רנו זואי החשמלית במבחן דרכים: בשורות טובות

אני מצלצל לג'ינרג'י לשאול אם יש להם במקרה עמדה בבנימינה, אבל עדיין אין להם. מצד שני יש להם עמדת טעינה מהירה בקניון M הדרך ליד מחלף בית ינאי שזה פחות או יותר אמצע הדרך, ולי יש שלושת רבעי שעה עודפת. אני לוחץ על כפתור ECO במרכז הקונסולה, מעדכן את הוויז ומקווה לטוב.

בניגוד לניסיון הקודם שלי ב-M הדרך, הפעם אף אחד לא חוסם את עמדת הטעינה המהירה וזו כבר התחלה טובה. אני שולף את הידית מהעמדה ומתכוון לחבר אותה כשלצידי נעצרת ניסן ליף ומתוכה מגיח יריב. מסתבר שהוא עובד בג'ינרג'י, שגם בניסן שלו נגמרה הסוללה ושיש לו בשורות לא טובות בשבילי; בזואי, הוא אומר, אין טעינה מהירה והידית שאתה מחזיק ביד יכולה לחזור למקום כי היא לא מתאימה למכונית. על זה נאמר אופסס גדול. מצד שני, מוסיף יריב, הזואי נטענת יחסית מהר וכדאי לנסות. הרבה ברירה אין לי - גם אם אני סתם רוצה לחזור הביתה, אז אני מחבר את התקע, ועולה לקפה למעלה להעביר את הזמן  ולעשות חשבונות מסובכים של כמה חשמל אני אקבל בחצי שעה של טעינה לא מהירה.

35 דקות אחר כך אני יורד לזואי כדי למצוא שהסוללה הגיעה ליותר מ-70 אחוז, שיש לי לפי המחשב שלה עוד 240 ק"מ וזה מספיק גם אם מביאים בחשבון את האופטימיות המתוכנתת שלו. הפעם אני מוותר על הכפתור של האקונומי ולפגישה אני מגיע ברבע שעה איחור אבל התירוץ שלי כל כך ירוק וכל כך מקורי שאף אחד לא כועס.

עירונית וחמודה 

הסופר-מיני החשמלית של רנו עברה במהלך השנים כמה וכמה גלגולים. השם זואי ניתן במקור כבר ב-2005 למכונית קונספט עירונית בת 3 מושבים שמעולם לא הגיעה לייצור. ב-2009-2010 רנו חזרה להשתמש בשם, תחילה למכונית קונספט חשמלית ואחר כך לדגם שדומה מאוד לזואי של היום. ב-2013 החל הייצור, תחילה עם סוללה קטנה יחסית ומאז סוף 2016 עם סוללה של 41 קוט"ש וטווח ריאלי של כ-240-250 ק"מ. מאז תחילת הייצור ועד סוף 2018 עלו על הכביש 133 אלף זואי, מספר מכובד לחשמלית שמבטיח שנצבר די ניסיון טכני והנדסי עם המכונית.

כמו שאתם אולי זוכרים מהכתבות הקודמות בסדרה הכוונה שלנו כאן אינה מבחן דרכים במובן הרגיל שלו אלא יותר ניסיון לשקף את חיי היום יום עם מכונית חשמלית. ובכל זאת בלי כלום על המכונית אי אפשר אז בואו נתחיל בעיצוב. אולי יש הגדרות טובות מאלה אבל בעיני הזואי פשוט חמודה; יש לה "פרצוף" משפחתי קלאסי עם סמל גדול בחזית הגריל שמאחוריו מסתתר שקע הטעינה, חלון קדמי משופע, הרבה גובה, ידיות מוסתרות בדלתות האחוריות, וישבן אלגנטי עם פנסים מעויינים שנראים כמו הסמל של רנו. אין בעיצוב הזה שום דבר יוצא דופן אבל התוצאה הסופית נאה ונותנת תחושה צעירה עדכנית ושמחה.

תא הנוסעים ממשיך בכיוון הזה. הכניסה אליו קלה מאוד בזכות הגובה ומפתן רחב מאוד, הפלסטיקה מרגישה טובה מהמקובל בסגמנט, המושבים מצויינים ולוח המחוונים בנוי ממסך קטן וצבעוני שעליו מעט נתונים - מהירות, סוללה וטווח ונורות אזהרה. במרכז הקונסולה מסך מגע של 7 אינץ'  שמתפעל את המולטימדיה ואת האפליקציות השונות של המכונית. מה עוד?  רנו לא נתנו לזואי פטור מהמוזרויות הקטנות והחביבות שלהם כמו לחצן הקרוז קונמטרול ומגביל המהירות במרכז המכונית, ומנוף ארכאי למולטימדיה מאחורי ההגה. זה לא מזיק וברנו כנראה חושבים שזה יוצר ייחודיות, אז נזרום איתם.

בפינת הבטיחות שלנו יש רשימה קצרה יחסית שמן הסתם נובעת מגילה של הזואי וכוללת חמישה כוכבים במבחן הריסוק של ה-NCAP האירופי, ארבע כריות אוויר וחיווי אזהרה קולי לפגיעה להולכי רגל. את כל היתר - שזה התראות על סטייה מנתיב וניטור קירבה בחזית - יספק המובילאיי מהתקנה מקומית ואת דעתנו על זה אתם כבר יודעים.