה חכמה. בנסיעה עירונית יומיומית רגילה ורגועה זה עובד בצורה טובה כשהמתלים, הבולמים והגלגלים מרחיקים את מהמורות הכביש שראש העיר לא הספיק לתקן לפני הבחירות.

יש זמזום מתא המנוע בתדר שונה שמפיק מגדש הטורבו שפועל כבר בסל"ד נמוך ולא כמו במכוניות מוגדשות בעבר הרחוק, וביונדאי יהיו חייבים לשפר את בידוד הרעשים האלה בגרסה הבאה. המעבר ממצב חיסכון (Eco) למצב "נוחות" (Comfort) לא ממש הורגש פרט לשחרור קל של תגובת המנוע אם כי התנהגות הרכב בכללי לא השתנתה. מעבר למצב הדינאמי ביותר יצרה כבר תופעה מסוג אחר והצבע האדום של הקונה שלנו הפך חברבורות של נמר. הסל"ד קפץ, עוצמת רעש המנוע התגברה (איפה הבידוד?) וזמן העברת ההילוכים התקצר משמעותית והפנתר הקוריאני זינק קדימה והפך למשהו אחר.

החיסרון בידיות העברת הילוכים מאחורי ההגה הורגש להשלמת התחושה הספורטיבית ומכאן אנו קוראים ליונדאי לבדוק אם נשארו להם פריים כאלה במלאי ולהוסיף אותם לגרסה הבאה, אך למרות זאת שימוש באפשרות להעברת ההילוכים באופן ידני מידית ההילוכים הופכת את חווית הנסיעה למרגשת וספורטיבית יותר. לחיצה על הדוושה במצב הדינאמי הזניקה את המכונית קדימה וארשת של הפתעה נמתחה על הפנים שלנו לנוכח התגובה של המכונית. זה יכול היה להיות מושלם אם לא היו השהיות קלות בין תגובת הדוושה לתגובת המנוע. היו שם "חורים" קטנים בין הרגע שרגל לחצה על הדוושה עד לתגובה של המנוע.  דווקא כאן היה ממש נחמד וטוב לקבל את הידיות של החלת ההילוכים מאחורי ההגה ולשחק עם ההילוכים לשמירת רצף מומנטום אך כאמור האפשרות קיימת מידית ההילוכים הקונבנציונאלית וזה גם בסדר.

 

חמישה כוכבים בבטיחות אבל אפשר הרבה יותר

יונדאי חרטה על דגלה לצייד את כל המכוניות שלה במקסימום אמצעים ומערכות בטיחות לשמירה על חיי הנהגים והנוסעים ברכב. בחברת כלמוביל נצמדים לעניין הזה ודוגמה מצוינת לכך תוכלו לקבל אם תסקרו את שפע המערכות המסייעות לנהג בבטיחות ביונדאי איוניק או ביונדאי i30 ובוודאי שבאלנטרה ובסונטה. אבל משהו חסר ביונדאי קונה וקוראים לו רדאר לשמירת מרחק. זה לא שהמערכות של הקונה חלשות ונחשלות, הן לא, אבל חסרונו של הרדאר מורגש בעליל במיוחד אחרי שעברנו חוויה מטלטלת תרתי משמע ב-i30 והרדאר של מערכת בקרת המהירות האדפטיבית פעל ללא דופי. הציון שהיא קיבלה במבחני הריסוק בשנה שעברה הוא 5 כוכבים.

בצד הפאסיבי ציינו לטובה את ההגנה הצידית ובסך הכל המכונית נחשבת לבטוחה מאוד. יש לה 6 כריות אוויר וציון הבטיחות  של משרד התחבורה הישראלי הוא 7 מתוך 8. ובכל זאת, לצד אלה מורגש חיסרון של מערכת לזיהוי תמרורים, הולכי רגל ורוכבי אופניים (תכונות שקיימות במובילאיי ודומיו). לא הצלחנו להבין מדוע היצרן מציע בקרת ירידה במדרון והנעה כפולה (שיש בהן אלמנט בטיחותי גרידא) ולא משלב מערכות שקיימות אצלו במדף הטכנולוגי. אנחנו מקווים ומאמינים כי בגרסה הבאה ישלימו ביונדאי את כל החוסרים הללו לרבות זיהוי תנועה חוצה מאחור, רדאר למהירות אדפטיבית וזחילה בפקקים וזיהוי תמרורים.

במבחנים בארה"ב המכונית מצוידת בתאורת LED מלאה ובישראל זה לא נמצא ברשימת הציוד הסטנדרטי ובהמשך ישיר לכך, גם תאורת פנסים קדמית חכמה למניעת סנוור. כשמשלבים את כל הדברים יחד, אפשר לומר בוודאות גמורה כי היונדאי קונה היא מכונית בטוחה אבל יש שם כוכבית שמטרידה במיוחד בזכות העובדה שהמכונית היא סופר דינאמית וגומאת מרחקים ומטפסת למהירויות בקצב מאוד גבוה ולכן תחושת הביטחון חייבת להיות מושלמת ולא פחות מכך. מערכות הבטיחות המבוססות מצלמה בלבד בשילוב בדיקה של מצב לחיצה על הדוושה אינן מספיקות בעידן של היום והמצלמה מוגבלת בתנאי ראות וחושך וגם התגובה איננה תמיד עקבית למרות שיש התראת התנגשות ובלימת חירום אך היו מקרים של שיוט במהירות גבוהה והתקרבות למכונית מאחור והמערכת לא זיהתה זאת כלל.

