אחר הצהריים מעונן וקריר בראש פינה. לפני שנה הייתי פה במסגרת מבחן דרכים ולא צריך זכוכית מגדלת כדי לראות את ההבדלים. המרכז המסחרי הפתוח בתחתית הרחוב הראשי ריק, חלק לא מבוטל מהחנויות סגורות וכך גם המסעדות ובתי הקפה. אבל העיקר הוא מן דכדוך לאה שמרחף באוויר ונדבק אלייך.
אני קונה קפה ומתיישב על ספסל לח לקצת חמצן גלילי נקי. כמה דקות אחר כך מתיישבת על הספסל הצמוד ראש פינאית מבוגרת עם קפה משלה ואנחנו מתחילים לדבר. אני מברר ביחס לדכדוך והיא נאנחת, ומנתחת את תנועת תיירות הפנים ואת ההשפעה של הסגרים על כלכלת העיירה. הקורונה היא מספרת, פגעה לא רק במסחר אלא גם חיסלה באופן סופי את מה שרידיה של המסעדנות היותר איכותית שהייתה פעם גאוותה של העיירה. "במרכז בטוחים שאם צימר עולה 1500 שקל ללילה אז כולם פה מיליונרים", היא אמרה בחצי כעס, ו"לא מבינים כמה המצב פה שברירי".
אני חוזר לאודי A3 - שהפעם בניגוד לעבר מצאתי לה חנייה חוקית ואפילו בקלות - ומתניע. בשנה שעברה התבאסתי לצאת מראש פינה והתמרחתי עם עוד קפה ועוד עוגה, הפעם הלחיצה על הסוויץ' לוותה ממש בהקלה. עד מתי קורונה 20? יאללה מתניעים.
דור רביעי
אי שם בתחילת דרכה, באמצע שנות התשעים, אודי A3 הייתה סוג של פורצת דרך. אפשר להתפלפל על זה מכל מיני כיוונים שבבסיסם השאלה מתי הפכו אודי וב.מ.וו ליצרניות "יוקרה", אבל אם נסכים שזה קרה במהלך שנות ה-80, אז ה-A3 הייתה בעצם הקומפקטית פרימיום הראשונה של התעשייה כמו שאנחנו מכירים אותה כיום. גם "הנדסת המותג" שבה נעשה בזמנו שימוש, והתבססות על פלטפורמה אחרת (הגולף בזמנו), לא רווחה בעולמות הפרימיום שבמילא היו הרבה יותר מצומצמים. במבט לאחור מימינו - שבהם 99 אחוז, אולי אפילו יותר מהדגמים מתבססים על פלטפורמות משותפות - זה נראה כמעט מוזר שפעם עבדו אחרת. כך או אחרת ה-A3 המקורית היתה הצלחה גדולה: היא הפכה לרב מכר, למובילת סגמנט חדש ובעיקר היא הביאה לאודי, באותם ימים הצלע הפחות נוצצת בצמרת הליגה הגרמנית, לקוחות חדשים וצעירים.
הרבה בנזין זרם מאז בבתי הזיקוק וכמעט דבר בתעשייה לא נשאר כשהיה. לכל יצרן יוקרה יש מגוון דגמים קומפקטיים, הג'יפונים כירסמו כל חלקה טובה והקומפקטיות ה״עממיות״ צמצמו משמעותית פערים מול אחיותיהן היקרות. ובסביבה המאתגרת הזאת מתייצב הדור הרביעי של ה-A3 שמתבסס על אותה הנוסחה של הסבתא-רבא: פלטפורמה ומנועים מוכרים של הקונצרן, כמה שדרוגים מכאניים, בתא הנוסעים מפנק יותר ובעיקר סמל יותר נוצץ על הגריל. בסוגריים צריך להוסיף שהבדל משמעותי הם כמה מנועים שהמותגים ה"עממיים" של פולקסווגן לא יקבלו, אולם בכתבה הזאת אנחנו עוסקים במנוע ה1.5 טורבו הבסיסי שמוכר מאין ספור דגמים של הקונצרן.
מבט ראשון בחניה על ה-A3 ספורטבק מעלה שבכל מה שקשור לעיצוב קונצרן פוקלסווגן הפך לעוד יותר פולקסווגן. האבולוציה העיצובית של הקונצרן, שתמיד הייתה זהירה ואיטית, לחצה על הברקסים ואת ההבדלים בהשוואה למתיחת הפנים שעבר הדור השלישי ב-2017 צריך ממש לחפש. בסוגריים נוסיף שזה קרה למרות שהמימדים קצת גדלו עם תוספת של כ-3 סנטימטרים לאורך. בכל אופן, מי שיחפש ימצא את ההבדלים בצורה של הגריל, ביחידות התאורה ואולי גם בקימורים של תא המטען. לטעמי האישי יש בכך החמצה מסויימת. לא בגלל איך שה-A3 נראית - בסך הכל היא נראית יותר מבסדר - אלא פשוט כי העין רגילה לעיצוב ולמרות שהמכונית חדשה, על הכביש היא קצת נעלמת.
בתוך תא הנוסעים השינוי כבר הרבה יותר מובהק עם שני מסכים גדולים של קצת יותר מעשרה אינץ' - מרכזי ולוח מחוונים - פלסטיקה שונה וידית הילוכים שהפכה להיות מתג. התוצאה הסופית הרמונית ומאוד נקייה עיצובית, אבל בכל זאת טיפונת צורמת בפינות. כך למשל האיכות של הפלסטיקה אינה אחידה, תצוגת לוח המחוונים אינה ניתנת לשינוי ויש תוספות שחסרונן מובהק. כך למשל דגם המבחן, שכלל חבילת תוספות אחת מהשתיים האפשריות ומחירו עומד על כ-208,000 שקל, היה נטול מצלמת רוורס. אני חי בשלום עם הצפצופים של החיישנים ה"עיוורים", אבל איפה פה ה"פרימיום"?
