יש שמתאהבים בדגם מסוים בלי קשר למחיר שלו ומחליטים ללכת שבי אחריו ולעומתם ישנם כאלה שדווקא מתחילים בשורת המחיר ובודקים בשכלתנות כמה אופציות אפשר לקבל באותו מחיר ורק לאחר מכן הם עורכים בינם לבין עצמם את תחרות ה-X פקטור שלהם ומחליטים מי הזוכה ואיזו מכונית לקנות. על פניו, במחיר של 125,000 שקלים לאיביזה FR עם מנוע 1.5 ליטר המעודכנת יש כמה יריבות חסכוניות יותר ולא פחות טכנולוגיות למרות שהיא קיבלה שדרוג טכנולוגי נאה בגרסה החדשה שלה שהיא (עוד) מתיחת פנים של הדור החמישי, ועדיין, יש בה לא מעט אלמנטים ששומרים עליה כאחת מהמכוניות החביבות על נהגי ישראל, בעיקר בין אלה שמחפשים מכונית יפה, צעירה, אמינה ובעיקר זולה.
עד לפני כמה שנים, גרסת ה-FR של סיאט הייתה פסגת העיצוב וגרסת הקופרה הייתה פסגת הביצועים. קופרה נשארה בסביבה של סיאט אבל היא הפכה למותג בפני עצמו ורמת גימור FR שכללה פעם מערכת פליטה משופרת ותוספות טכנולוגיות אחרות איבדה מכוחה אבל לא מיופיה ונשארה גרסת העיצוב והאבזור העליונה אם כי לא הכול כלול בה ויש כמה דברים מעניינים שניתן לרכוש בתוספת מחיר.
VIDEO
האיביזה היא הלחם והחמאה של סיאט או במילים אחרות, הטאפס של היצרן הספרדי ממרטורל שבקטלוניה כאשר מאז לידת הדגם הזה לפני 38 שנים אי שם ב-1984 ועד היום, הוא עבר חמישה דורות עם מכירות של למעלה מ-6 מיליון מכוניות בתצורת 5 דלתות ו-3 דלתות עם שלל מנועים בבנזין ודיזל וגם בהנעת גז עד ימנו אנו כשבכל גרסה ושדרוג הוא מקבל יותר ויותר אלמנטים מחברת האם פולקסוואגן, החל בשלדת MQB דרך יחידות כוח בנפח 1.0 ליטר טורבו ועד למנוע 1.5 ליטר טורבו עם תיבת הילוכים אוטומאטית בטכנולוגיית DSG בת 7 מהירויות כאשר אלה חוצים את כל המכוניות מכל המותגים של הקונצרן שמייצר למעלה מ-10 מיליון מכוניות בכל שנה.
ה-FR השחרחורת שהגיעה למבחן של “עולם הרכב של ערוץ הספורט” היא אבולוציה מחודשת שאימצה לחיקה את מה שהיה דרוש בהשוואה למתחרות שלה באירופה וגם ממזרח אסיה בקטגוריה שמתחילה לשנות את המאפיינים שלה והופכת להיות ג’יפונית יותר (ע”ע יאריס קרוס) מבלי שנוספו אליה דגמים חדשים בשנים האחרונות כי כמו בג’יפונים העירוניים המשפחתיים, גם כאן הגבולות של הקטגוריה מתחילים להיטשטש ומכוניות הסופר מיני שהכרנו בעבר הופכות להיות סופר מיני XL והפערים לדגמים הגדולים יותר הולכים ומצטמצמים.
מתחילים בסוף על פניו, במחיר של 125 אלף שקלים לגרסה היקרה והחזקה ביותר חייב להיות כיסוי לנוכח ההתייקרות במחיר בכמה אלפי שקלים בהשוואה לגרסה הקודמת, והאיביזה החדשה אכן כוללת לא מעט. במבט חיצוני רואים כמה סממנים לעניין ובעיקר בפנסי החזית והפנסים האחוריים בטכנולוגיית ECO LED ועם הכיתוב המעודכן בזנבה ומצלמת הנסיעה לאחור המקורית (בהשוואה להתקנות מקומיות בגרסאות זולות יותר) אבל נתוני המידות שלה נותרו כשהיו עם בסיס גלגלים של 2.55 מטרים ותא מטען בנפח 355 ליטרים סבירים ביותר. חישוקי הגלגלים במידה 18 אינץ’ קיבלו עיצוב מצוין והמכונית שנועלת צמיגים בחתך נמוך משדרת ספורטיביות ועדכוני העיצוב העדינים של הגריל בחזית ומכסה המנוע יחד עם חלון השמש משלימים את העניין. פתחי הדמה של מערכת הפליטה מזכירים את המורשת ההיא של דגמי FR מלפני שנים רבות פרט למיתוג הצנוע בזנבה אם כי בפונט חדש.
