בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה תעשיית הרכב האירופית ביססה שלושה אייקונים שבעשורים לבוא השפיעו משמעותית על התחבורה העולמית ודרכה גם על סדרי עולם חברתיים; הכוונה היא לסיטרואן דה שבו, לחיפושית ולמיני מיינור (אגב, שתיים מהן תוכננו עוד לפני המלחמה אך בקושי יוצרו). האייקון הרביעי יכול היה להיות הפיאט 500 אך בשל יכולות ייצור וסיבות אחרות המכונית נמכרה מחוץ לאיטליה בכמויות יחסית קטנות ולא הצליחה ליצור את האימפקט שיצרו האחרות. את הרקע הזה אני מניח שאתם מכירים ולכן נדלג במהירות לעבר היותר קרוב כאשר בתחילת שנות האלפיים גל של נוסטלגיה הביא לתחילת הייצור של החיפושית החדשה שהייתה בעצם סוג של גולף בתחפושת, של המיני מיינור וגם להכרזות של סיטרואן על דה שבו חדשה.
פיאט הצטרפה כמה שנים מאוחר יותר עם ה-500 החדשה. ומה קרה מאז? ובכן הדה שבו נשארה על הנייר, פולקסווגן מכריזה מדי פעם על הפסקת הייצור של החיפושית החדשה שמעולם לא התרוממה לגבהים המצופים (נכון לעכשיו זה יקרה ב-2019), ה-500 כנראה הצילה את פיאט בתקופה קשה במיוחד ואמנם מיוצרת בכמויות לא מבוטלות אבל במחירי בסיס ולפיכך גם ברווחיות לא גבוהה. לעומתן המיני מיינור פורחת בכל האספקטים שהתעשייה מודדת - ממכירות ותמחור דרך מיצוב ותדמית ועד התפתחות קשת דגמי המותג. סר אלכס איסיגוניס, אביה המיתולוגי של המיני המקורית, כנראה מתהפך בקברו נוכח מיצוב ה"פרמיום" של המותג והמחירים הנגזרים ממנו, אבל עם הצלחה קשה להתווכח.
לשאלה מדוע המיני הצליחה בעוד האחרות הצליחו פחות, או סתם נותרו על הנייר, יש הרבה תשובות טובות אבל המועדפת עלי כחובב רכב, היא שבעלי הבית מ-BMW השקיעו והרבה; היא לא תחפושת מעוצבת, לא מבוססת על רכיבי מדף (למרות שיש כמובן גם כאלה ואפילו היו חריקות עם זה) ובנוסף הם גם מקפידים לשמור משהו מהמתכון של הסבתא-רבא המקורית. וכאן אנחנו מגיעים לקרוסאובר של המותג - ושימו לב לאורך התיאור שלו - המיני קאנטרימן הייבריד פלאג אין 4*4, שמבחינה טכנולוגית גרידא הוא פסגת ההיצע של היצרן.
איפה שמים את הרובים?
לפני כמה שנים יצא לי להיות בתערוכה של רכבי אספנות באירופה. אחת מהמכוניות שהוצגו הייתה מיני קאנטרימן מקורית - שזו בעצם מיני מיינור סטיישן עם מין דיפוני עץ מצחיקים מאחור - שהייחוד שלה היה בכך שחוואי בריטי שהיה הבעלים הראשון הפך את השטח של ה'סטיישן' ושל המושב האחורי לתיבה עבור רובי הציד שלו. הרובים שהונחו לאורך, קופסאות תחמושת וכמה כלי זוועה לטיפול בציד, מילאו את המיני מצד לצד. נזכרתי בסיפור הזה כשפתחתי את הבאגז' של הקאנטרימן ומצאתי 405 ליטרים מכובדים - למרות המקום שתופסות הסוללות - נפח שהוא די דומה למה שיש בנאמר מאזדה 3 סדאן.
תא המטען הוא סוג של אישור לתעלול האופטי שהקאנטרימן עושה ושמקטין את המימדים שלה. אני לא יודע אם זה משהו שמגיע ממוחו של המתבונן שמזהה אלמנטים מהמיני מיינור ומייד מגיע למסקנה שמדובר במכונית קטנה, או משהו בעיצוב עצמו, אבל הקאנטרימן, עם אורך של 4.3 מטרים ורוחב של 1.8 מטרים רחוקה מלהיות קטנה. לשם השוואה הוולוו XC40 ארוכה בעשרה ס"מ ורחבה בחמישה, ואותה רוב המתבוננים ברחוב יגדירו מיידית כמכונית 'גדולה'. מעבר לסוגיית הגודל העיצוב החיצוני כולל אינספור מוטיבים מהמיני מיינור ובין אם אהבתם או לא, הוא אינו דומה לשום דבר אחר על הכביש שזה הישג לא מבוטל בימינו.