שטח המחייה במושבים הקדמיים והאחוריים נאה לקטגוריה ויאכלס ללא קושי מיוחד ארבעה נוסעים ותא המטען - 380 ליטרים נפחו - סביר מאוד לקומפקטית. גם בפינת הבטיחות יש לנו את כל מה שצריך - סטייה מנתיב, בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית (במסגרת חבילה האיבזור הנוספת) ועוד - אבל גם כאן צריך להגיד שאין נדיבות מיוחדת בתוספות, עניין ששוב מעורר סימן שאלה סביב כל עניין הפרימיום. עוד הערה בסעיף הזה נוגעת למערכת תיקון הנתיב שהיא טיפונת אגרסיבית מדי במאבק על ההגה, ויש בזה משהו מציק בעת המעבר בין נתיבים. יאללה, מתניעים.
אין מה לכתוב הביתה
בכל מה שנוגע לפלטפורמה-מנוע-גיר ה-A3 לא נושאת בכנפיה שום בשורה מסעירה. פלטפורמת ה-MQB, מנוע ה- 1.5 ליטרים טורבו 150 כ"ס והגיר רובוטי כפול מצמדים בן 7 ההילוכים, מוכרים היטב מאינספור דגמים של הקונצרן. התוספת הנקודתית ב-A3, שאולי קצת פחות מוכרת מדגמים אחרים, היא מערכת היברידית קלה שמסייעת בהתנעות ה'סטארט אנד גו' ובתנאים מאוד מסוימים כמו גלישה במדרון, יכולה להחליף לפרקי זמן קצרים את המנוע.
בכל מה שנוגע ליכולות הכביש אין טענות. המנוע והגיר עברו במשך השנים עדכונים ושדרוגים ועכשיו הם מציעים חבילה משוייפת, נעימה ויעילה לשימוש. ה-A3 מאיצה באופן סביר (8.4 שניות למאה קמ"ש) וזורמת יפה עם מהירות (224 קמ"ש מירביים). הגיר כפול המצמדים מתפקד היטב וכל מיני באגים קטנים שבהם נתקלתי בעבר, כמו בלבול רגעי בהילוך או העברות לא חלקות, נעלמו. זה הכל טוב ויפה אבל באותה נשימה גם אין שום דבר מלהיב ביכולות של ה-A3. ובמילים אחרות אין שום אקס-פקטור מסתורי בהשוואה לגולף, לליאון או לאוקטביה אלא רק מנה גדושה של יעילות גרמנית מרובעת ומוקפדת. הזכרנו קודם את הנדיבות בתוספות וגם בסעיף הגיר-מנוע זה בא לידי ביטוי עם העדרן של תוכניות ניהול מנוע.
ניהוג?
לגיר אמנם יש מצב S, וניתן לשלוט בו באמצעות הכנפונים שעל ההגה, אבל תוכניות ניהול יותר מגוונות היו כנראה מאפשרות לקבל יותר מה-A3, במיוחד כאשר מצב הנהיגה הרגיל מכוייל לחיסכון. חבל. בכל הנוגע לשילדה התמונה די דומה; ההתנהגות נייטרלית מאוד גם תחת הרבה עומס, אבל מעבר לזה אין שום דבר ראוי לאזכור יוצא דופן. מעניין בהקשר הזה לראות את הכיול שיקבלו הדגמים החזקים יותר. מה עוד? אז הכיול הכללי נוטה לנוקשות קלה, כמו שבפולקסווגן אוהבים, ועל חלק מהיצירות של מעצ זה יכול להיות קצת מטלטל. לא סוף העולם או משהו, אבל עדיין.
השורה התחתונה
אי אפשר לבוא בטענות ל-A3. היא נראית בסדר, נוסעת לא רע ולמרות העדר הנדיבות האיבזורית, יש לה תא נוסעים טוב. השאלה - כמו שעלתה פה גם במבחני הדרכים למרצדס A קלאס ולב.מ.וו סדרה 1 - היא על מה הלקוח משלם את תוספת המחיר הלא מבוטלת בהשוואה לקומפקטית "עממית". ונזכיר שבמקרה של ה-A3 (בניגוד למתחרות) אפשר לקבל גם עממיות שחולקות את אותם המכללים בדיוק. התשובה המאוד צפויה היא תא נוסעים קצת יותר איכותי ובעיקר סמל הטבעות השלובות שעל הגריל. אפשר להתייפייף סביב זה אבל להרבה מאוד רוכשים - שלא לומר לכל מי שקונה מכונית - המותג ומה שלדעתם הוא משדר, הוא חלק משמעותי מהבחירה.
כאן אנחנו מגיעים לשורה הכי תחתונה של המבחן הזה: מחירה של A3 מתחיל ב-198,000 שקלים ועבור שתי חבילות איבזור נפרדות, תדרשו להוסיף 10,000 שקלים ('sharp'), ו-11,000 שקלים נוספים ('Luxury'). סעו בזהירות.
אודי A3 ספורטבק
מחיר (דגם המבחן): 208,000 שקלים
מנוע: 1498 סמ"ק מוגדש טורבו
הספק: 150 כ"ס ב-5000-6000 סל"ד
מומנט מירבי: 25.5 קג"מ ב-1500-3500 סל"ד
0-100 קמ"ש: 8.4 שניות
מהירות מירבית: 224 קמ"ש
צריכת דלק (מבחן): 15 ק"מ לליטר
מימדים (ס"מ): 434*181*139
תא מטען: 380 ליטרים
משקל: 1395 ק"ג