משומשת: כדאי לקנות סיטרואן קקטוס אוטומטית?

לפני כמה חודשים נשבר לנו תופסן בחלון צד האחורי של הקקטוס שגרם להיפרדות הזכוכית. וכשאני כותב נשבר, הדעות חלוקות. סברה אחת גורסת שהאירוע התרחש עקב ניסיון פריצה כושל. סברה שנייה - והגיונית יותר, היא שהנעילה של החלון נתלשה בגלל חפץ חריג בגודלו במסגרת מעבר הדירה שלנו. ככל שחשבתי על העניין הזה וניסיתי לפענח את הראיות הסקתי שאין חשד לדבר עבירה. רשלנות, איכשהו מסתדרת לי עם השלומיאליות שלנו, בעוד שלגנוב קקטוס אדומה ולהבריח אותה לשטחים, נשמע לי מופרך לחלוטין.

לסיטרואן קקטוס אין חלונות אחוריים קונבציונלים. כלומר יש זכוכיות, אבל אין הפעלה חשמלית או מנואלה כי המסגרת סגורה וניתן לפתוח רק חריץ קטן לשאוף חמצן. הסיבה לכך אינה בגלל עודף יצירתיות או סתם איזו קמצנות, אלא כרוכה בעלויות ייצור והפחתת משקל. הקקטוס נולדה מלכתחילה להיות מכונית "תקציב" ולכן כל מה שעלול להכביד עליה נפסל על הסף. אפילו תאורה בספסל האחורי נעדרת ממנה (וזה מעצבן מאוד). 

בכל אופן, כשהגיעה לידעתי הבשורה שהחלון התפרק צחקתי בקול. בחיים זה לא יקרה למשל, חשבתי לעצמי ביונדאי או טויוטה או אפילו בדודג' - אלו מסוג הליקויים שקורים רק במכוניות צרפתיות. היה לי גם מספיק ניסיון כפרנקופיל בדימוס לקבל זאת בשלוות נפש; בשנות ה-90 הייתי נקלע מדי פעם לאירוע קפקאי במוסך של חברת 'רנו' עם הקליאו RSI כדי לבצע תיקון פעוט, ועוד היו גובים ממני מחיר מופקע. ב-2020 איפוא, ניגשה בעלת הבית עם הקקטוס למרכז השירות הקרוב לביתנו והעניין נפתר ב-5 דקות, ללא עלות.

כשהיינו צריכים לבחור רכב שני
הייתה לי היכרות עם הקקטוס במבחנים הראשונים שנערכו בארץ על סיפונו של הדגם הידני, אבל לא ממש הצלחתי לרדת לעומקו עד מבחן יסודי יותר. הקקטוס לא היה על הרדאר שלנו כי הוא נראה לי חייזרי והרפתקני מדי להורה מתחיל. הבחירה המועדפת הייתה מכונית מסיבית יותר ומאובזרת בת שנתיים-שלוש, אבל אנחנו מדברים פה על רכב שני בבית המשמש ב-98% מהזמן נהגת אחת במסלול משתנה עם נסיעות עירוניות ובינעירוניות - והיא פשוט סירבה לנהוג ברכב גדול. אז הקקטוס, אחרי כל החיפושים סומן כפייבוריט.

כשפוגשים את קקטוס נקי משכבת אבק ולאור הצללה מחמיאה מתאהבים בו בקלות. בדגם שלפני מתיחת הפנים (2014-2018) הקטטוס פחות מבוקר על ידי קריטריונים מסורתיים ואינו מוגבל על ידי הוראות הדירקטוריון. הוא מצליח לשדר נאמנה את השמחה הסיטרואנית מבלי להיות סתם בורדל על גלגלים שאף אחד לא יזכור בעוד כמה שנים; יש לו יציבה חזקה, צבעים בולטים ופרופורציות מצוינות. גוש תוסס ומדליק. חיטטנו בפנים, ישבנו, בדקנו, בחרנו את החבילה המתאימה בגוון אדום ותמורת 100 אלף שקל יצאנו לדרך. 