הקליקו והצטרפו לעולם הרכב ברשתות החברתיות: טלגרם, אינסטגרם, טוויטר

 

איכות חיים זאת לא מילה גסה

איכות חיים זאת לא מילה גסה

דווקא במכונית שהחלל הפנימי שלה קטן יותר, כדאי להשקיע יותר בפרטים ובאיכות החומרים וליצור שם משהו שישרה אווירה טובה ואנרגיות חיוביות על אחת כמה וכמה כשהעיצוב החיצוני הוא כרטיס הביקור המאוד מרשים שלה. אז בניגוד למחשבה ולציפיות, ליונדאי קונה אין את זה בהשוואה לעיצוב החיצוני. החומרים שמהם עשוי החלק הפנימי של המכונית רגילים לגמרי ו-95% מהם זה פלסטיק/בד בצבע שחור (השאר זה פלסטיק בצבעים אחרים).

זה לא שיונדאי לא יודעים לשחק ולשמח את העיניים בצבעים, הם בהחלט יודעים זאת ותוכלו לקחת לדוגמה אפילו את ה-i10  הקטנה שמגיעה עם משחקי צבע בתא הנוסעים. אז את מה שהם הבינו ב-i10 הם לא הבינו בקונה והאווירה בתוך המכונית פשוטה וקודרת. בולט (תרתי משמע) מסך המולטימדיה הצף במרכז הקונסולה ורק הצבעוניות של מערכת המולטימדיה שוברת את הקדרות הפנימית.

בדגם שלנו אין גג פנורמי ולכן אין מושיע גם מהשמיים. האפלוליות מתגברת נוכח החלונות הקטנים והאופנתיים מאחור ולנוכח הקורות הגדולות והעבות מלפנים ומאחור שמקטינות את שטחי כניסת האור למכונית. איכות המושבים טובה ונוחה למדי עם תמיכות טובות במושבים הקדמיים. שלושה מבוגרים יכולים לשבת מאחור, אבל החיים שלהם יהיו יותר אינטימיים מכפי שהם חושבים. נסיעה של ארבעה נוסעים תיחשב לקלאסית.

תא המטען איננו גדול אבל גם לא ננסי ועם 360 ליטר (ללא קיפול מושבים) תוכלו להסתדר בחיי היום יום בלי בעיות מיוחדות (הצלחנו לדחוס שם באופן מפתיע 3 מזוודות בגודל בינוני) ובכל זאת נציין כי סף הטעינה גבוה מעט ולא רחב עד קצה הדלת האחורית, מה שיכול היה לאפשר יותר משחק בנפח ובגישה להעמסה ופריקת ציוד ומזוודות. לוח השעונים של הנהג ברור ואינטאיטיבי ואפשר לשלוט בכל הפרמטרים שקשורים לטלפון ולמערכת הבידור מההגה. מערכת המיזוג טובה אך המצב החלש ביותר עדיין הרגיש לנו כמו מיני הוריקן. זה טוב כשאפשר לקרר במהירות את חלל הרכב במיוחד בקיץ הישראלי, אבל לאחר מכן כשהעברנו את מהירות המאוורר למינימום, הרוח שנשבה מהמערכת הייתה יותר מאשר חרישית ונעימה ובכל פעם שאנחנו מפעילים את מערכת המיזוג נדרש להתעסק עם הטמפרטורות עצמן ועם כיוון הרוח ולא מש הצלחנו למצוא נקודת איזון לתחושה של אוויר קריר וממוזג לארך זמן ולכן נאלצנו לכבות את המזגן או להעלות את הטמפרטורה וחוזר חלילה. עדכון מהירות המאוורר בגרסה הבאה יתקבל בברכה.

סיכום

אחרי שבפרק הראשון עסקנו בעיצוב ובמיצוב והגענו למסקנה שהיונדאי קונה עונה על הדרישות ואף למעלה מכך, הגענו הפעם אל החלק שעוסק בחיים עצמם, כפי שמיטיב לכנות זאת ראש הממשלה. הניגוד בין העיצוב החיצוני לפנימי ניכר ונדרש שיפור במתיחת הפנים או בדור הבא של היונדאי קונה וכך גם בנושא הבטיחות, חייב להיות שם יישור קו בראש ובראשונה עם הדגמים האחרים (ממליצים לאמץ את החבילה של ה-i30 במלואה). הביצועים הדינאמיים טובים מאוד והמנוע ותיבת ההילוכים פועלים טוב ביחד במצבי הנסיעה למעט השהיות תגובה פה ושם. המכונית זריזה וההיגוי נעים וטוב ואין מה להיכנס להרפתקה של מכונית ראלי בשטח כי למרות ההנעה הכפולה, מרווח הגחון הוא 17 ס"מ וזה מצוין לטיולי שבילים עם תחושת ביטחון מלאה. צריכת הדלק המוצהרת היא 15 ק"מ לליטר ואנחנו לא ממש הגענו לזה, הממוצע שלנו היה מעט יותר מ-11 קילומטרים לליטר אבל נמשיך ונבדוק זאת לאורך הדרך. החבילה הכללית מאוזנת עם העיצוב, הביצועים, הבטיחות והאבזור למרות שבשניים האחרונים יש מקום לשיפור. אבל אל תשכחו שיש גם כמה תכונות שיכולות לפצות על הפערים הללו ולגשר את העניין עד למהדורה הבאה של הקונה או לקונה החשמלית. בפרק הבא שלנו במבחן ארוך הטווח נדווח לכם על מה שקורה מתחת לפני השטח אחרי טיפול במוסך וגם נעסוק במערכת המולטימדיה שלה.