המושג “ספינת הדגל” בעולם הרכב עבר מהפכה גדולה בשנים האחרונות. מכוניות שהיו ארוכות במיוחד ורחבות במיוחד כשהן עמוסות לעייפה במושבי עור אינסופיים ושלל צעצועים ופינוקים כמעט ואינן עוד. או לפחות אינן עוד בחלק מהמקומות. יש כאלה שיודעים לייצר מכוניות ענקיות גם בקטגוריה אחרת שאיננה מכונית סדאן אלא דגם SUV או MPV ואלה המכוניות שזוכות לשאת בזכות וביושר את התואר המחייב כאשר השאיפה או החלום זה להיות ספינת הדגל האולטימטיבית ולא רק ספינת הדגל של המותג אותו הן מייצגות. ממש אור לגויים.
עד להגעתו ארצה של היונדאי פליסייד הענק, התואר “ספינת הדגל” של יונדאי היה שייך לאח הקטן יותר, ליונדאי סנטה פה ובמידה רבה בצדק. ה-SUV המיועד לשבעה נוסעים הציע נוחות ואבזור בכמות מסחרית ולצידם גם המון טכנולוגיה ובטיחות. אבל כעת ניטל ממנו התואר המכובד והכתר עבר הלכה למעשה לפליסייד גדול המימדים ואנחנו לקחנו את המכונית לנסיעת היכרות בת 72 שעות בכדי לבחון אותה ולהבין האם יש באמת סיבה טובה להעברת שרביט המלכות או שהמימדים הגדולים הם הסיפור ותו לא.
וותיקים בשוק הרכב בישראל מעידים כי קטגוריית המכוניות עם 7 מקומות או 8 מקומות הייתה כאן הרבה יותר גדולה בעבר ולמרות שהיה כאן גיוון, היא הייתה מיועדת בעיקרה לשני פלחים בשוק: לאלה שמבקשים רכב למשפחות גדולות כמו למשל במגזר הדתי ולאלה שזקוקים לרכב שכזה להסעת אנשים סביב השעון כמו תיירים, אנשי עסקים ועוד. אבל השנה היא 2021 והמון דברים קרו כאן מאז עידן הדינוזאורים כמעט ונכחד וכעת הם חוזרים ובגדול, ממש גדול.
תקציב
הלקוחות החדשים היום של דגמי ה-SUV הגדולים שנקראים פול סייז או מידיום סייז, מגיעים ממקומות אחרים לגמרי וכי תרבות השימוש והאופנתיות של דגמי ה-SUV הן אלה שגרמו להופעתן בשוק הרכב של מכוניות כמו הפליסייד שלנו. משפחות שזקוקות למכונית עם 7 מקומות יכולות כעת לקבל את המכונית במידות הרבה יותר גדולות עם רמה גדולה יותר של נוחות, מרחב ואבזור ובעיקר נוכחות ועיצוב ושם נמצאות רוב הביצים בסל הזה. משפחות שחלמו על דגם SUV גדול ששייך לקטגוריית הפרימיום כמו דגמים של אינפיניטי, מרצדס, אאודי, לקסוס, קדילאק, לנדרובר וידם לא הייתה משגת למכונית כזאת, יכולים היום לממש את החלום הזה במחירים של פחות מחצי המחיר של הדגמים היוקרתיים בלי רגשי נחיתות.
התופעה האפנתית הזאת איננה מתחילה או נעצרת ביונדאי פליסייד והוא איננו “ספינת הדגל” היחידה שמתגאה בעיצוב ה-SUV שלו. גם פורד אקספלורר, שברולט טרוורס, סובארו איוולטיס, קיה טלורייד וטויוטה היילנדר בדחילו ורחימו נכנסים למשבצת הזאת. זה המקום לציין כי בעולמות הפרימיום הסיפור שונה בעיקרו והיצרנים מייצרים ספינות דגל בגרסת סדאן וגם ב-SUV גם יחד כמו מרצדס אס קלאס לצד מרצדס GLS או אאודי A8 לצד אאודי Q8 וכו’. אז הנה הצלחנו ליצור כאן מדרגה חדשה של ספינות דגל של מותגים שאינם פרימיום ובכל זאת מייצרים גרסאות ודגמים בקצה העליון שנוגעים בעולמות הנ”ל והפליסייד הוא ללא ספק אחד מהם.
אפקט הגודל העצום
VIDEO ברוח יוקרתית
הכניסה לשורה השלישית קלה ובלי בעיות ואלמלא סביבת הנהג שלוקה בכמה נקודות, אפשר היה לומר בוודאות כי המכונית פשוט מושלמת גם בזכות מערכות הבטיחות החכמות שלה, הכניסה ללא מפתח ועוד שלל פינוקים אלא שסביבת הנהג עומדת בניגוד לכל היופי הזה שנמצא סביב. לוח השעונים אנלוגי ואלגנטי ומערכת המולטימדיה מציעה מסך קטנצ’יק עם ממשק שעבר זמנו. אמנם מערכת ההילוכים מגיעה בטכנולוגיה חדשה שמופעלת בלחיצות ולא באמצעות מוט הילוכים וגם מצבי הנסיעה מוצעים לנהג באמצעות גלגלת אלגנטית בהשראת לנדרובר, אבל קשה לתהנתק מלוח השעונים ומסך המולטימדיה במיוחד בגלל שהמכונית מוצעת בארה”ב עם מסך ענק ולוח שעונים דיגיטלי (כמו בסנטה פה ובטוסון החדש). ההסבר של אנשי יונדאי הוא שהמכונית לא כוללת את חבילת המפות כמו בארה”ב ואותה חבילה “משודכת” למסך הגדול ברוחב 10 אינץ’ ולכן עד שישראל לא תעלה על המפה של יונדאי זה לא יקרה והמסך יישאר מיושן ומאכזב. תופעה זהה גם בסנטה פה הקודם ובסנטה פה החדש שעבר מהפכה אבל לא עד הסוף.
