זאת הפעם הראשונה מאז ומעולם שאנחנו לוקחים את האלטימה של ניסאן לנסיעת מבחן רצינית. דומה שהאחות הקטנה של הניסאן מקסימה המפוארת נשארה בשנים האחרונות הרחק מאור הזרקורים של הסקודה סופרב הצ’כית ואחותה הגרמניה, הפסאט לבית פולקסוואגן וגם לצידן של האחיות היפניות (לא ממש באמת מארץ השמש העולה) כמו מאזדה 6 וטויוטה קאמרי והאמריקאית הנוספת השברולט מליבו. ספק אם הייתם שולפים אותה כהרף עין אם היינו שואלים אתכם אלו מכוניות מנהלים נמכרות היום בישראל בקטגורייה שאיננה פרימיום וזאת תחושה של החמצה כלשהי ולתחושתנו, שלא בצדק. אפילו פיג’ו 508 שחזרה בגלגול חדש של עיצוב וטכנולוגיה מרשימים, נמצאת מעליה בתודעה. אבל נראה שניסאן הבינו את העניין כבר ב-2018 עת הוצג הדור השישי של האלטימה והגיבו בהתאם עם הגרסה החדישה ביותר שעד עכשיו הייתה שייכת יותר לצד המאופק, השמרני, הבוגר והשקט של קטגוריית “רכבי המנהלים” שחוזרת ומתמלאת בדגמים מאוד מעניינים ממש אחרי שכבר חשבנו שהקיץ עליה הקץ. האלטימה החדשה שמיוצרת במפעלי ניסאן בארה”ב וגם בסין לטובת השוק המקומי שם, היא סיפור שונה.
אחת המכוניות הטובות שהיו כאן ונשארה בשנים האחרונות מחוץ למשחק, היא ההונדה אקורד שספק אם אי פעם תחזור לכאן ביבוא סדיר ולא רק ביבוא אישי. לצורך הפרוטוקול ובכדי לסגור את העניין, נזכיר את האופל אינסיגניה, ספינת הדגל של אופל שלא קצרה כאן את ההצלחה שציפו לה בזמנו בחברת שלמה כאשר הם היו היבואנים של המותג הגרמני שעבר לידיים צרפתיות וגם את הרנו טליסמן הסופר מהודרת שהבאתה ארצה נפסלה על הסף מפאת מחירה הגבוה בהשוואה ליריבות בקטגוריה. אחד מהגורמים החשובים שיכולים לאפשר לניסאן להכניס את המכונית למרכז השדרה הצפופה היא הגרסה היוקרתית והמאובזרת שנקראת SL שהגיעה לכאן לאחרונה אחרי שקיבלה את תקן הזיהום האירופאי בדרגה 5 כמו אחותה הלא מאובזרת בגרסת SV שהגיעה לפניה.
הדור החדש של האלטימה גדול יותר במימדיו מהדור הקודם והנתון החשוב בעניין הזה הוא בסיס הגלגלים שצמח מעבר ל-2.80 מטרים וכעת הוא נמתח למידה מדויקת של 2.825 מטרים שהם 5 סנטימטרים יותר מהמכונית המוחלפת. הנתון הזה מעיד על המרחב הפנימי העצום שמתכנני המכונית העניקו לאלטימה במחשבה על השוק האמריקאי שאליו היא מיועדת בקטגוריית מידסייז סדאן מול מתחרותיה האחרות.
מבט בעיצוב החיצוני האגרסיבי שלה מלמד על הקרבה בינה לבין גרסת הקונספט שהוצגה ב-2018 שנקראת V-Motion 2.0 קונספט. גרסת האב טיפוס אגרסיבית יותר מהאלטימה עצמה, אבל האלמנטים שמעצבי ניסאן ביקשו להבליט אכן נמצאים שם ובמיוחד בחרטום שלה, בשקעים הזוויתיים בדלתות ובזנב הספורטיבי שכולל שני פתחי פליטה למנוע. הסגנון היפני כה בולט בעיצוב שלה ולא ניתן להתבלבל עם דגמים אירופאים ומכאן הייחודיות שלה בזכות הגריל הענק עם פס הכרום הגדול בצורת האות V שמסמל את שפת העיצוב של ניסאן בכל הדגמים שלה.
כאשר נכנסים לתוכה, מבינים מיד את המשמעות של המושג “מרחב פנימי גדול”. האלטימה גדלה בשנים האחרונות כמו שהעם האמריקאי התרחב במידותיו ואנחנו רק מרוויחים מהדבר הזה.