אז אם בכל זאת שאלתם “איפה הכסף ועל שום מה המחיר שלה עלה?” תקבלו את התשובות אחרי ביקור בתא הנוסעים ובעיקר בחלק הקדמי שמספרים את הסיפור עם מסך מולטי מדיה בגודל 9.2 אינץ’ בגרסה הזאת, הגה חדש וספורטיבי שכולל את תפעול מערכת בקרת השיוט האדפטיבית, מערכת מיזוג אלקטרונית עם שני אזורים נפרדים וקונסולה חדשה ומהודרת מחומרים רכים לרבות פתחי מיזוג עגולים בקצוות שמוקפים בטבעות פלסטיק צבעוניות שהופכות לאלמנט מואר באדום מרשים ומיוחד בנסיעה לילית. המכונית מדברת בעברית גם במולטימדיה וגם בלוח השעונים האנלוגי שבמרכזו מסכון דיגיטלי עם נתוני הנסיעה, מחשב הדרך והפעלת מערכות הבטיחות. מי שיחפוץ לקבל לוח שעונים דיגיטלי כמו באאודי A1 יוכל לקבל אותו בתוספת מחיר נכבדת.
בחירת מצבי הנסיעה באמצעות לחצן לצד ידית ההילוכים אמנם משפיעה על הנסיעה עצמה אבל לא משאירה רושם מיוחד על החוויה האורקולית במסך המולטימדיה ובלוח השעונים. תוספת חיישני החניה הקדמיים והאחוריים המקוריים יחד עם מצלמת הנסיעה המקורית לאחור (איכות צילום סבירה ולא יותר) מצטרפים למערכות הבטיחות האקטיביות החדשות עם בקרת שיוט אדפטיבית, בקרת שמירת מרחק לפנים, שמירה על נתיב ותיקון סטייה יחד עם התרעת עייפות ושמירת ידי הנהג על ההגה.
כל אלה מחליפות את מערכת מובילאיי הקודמת והאיביזה זוכה לציון 6 של משרד התחבורה. לנוכח ההשקעה בחלק הקדמי, דווקא בולטת ומאכזבת הקדרות והפשטות של החלק האחורי. המושבים אמנם ברמה טובה ומרופדים כהלכה בטקסטיל דו גווני, אבל כמות הפלסטיק החד גוני בשחור רחוקה מלהתכתב עם מה שהמכונית מתכוונת לשדר לכל מי שנוסע בה כולל היעדרות של שקעי טעינה לנוסעים מאחור כמו גם תאי אחסון מינימליים בדלתות. נראה כאילו מישהו וויתר על כל החוויה ליושבים מאחור וחבל על כך כי עם מעט אורמנטיקה ופריטים בגון שונה בדלתות, סיפור היה הרבה יותר יפה.
אלה שיחפשו את הגרסה הפרקטית של ה-FR וגם במחיר צנוע יותר, יבחרו במכונית עם מנוע טורבו בנזין בנפח 1.0 ליטר במחיר 118,000 שקלים או יסתפקו בגרסת סטייל עם המנוע החסכוני שמחירה 103 אלף שקלים (22 אלף שקלים פחות מהגרסה הנבחנת) אולם אלה שיתעקשו על הנאה מנהיגה דינמית ועם ניחוח של ביצועים זריזים של המנוע החזק, לא יוכלו לקבל אותם בשום גרסה אחרת פרט ל-1.5 ליטר עם 150 כ”ס ומומנט של 25.5 קג”מ וזינוק תיאורטי מעמידה ל-100 קמ”ש תוך 8.2 שניות (8.7 שניות במבחן) כשמערכת ההנעה מכויילת למצב ספורט שלא ממש מרחמת על צריכת הדלק.