זזה כמו גדולה
ביונדאי מציגים כוכבית קטנה ליד הנתון שמציינת כי אופי הנהיגה, תנאי השטח וגורמים נוספים משפיעים על צריכת הדלק וזאת הסיבה הישירה שאנחנו לא ממש הצלחנו לשחזר את הנתון המכובד הזה והתייצבנו אחרי שלושה ימי נסיעה עירונית ובינעירונית על נתון משולב של 8.8 ליטר ל-100 ק”מ. תיבת ההילוכים היא כמובן אוטומאטית בת 8 מהירויות והיא מאיצה את המכונית מעמידה ל-100 קמ”ש על פי היצרן תוך 7.8 שניות עד למהירות מרבית של 210 קמ”ש. לא בדקנו את שני הנתונים הללו במסגרת המבחן והעדפנו להתרכז בניסיון לפצח את אופי הנסיעה ואיכותה במיוחד כשהיא מצוידת בחישוקי גלגלים בקוטר 20 אינץ’.
פרופורציות
פעולת המתלים והבולמים טובה אף היא והיא יודעת להתמודד בצורה טובה עם פסי ההאטה המאתגרים ברחובות העיר וגם עם הכבישים המהירים בקטעים הבין עירוניים. לסיכום אפשר לומר בוודאות כי חוויית הנסיעה בה וחוויית הנהיגה בה הולמות את הייעוד שלה והמכונית התנהגה ללא דופי. לא יכולנו מטבע הדברים לבחון את כל מצבי השטח שלה אבל מצבי הכביש כולם תפקדו היטב וגם התרגלנו עד מהירה למערכת בחירת ההילוכים כפי שהיא קיימת בסונטה, באיוניק החשמלית וגם בסנטה פה ובטוסון החדש. הפליסייד מצוידת בכל התכונות החשובות של מערכות הסיוע לנהג לרבות שמירה על מרכז הנתיב וכך מצאנו את עצמנו נהנים לאורך שניות ארוכות מנסיעה אוטונומית בכביש 6 והחוויה הייתה מצוינת. בבואנו לסקור את מערכות הבטיחות, חובה לציין את המערכת המקורית למניעת שכחת נוסע או בעל חיים ברכב לאחר כיבוי המנוע. מערכת מצילת חיים שנכנסה לשקלול הציון הבטיחותי של משרד התחבורה החל משנת 2021 וטוב שיונדאי כבר נמצאת שם ולא מהיום.
שאלת ה-350 אלף שקלים ליונדאי פליסייד יש כמעט את כל הנתונים להוביל את הקטגוריה הזאת או לפחות להתברג אל הצמרת שלה. מול היריבים שלו מארה”ב ומאירופה, לפליסייד יש את הנוכחות החזקה מכולן (עד שיגיע הפורד אקספלורר ST הספורטיבי המטורף) וזה בשילוב תכונות פונקציונאליות טובות, אבזור עשיר, בטיחות גבוהה וחוויית נסיעה מצוינת. הדגם מגיע בשתי תצורות עם 7 או 8 מושבים כאשר רמת הגימור היקרה היא זאת עם שני המושבים בשורה השנייה (בסה”כ 7 מושבים לרבות שני מושבי קפטן במרכז) ואם לוקחים אוויר אחרי המחשבה המעצבנת על לוח השעונים האנלוגי ומסך המולטימדיה המיושן (עדיין אפשר לשקף את הטלפון למשתמשי Waze ) נותרת סוגיית המחיר שאיננו זול ובוודאי לא עממי.
המכונית מיוצרת בקוריאה עבור השוק האמריקאי, ואין כאן הנחות או התאמות לאירופה. האמריקאים המפונקים אוהבים את ה-SUV המשפחתי שלהם בדיוק ככה, כשם שהם אוהבים את ההמבורגר או את הדלעת בליל כל הקדושים ואיש לא יזיז אותם ממקומם, ואולי טוב שכך כי מי שישכיב 350 אלף שקלים על הגרסה היקרה עם הנעה כפולה יקבל תמורה לכספו. אלה שחלמו על רכב בסגנון הזה ברמת גימור פרימיום, יצליחו לגעת בחלום הזה במחיר פחות מרכב פרימיום בלי התפשרויות רבות על התוכן והביצועים. וכל זה, בלי שום מילה על חשמל, מיסים, ביצועים וחיסכון בדלק.
יונדאי פליסייד Limited