אני פותח את הדלת ומוצא את כל המוטיבים המוכרים והרבה נוסטלגיה - השעון העגול הגדול מאחורי ההגה, המסך במרכז הקונסולה שיושב בעצמו בתוך מעטפת עגולה, מתגים ברוח שנות השישים וגם קצת 'בלגן' מקסים ומאוד רטרו בסידור הפקדים השונים. סביב כל אלה ישנם משחקי אורות צבעוניים - ורוד, ירוק סגול ועוד - שבהם הקאנטרימן מדי פעם מהבהבת בתוך תא הנוסעים וסביב הקונסולה המרכזית. אני אישית לא משתגע על המשחקים האלה אבל בשורה התחתונה תא הנוסעים נראה טוב ובעיקר מצליח להעלות חיוך גם מצד מי שאינו חובב נוסטלגיה גדול. רשימת התוספות בדגם שנבחן - צ'ילי כינויו - שהוא היקר בהיצע, כוללת פחות או יותר הכל אבל בכמה פינות קטנות ניכרים טיפונת קמטים טכנולוגיים (הדור השני של הקאנטרימן הוצג ב-2016) כמו העדרה של מערכת ניווט מובנית או של חיבור לאנדרואיד-פון/אפל פון. כך גם בפינת הבטיחות שלנו, שכוללת אמנם בלימה אוטונומית במהירויות עירוניות ובקרת עייפות של הנהג אך לא בקרת סטייה מנתיב. במקומה מותקן בארץ מובילאיי שביתרונותיו ובחסרונותיו דנו כאן כבר כמה פעמים.
טובים השניים
על הנעת המיני אחראים שני מנועים. הראשון הוא בנזין, שלושה צילנדרים מוגדש טורבו בנפח של 1.5 ליטרים שמייצר 136 כ"ס, והשני מנוע חשמלי עם הספק של 88 כ"ס שמחובר לסוללות שנטענות מחיבור ישיר לרשת ו/או בתנאי נסיעה מסויימים - ירידה, בלימה וכו'. ההספק המשולב של שני המנועים עומד על 228 כ"ס, אבל כמו כל דבר בחיים, גם כאן הניואנסים נותנים את הטון.
בואו נתחיל דווקא בסוללה. על טעינה מלאה, מצהיר היצרן, הקאנטרימן יכולה לנסוע 38 ק"מ חשמליים. איכשהו אני קצת מפקפק במספר הזה, בוודאי בתנאי הכביש הישראלי שכוללים הרבה מזגן ועוד יותר עמידה בפקקים שאמנם לא שואבת הרבה מהסוללה אבל בוודאי לא תורמת לטווח האמור. כך או אחרת הטווח החשמלי נטו לא אמור לשנות הרבה שכן את הטון אמור לתת שילוב המנועים. לחיצה בריאה על הדוושה מעבירה את המכונית למצב eboost שבו שני המנועים פועלים במלוא העוצמה ויחד הם מספקים תגובה בריאה ונחושה בכל תנאי; הדרך למאה קמ"ש, לפי היצרן, אורכת 6.8 שניות - מספר יפה לאור העובדה שהקאנטרימן שוקלת 1.7 טון, והספידומטר ייעצר על 198 קמ"ש. למרות שהביצועים נאים מאוד, אופי הפעולה של המנועים, שמכוייל לחיסכון, לא יביא להמסה של האספלט ומי שמחפש יכולות בסגנון המיני קופר לא ימצא אותן כאן. מה שכן יש הוא אופי פעולה מאוד חלק, יעיל ונטול גמגומים. גם לתיבה האוטומטית היעילה בת 6 ההילוכים מגיעות מחמאות. אפרופו חיסכון: 13 ק"מ לליטר עשתה הקאנטרימן, מספר מרשים יחסית לעומס שהופעל במבחן.
ואז זה קרה...
בשלב מסוים בנסיעה התרוקנה הסוללה לחלוטין ונשארתי רק עם הבנזין, ואין מה להגיד - אחרי שאתה מתרגל לשילוב, 136 כ"ס 'בלבד' מרגישים כמעט כמו ללכת עירום ברחוב. לזכותה של המערכת ההיברידית אני יכול להגיד שלא לקח לה יותר מעשר דקות לאסוף כמה אחוזים לסוללה ולהחזיר את החשמל לכביש.
השיוף בסעיף המנועים-תיבה נמצא גם בכל הנוגע לנוחות הנסיעה ואחיזת הכביש. את כיול המתלים של הקאנטרימן אפשר להגדיר כ"גרמני": הוא יחסית קשיח ומרוסן, מה שמעביר חלק ממפגעי האספלט הישראלי לתא הנוסעים, אבל הוא בכל זאת מספיק סופג כדי לספק נוחות נסיעה סבירה. התמורה לנוקשות הזאת מגיעה בדמות מגבלות אחיזה גבוהות שנגזרות גם ממבנה ההנעה לכל הגלגלים של הקאנטרימן שבו המנוע החשמלי מופקד על הגלגלים האחוריים ונכנס לפעולה לפי הצורך. זה אומר שבעיקולים חדים הקאנטרימן שומרת על קו גם תחת עומסים משמעותיים והעברות משקל מהירות. יחד עם זאת, וכמו שכבר נאמר קודם לכן, היא לא נבנתה לשעשועי אספלט ולמרות היכולות הללו היא תעדיף ותתגמל בנסיעה יותר רגועה.
והנה הגענו לשורה התחתונה: מיוחדת, יוצאת דופן, חשמלית ועם ביצועים נאים. מיני כבר אמרנו?
מחיר: 240 אלף שקל
מנוע בנזין: 1.5 ליטרים מוגדש טורבו
הספק: 136 כ"ס ב-4400 סל"ד
מומנט: 22 קג"מ 1250-4300 סל"ד
הספק מנוע חשמלי: 88 כ"ס ב4000 סל"ד
הספק משולב: 224 כ"ס
0-100: 6.8 שניות
מהירות מירבית: 196 קמ"ש
מידות (ס"מ):430*155*182
נפח תא מטען: 405 ליטרים
צריכת דלק (מבחן): 13 ק"מ לליטר