קוץ רך ונעים

לא אכביר במלל על חווית הנהיגה בקקטוס מעבר למה שנדרש בסקירת רכב משומש, אבל אציין דבר אחד כבר בפתח הדברים: הפער ב"איכות" הנהיגה של הרכב בבחינת חוסן המכלולים, הדיפונים, הריפודים והמרכב כשהוא עם נתון חד ספרתי על מד המרחק לבין 30 אלף קילומטרים - כמעט ואינו מורגש. אולי בכלל לא; אין קרקושים, אין חלקים רופפים, שום דבר לא ניתק ממקומו ללא פרובוקציה. העסק מוברג טוב. יושב. מהודק. נקודה.

המנוע, 1.2 ל' טורבו עם 110 כ"ס מ-3 בוכנות מחובר לתיבת הילוכים אוטומטית יפנית שש מהירויות, תוצרת אייסין שנחשבת למהמנה בקרב כל היצרנים שעושים בה שימוש. גם אצלנו, לא הפגינה ליקויים ולו המינוריים ביותר ומתפקדת בהצטיינות. הביצועים של המנוע והתיבה טובים מאוד והולמים את האופי של הקקטוס והוא גם פולט צלילים מענגים כשדוחקים בו לקצה. מה פחות טוב? בעמידה ממושכת מורגש רטט מעט מופרז, אבל עם הזמן מתרגלים לזה עד שלבסוף כבר לא ערים לכך בכלל.  

עם משקל של טון וקצת, הקרוסאובר החביב הזה משוטט על הכביש המהיר באפס מאמץ, עוקף בזריזות, וגם מחזיר לכם צריכת דלק ממוצעת של כ-12 ק"מ לליטר. יש אנשים שאומרים שהוא נראה שברירי, אבל התנודות ושינויי הכיוון שלו מאפיינים רכב מוצק ובטיחותי אפילו שהנאה מנהיגה אינה חלק מהרפטואר שלו; בעיר לעומת זאת הוא עושה לכם חיים מאוד נוחים עם היגוי קליל, מידות קומפקטיות, מצלמת נסיעה לאחור ושדה ראייה טוב. נוחות הנסיעה, תכונה בולטת במותג, איננה סיטרואנית קלאסית, אבל היא נעימה על בולמים קובנציונליים. סייג לכך הוא במפגש עם רצף קרעים שם הוא מאבד מגע עם הכביש ונחבט באגרסיביות (בעיקר בסרן האחורי). עוד חסרון מסוים הוא בתחום בידוד הרעשים: כמות הדיצבלים בתא הנוסעים גבוהה כשמעפילים אל 110 קמ"ש.  

תא נוסעים, שימושיות
בכניסה לתא הנוסעים מקבלים תזכורת למה סיטרואן רכשה מוניטין של מותג שלא צועד בתלם. העיטורים הקטנים בתא הכפפות, ידיות האחיזה בדלתות המדמות רצועות מזוודה יוקרתית, הריפודים האלגנטים וכל האזכורים הנוסטלגים לשנות ה-70 מקלילים את האווירה. זו אולי אמירה לעוסה, אבל השהיה בקקטוס באמת מדמה נסיעה לאחור בזמן. הקקטוס הוא תרופת נגד לדכדוך אחרי יום מבאס.

הספסל האחורי נוח לא פחות מהמושבים מלפנים, והוא מרווח הרבה יותר למשל מזה שתמצאו ב-C3. בסיס גלגלים של קצת פחות מ-2.6 מ' מאפשר אכלוס של שני מבוגרים גבוהים מעט מהממוצע, שלושה נערים או התקנה של שני מושבי בטיחות. הגישה אפעס, לא לבעלי פתיל קצר כי הדלתות מוגבלות בזווית הפתיחה וקו התקרה מעט מכופף, מה שמקשה על נעילה של מושבי בטיחות בצורה קלה או קשירה נוחה של הצוציקים (מומלץ מאוד לבדוק את זה בעצמכם לפני כן). בחשכה, חסרה לנו מאוד תאורה נאותה בכל חלל הפנים.