דינמיקה החיים אינם רק זינוקים מאפס למאה והמנוע החזק יודע להישאר חסכוני בזכות ניתוק של שתי בוכנות במהירות שיוט כשרגל ימין מלטפת בעדינות את דוושת התאוצה. הפעולה מתרחשת בצורה אוטומאטית והנהג מקבל עדכון במסך המידע בלוח השעונים בכל פעם שזה קורה. הנסיעה ב”חצי הספק” מאזנת במידה מסוימת את הקטעים של הנסיעה הדינמית וכאשר תפעלנו את מערכת ההילוכים באמצעות המנופים מאחורי ההגה, באמת הרגשנו את התבלין הספרדי החריף הזה שהיה בדגמי FR ההם, פעם. חישוקי הגלגלים במידה 18 אינץ’ והצמיגים בחתך הנמוך לא מספקים “טבעת נוחות” שתסייע בספיגת המהמורות בדרך, אבל לשמחתנו ולהפתעתנו גילינו שעבודת כיול המתלים והבולמים טובה מאוד בתחום שיכוך המהמורות והמכונית מתמודדת בצורה טובה עם פסי ההרעדה ואף שקטה ונעימה לנסיעה בלי רעשי רוח מוגזמים או תהודה רעשנית מהגלגלים.
באופן דומה הרשימו גם תיבת ההילוכים והמנוע, וכאן אפשר לציין היגוי מדויק וטוב עם היזון חוזר מהגלגלים ללא תחושת ניתוק או כבדות יתר והשלדה פועלת מצוין גם תחת עומס בפיתולים מהירים תוך כדי טיפוס בעליות או בירידות. החיבור עם המנוע שלא מהסס לשלוח את הסוסים לגלגלים שומר על חוויית הנהיגה והנסיעה באיביזה לפי ה-DNA המוכר שלה - והפעולה של תיבת ההילוכים חלקה וזריזה, על אף שהיא ממהרת לטפס בתחילת הנסיעה להילוך שלישי או רביעי אף על פי שהמהירות היא רק 50-60 קמ”ש, זה לא מורגש בחוסר כוח וזמינותו וגם לחיצות נמרצות על הדוושה בעקיפות וזינוקי בינייים במהירויות 70-110 קמ”ש נענים בשמחה מצד המנוע שמקבל את הסיוע של תיבת ההילוכים בדיוק בזמן.
חשמול סיאט מביטה קדימה לעולם החשמלי. ואחרי גרסאות הלאון והטראקו פלאג אין הייבריד היא כבר עושה צעד לרכב החשמלי המלא וגרסת Born של מותג קופרה כבר נראית באופק, אבל אין זה אומר שהאיביזה תידחק לפינה, להיפך. מהנדסי ומעצבי המכונית המשיכו את המסורת של הדגם הזה שמפציץ בגרסאות ורמות גימור והשדרוג הטכנולוגי היה חייב המציאות וגם נותן הצצה לגרסה הבאה כי התחושה היא שהאיביזה נמתחה כבר עד לקצה בגרסה הזאת.
האיביזה החדשה טובה יותר, טכנולוגית יותר, בטוחה וחזקה יותר מקודמתה ועם זאת - היא איננה מושלמת; היא חסרה שקעי סלולאר ליושבים מאחור (אין פתחי מיזוג אך זאת איננה בעיה כי הם אינם מחוייבי המציאות בזכות המזגן שמתמודד היטב עם החלל הפנימי) וחסר בה משטח טעינה אלחוטי מהיר ומודרני לנהג. מערכת הסאונד שלה סבירה ולא יותר ומי שיחפש מוזיקה בצלילים איכותיים יותר יוכל לקבל מערכת של bit אבל בתוספת מחיר בלבד. חישוקי הגלגלים יפים בעינינו אבל אין אופציה אחרת למי שיבקש משהו שקט יותר.
השורה התחתונה
צריכת הדלק הרשמית מדברת על 16 ק”מ לליטר בנזין ואנחנו הגענו לנתון של 14.7 ק”מ לליטר, אך עם יד על הלב, לא ממש הקפדנו להישאר חסכוניים במצב ECO לאורך המבחן ועדיין זהו נתון מכובד למנוע בהספק שכזה. בשורה התחתונה, האיביזה לא החליפה את עורה אלא רק עדכנה אותו לסגנון המודרני הנהוג כיום והוסיפה מערכות בטיחות חשובות שהיו חייבות להגיע וליישר קו מול המתחרות שלה. אלה שחולמים על הטמפרמנטית הים תיכונית שכול נהג צעיר התאהב בה יצטרכו גם הם לעדכן את הסגנון שלהם לכיוון הצפון/מערב אירופאי ששולט בשוק הסופר מיני עם הטעם המתוק של הממתק הספרדי של פעם אבל עם ארומה שונה.
סיאט איביזה FR 1.5 ליטר: מחיר: 125,000 שקלים מפרט מלא סיאט איביזה 2022