למרות שהיא נמוכה מעט מהדגם היוצא לטובת העיצוב הפרופורציונאלי ושיפור האירודינמיקה, המושבים שלה שוקעים כמו כורסה רחבה ומפנקת ומשאירים מספיק מרחב לראש. זה לא משנה כמה המושבים הקדמיים ינועו לאחור, אם אתם בין הנוסעים במושבים האחוריים עוד יישאר לכם מקום די והותר לרגליים, לכתפיים ובכלל. האווירה מאוד אמירקאית ותומים לכך הפאנלים המדמים גימור עץ בדשבורד שהם סוג של השראה לאמריקאיות של פעם שלא יחזרו עוד. החומרים מהם עשוי תא הנוסעים ותא הנהג אינם באיכות פרימיום מובהקת כמו כמו במקסימה שנמצאת בקצה העליון של ניסאן או באחיות היוקרתיות לבית אינפיניטי, אבל האיכות טובה למדי, ההרכבה טובה ואין שם סימני חולשה או טעויות שצורמות בעין. מכונית המבחן שלנו הגיעה בגוון ריפודים בהיר שהולם את הרכב ובוודאי היה מחמם את ליבו של הפרזידנט שאוהב להגיד בכל הזדמנות “מייק אמריקה ביג”.
המושבים חשמליים ומערכת המיזוג עם בקרה אלקטרונית שמסכימה להוריד את הטמפרטורה רק ל-18 מעלות ולא מתחת לכך, אבל בקיץ שלנו זה בהחלט עונה על הצרכים. פתחי המיזוג מאחור עושים את העבודה היטב וחבל שניסאן לא הצליחו להשלים את מלאכת ההצללה עם חלונות כהים לדלתות האחוריות כמו במכוניות מודרניות אחרות. ידית ההילוכים פשוטה לתפעול אבל אל תחפשו שם יותר מדי מצבי נסיעה שונים פרט וקצת חבל שכל האזור של ידית ההילוכים נראה מיושן. עם גג שמש, פנסי LED בחזית לרבות פנסי הערפל וחישוקי הגלגלים בקוטר 19 אינץ’, האריזה החיצונית של האלטימה הופכת למהודרת, מודרנית ומכובדת.
עד לאחרונה שווקה כאן המכונית ברמת גימור SV בלבד במחיר של 170 אלף שקלים ואבזור חסר מול המתחרות שלה, במיוחד בתחום מערכות הסיוע בבטיחות והיא השתמשה במערכת חיצונית של Moveon אך זה לא המקרה בגרסה החדישה שכוללת בתוכה את מערכת הבטיחות החדישה של ניסאן והיא מוטמעת במערכות הרכב מהייצור לרבות זיהוי ותיקון סטייה מנתיב, זיהוי רכב בשטח מת ותנועה חוצה מאחור, בלימה אוטומטית בחירום ועוד שלל מערכות סיוע נוספות. ייתכן שזאת אחת הסיבות לכך שניסאן הצניעו מעט את המכונית ושמרו אותה ללקוחות נאמנים שהחליפו אלטימה באלטימה (מסתבר שיש לא מעט כאלה) אולם כעת, כאשר הגיעה גרסת SL המאובזרת, יש מקום לצאת איתה מול היריבות לקטגוריה כולל המחיר שמיישר קו איתן על 182 אלף שקלים. האלטימה החדשה מקבלת מערכת מולטימדיה חדישה עם צג בגודל 8 אינץ’ ואפשרות חיבור לטלפון חכם בשתי השיטות הקיימות. חובבי המוזיקה יהנו כאן ממערכת שמע איכותית של Bose עם 9 רמקולים וגם מאבזור נוסף כמו מפתח חכם, מצלמות 360 לסיוע אפקטיבי בחנייה אם כי איכות התמונה עוד תצטרך לעבור שדרוג לצילום ברזולוציה גבוהה. במרכז לוח השעונים הדיגיטלי שוכן מסך מידע בגודל 7 אינץ’ ועליו נתוני הנסיעה ומחשב הדרך. מושבי העור זוכים לחימום כמו שמקובל במכוניות אמריקאיות ובנוסף, ניתן לשלוט מגלגל ההגה על הדיבורית ולהפעיל את מערכת בקרת השיוט.