בסל השיקולים שלנו תא המטען דורג גבוה בסדר העדיפויות. אופי העבודה של המשתמשת בו הכתיב נפח אחסון יעיל והמון וורסטיליות, ואת כל זה קיבלנו בחבילה מיני-משפחתית כהלכה עם 360 ל' מאחורי הספסל האחורי וחצי טון כושר נשיאה. הקקטוס הוא "מוביל" מובחר של חפצים בין אם במצב רגיל או בקיפול המושבים והוא בולע בלי שום בעיות לפחות 2-3 מזוודות בגודל בינוני או 2 עגלות ילדים מקופלות. הביקורת היחידה שיש לנו כלפיו היא רצפת האחסנה השקועה שמאלצת הפעלת כוח רב בעת העמסת ציוד כבד כדי לעבור את שפת הטעינה.

אבזור ונוחות
הקקטוס שרכשנו הוא ברמת אבזור 'FUN', הבכירה ביותר עם תיבה אוטומטית בזמנו. המארז כולל 6 כריות אוויר וכל בקרות היציבות והבלימה, אבל אין בנמצא בקרות בטיחות חכמות מקוריות (להבדיל מהדגם המחודש) ולכן נותרנו עם מובילאיי והתרעות פסיביות. מה שכן מקבלים הם חלונות חשמליים מלפנים, בקרת אקלים דיגיטלית, כיוון חשמלי למראות הצד, בלוטות' מקורי, פקדים מגלגל ההגה, חישוקי סגסוגת בגודל 17 אינץ', בקרת שיוט, בלמי דיסק, מגביל מהירות (מישהו אי פעם השתמש בזה?), שקע USB ולוח מחוונים דיגיטלי ברוח אטארי.

הנדסת האנוש של הקקטוס תכליתית אבל גם מאוד אמנותית, כולל משטחי אחסון מסביב שעוצבו עם הרבה מחשבה, ועם תא כפפות בסגנון תיבה שנפתח כלפי מעלה (כרית האוויר של הנוסע הועתקה לתקרה). תנוחת הנהיגה, למרות שאין כיוון עומק לגלגל ההגה די טובה - לא גבוהה ולא נמוכה. מערכת המדיה הראשית מאחסנת את כל הפקודות כולל המזגן, אבל תגובותיה הססניות ועם המערכת המקורית של היבואן ''מיי-טאץ'' הכוללת אפליקציות ניווט (וויז) וחניה היא עוד יותר מסורבלת בתגובותיה. כאן גם המקום לציין כי בשנתיים וחצי שהיא אצלנו חווינו בה רק תקלה אחת שנבעה מעדכון תוכנה. נציגי המערכת הגיעו אלינו עד הבית וביצעו את הכיול במקום ללא תשלום.

עוד שתי הערות אחרונות: אחת קטנה, לחובת הקקטוס היא מערכת ה'עצור וסע' שפשוט לא ניתנת לניתוק מוחלט ומאלצת כל התחלת נסיעה לנבור בתפריטים כדי להשבית אותה מחדש, והיא לא ממש רהוטה בפעולתה. הערה שניה נוגעת לפתחי המיזוג המעטים שיש ברכב. מנסיוננו, יש לכך השפעה שלילית בימים מהבילים, וגם כשהמזגן במלוא עוצמתו, עדיין לוקח ה-ר-ב-ה זמן לקרר את חלל הנוסעים. מי שסובל מכך במיוחד הם הנוסעים בספסל האחורי ובד"כ מדובר בילדים קטנים. קחו זאת בחשבון.   

טיפולים, עלויות
אני מצטער לאכזב את כל משמיצי הצרפתיות, אבל הקקטוס לא נכנס למוסך אפילו פעם אחת מחוץ למסגרת הטיפולים הסדירה שלו. היה לנו נקר אחד בגלגל, אבל מעבר לזה והעניין השולי עם החלון, בבקס.

הטיפולים התקופתיים ממוצעים בעלותם והראשון שבהם הסתכם ב-829 שקלים במרכז השירות הראשי של החברה בכפר סבא. הטיפול האחרון, ב-26,119 קילומטרים כבר היה יקר יותר, שכן בוצעו החלפות של הדיסקים מלפנים ורפידות, בנוסף לטיפולים הרגילים. בפילוח הרכיבים, נציין כי סט צלחות בלמים קדמיים תומחרו ב-415 שקלים,רפידות ב-347 שקלים, שמן מנוע עולה כ-240 שקלים. הסכום הסופי נערם ל-2,246 שקלים יחד עם החלפה של פילטרים, שמנים ותמחור העבודות השונות. היחס במרכזי השירות של דוד לובינסקי היה, למיטב ניסיוני מופתי ומתחשב. המתחמים מתוחזקים ברמה גבוהה ומאורגנים היטב לקליטת מכוניות ולקוחות.  

אגרת הרישוי (מבחן שנתי) היא כ-1,525 שקלים. ביטוח מקיף וחובה יכול להסתכם לכל היותר ב-4,000 שקלים (חובה כ-1,000 שקלים).  

שווי שוק

במחירון לוי יצחק, נכון למרץ 2020, עומד מחירה של הקקטוס 2017 בגרסת FUN עם מנוע 1.2 ל' טורבו ותיבה אוטומטית על כ-65 אלף שקלים (ועד 68 אלף שקלים אחרי שקלול הקילומטרים ברכב הנדון). כלומר, במהלך 30 החודשים שהוא אצלנו, קוזזו 35 אלף שקלים מערכו המקורי.

אז מי יקנה קקטוס משומש?

הרבה פעמים התחבטתי בשאלה אם היינו רוכשים את הקקטוס פעם נוספת. והאמת היא, שאין לי תשובה חד משמעית. הקקטוס, בעיני, הוא קרוסאובר מבריק עם עיצוב מקורי וכיסי אוויר בדלתות שמונעים שפשופים ושקעים במתכת (וזה עובד נפלא בחניה צפופה). יש לו אחלה תא מטען, ביצועים מעולים, מושבים נהדרים, מרווח פנימי טוב ואבזור לא רע בטווח המחירים שלו. אני אמנם נוהג בו רק אחת לשבועיים-שלושה, אבל אם אי פעם העזתי למתוח עליו ביקורת מול בעלת הבית מיד היא התייצבה להגן עליו בחירוף נפש: "לא מחליפה אותו בחיים"!

להבנתי, זו סוג של תשובה להורים צעירים שאולי שוקלים לקפוץ לעגלת הקקטוס, בין אם זה רכב ראשון או שני בבית והתקציב מצומצמם. אבל ההמלצה היא באמת לבחון היטב מה אתם צריכים ממנו, ולזכור שיש לו את הפישולים הקטנים שלו שברגעים של התקפי טנטרום עלולים לגרום לאיבוד סבלנות. מצד שני, חלק מחווית "סיטרואן" היא לחיות בהרמוניה עם הצדדים המשונים שלהם, והקקטוס הוא פלטפורמה צבעונית שנורא משתדלת לטשטש את הפשרות שנעשו כדי להוזיל את מחירו. בחלק ניכר מהזמן, הוא עומד בהצלחה בכל המשימות.

 מפרט טכני: סיטרואן קקטוס, 1.2 ל' טורבו, אוטומטית FUN שנת 2017

מידות:

אורך - 415 ס"מ

רוחב - 172 ס"מ

בסיס גלגלים - 259 ס"מ

גובה - 148 ס"מ

תא מטען - 348 ל'

משקל - 1050 ק"ג

צמיגים - 205/50/17

ביצועים:

מנוע: 1.2 ל' טורבו, 3 צילינדרים

הספק מרבי: 110 כ"ס, 20.9 קג"מ מ-1,500 סל"ד

0-100 קמ"ש ב-9.8 שניות

צריכת דלק ממוצעת (שימוש רגיל) - 12 ק"מ לליטר.

 בטיחות: 4 כוכבים במסגרת מבחני Euro-ncap