אם כבר אמריקה, אז מנוע גדול ואטמוספרי
להוסיף על ההרגשה הזאת, המכונית מצוידת בתיבת הילוכים אוטומטית רציפה CVT בת 8 מהירויות בטכנולוגיית איקסטרוניק (הילוכים קבועים מראש) שלא מתלהבת להאיץ את המכונית שמשקלה טון וחצי בתאוצה מסחררת. היצרן מעיד על נתון של 8.7 שניות מעמידה ל-100 קמ”ש ואנחנו נשארנו קצת מעל 9 שניות עם 9.2 אבל לא הרגשנו רע עם הנתון הזה כלל ועיקר. בשונה מכמה חוויות פחות מרנינות של מנועים חזקים ותיבות הילוכים רציפות, הפעם הופתענו בגדול. השידוך הזה בין המנוע לתיבת ההילוכים הוא אחד הטובים שפגשנו. הכיול מדויק והמשקל של המכונית הופך לקליל בכל פעם שהכוח יורד לגלגלים ותיבת ההילוכים רצה קדימה. בין אם מדובר בחלק מחוויית הנסיעה השקטה והמאוד אמריקאית ובין אם מדובר בתפקוד של יחידת הכוח ותיבת ההילוכים יחד, התגלה כי כל ההתנהלות של הנסיעה באלטימה הוא חוויה בקצב אחר, בסגנון שקט ובטוח כשבידוד הרעשים ועבודת המתלים והבולמים מנצחת על כל התזמורת הזאת.
נקודת ההתייחסות השונה שחייבים להביא בחשבון היא רכותו של ההגה שלא תמיד מרגיש מחובר למכונית, במיוחד כשמדובר בנסיעה במהירויות עירוניות ומהירויות ביניים. כאשר מטפסים למהירות תלת ספרתית חוקית בכביש בין עירוני, ההגה “מתעורר” ומתקשר יותר טוב עם מצב הגלגלים, אבל לא מדובר כאן בפספוס בכלל אלא בתרגום אמריקאי של “ככה צריכה מכונית אמריקאית לנוע ולא אחרת”. סביר מאוד להניח כי אם המהנדסים שלה היו אירופאים, הכיול של ההגה היה שונה לגמרי על מזבח הנוחות והרכות על גבול האנמיות. בנסיעה עירונית ובדרכים כפריות זרועות מהמורות וכיכרות, המכונית התנהלה בנינוחות בלי דרמה או התרסקויות וחריקות והרגשת הניתוק מכל מה שקורה בחוץ הייתה מורגשת יותר מכל מכונית אחרת שבחנו לאחרונה. “היא בטח מיועדת לאנשים שמסיימים את יום העבודה וזקוקים לשעה של שקט בדרך הביתה או לאלה שיוצאים איתה בבוקר לפקקים וזוחלים חרישית בדרך לעבודה” חשבתי לעצמי.
בין עוברי האורח הצעירים היא לא ממש עוררה ריגוש או סקרנות, אבל היא בהחלט משכה מבטים בצמתים וברמזורים כאשר נעצרנו לצידן של כמה מכוניות שמאחורי ההגה שלהן ישבו נהגים שצברו וותק בנסיעה. חלקם רק סרק אותה מכף רגל ועד ראש, מפגוש לפגוש והביעו את דעתם בהבעות פנים, ואחרים לא חסכו בשאלות אודות המכונית שנראית כמו חמקן ונשמעת כמו חמקן. הנסיעה בכביש המהיר חיזקה את התחושה כי ניסאן עשו כאן עבודה טובה. המחשבה על אפשרות רעש כביש מהגלגלים הגדולים במידה 19 אינץ’ התחלפה עד מהירה בדיוק כשם שהופתענו מהעניין בג’וק שנבחן אצלנו עם חישוקים גדולים שהצליחו לשמור על יופי וגם על אופי. צריכת הדלק המשולבת בנסיעה עירונית ובין עירונית הייתה סבירה למדי עם 11.8 קילומטרים לליטר. עוד נוסיף לרשימה הפרקטית את תא המטען הענק בנפח 437 ליטרים.
VIDEO
סיכום
בשורה התחתונה, עם תג מחיר של 182 אלף שקלים ורמת אבזור ובטיחות שכזאת, יש לאלטימה SL הרבה יותר קלפים בחפיסה בהשוואה לגרסת SV הבסיסית ולמרות שמדובר בפער מחיר של 12 אלף שקלים בין הגרסאות, ההמלצה שלנו היא לא לוותר על הדגם המאובזר יותר כי לא מדובר בתוספות מצועצעות כי אם באבזור משמעותי ובציוד בטיחות שתמיד עדיף להצטייד בו. לאלטימה החדשה יש כל הסיבות שנראה הרבה יותר ממנה על כבישי ישראל.
ניסאן אלטימה SL